מספר הצפיות הוא מספר העמודים בבלוג שהמערכת הציגה במשך היום.
לדוגמה: אם שני אנשים קראו את הבלוג, וכל אחד קרא שלושה עמודים אז מספר הצפיות הוא 6.
המערכת לא סופרת את מספר הצפיות שלך בבלוגך.
אז רק תתנו לי להבין משהו... מספר הצפיות הוא בעצם לא מספר הצפיות??? מה הקטע עם המתמטיקה המסובכת?
ומי לעזעזל יושה ומספיק מטומטם כדי לספור את כל הצפיות/כניסות/בלה בלה בלה... אם המערכת היא לא זאת שסופרת את מספר הצפיות שלי...
ואם כבר מישהו סופר את זה, למה צריך לקטלג ולמספר את זה??? אם לאנשים אין מספיק כבוד עצמי/הערכה או שהמוזה מתפרצת להם מכל החורים בגוף ( כן, אני יודע ששאלתם את עצמכם מי, אני??...מי זה אני? מי זה שאלתם? אלא שממוספרים אנונימית שצפו בי, כן אתם!!! )
אנשים חיים רק בשביל הרייטינג?? רק כדי שאיזה אידיוט בלי חיים ימספר להם כמה צפו בהם?? אההה ולא סתם צפו.. עמוד אחד או שניים... אני פאקינג לא מבין את זה... שמישהו פה מההנהלה יושיב אותי מול מורה למתמטיקה ויסביר לי איך מישהו שנכנס לבלוג שלי פעם אחת וקורה את הכל זה הופך אותי לנקרא כמות של 7 פעמים...
נראה לי שצריך להקים קבוצה בפייסבוק נגד המיספור של הבלוגים...
אהה ודרך אגב, לגבי הפוסט הקודם.. אני בעד שיחיזרו את עניין המתנות לאופנה... המוח שלי פשוט שוקד ימים ולילות כשאני צריך לקנות מתנה... אני זוכר שבחתונה הראשונה שאלייה ההורים שלי תרחו לקחת אותי ( הייתי ממש מכוער עד גיל 12 ) הייתה עגלה שבה היו המון מתנות... חשבתי אז לעצמי שזה ממש שווה להתחתן בשביל לקרוע את העטיפות ולגלות מה יש בפנים...
קצת כמו שמראים בסרטים שילדות בנות 12 אוהבות ( לא הכל בסדר איתי, אני לא על תרופות, ואני לא מקביל את עצמי לילדות באופן כללי )
אבל מאז נחרדתי לגלות שהחברה הכלכלית שבה אנו חיים הורגת את ייצר החשיבה של המתנה שאנחנו צריכים להביא...
כי האולם נורא יקר... ושילמו לצלם ידוע... יש מגנטים אם תמונות מכוערות של סבתות / דודות שיכורות... עדיף צ'ק....
נראה לי שלהתגעגע לרטרו הרבה יותר שווה מאשר להחיות אותו.. כי רטרו כעניין של אופנה זה מיני שבקושי מסתיר את החוטיני הוורוד ( 3 ב 50 בשוק הכרמל או באלנבי ) וחולצות מזעזעות... רטרו זה גם לא עניין של מוזיקה... אלא הרגשה שיש בפנים שכבר לא חווים אותה...
הדבר היחיד שהיה יפה ברודף העפיפונים הסרט ושהתעלה ממש על הספר זה שהבמאי הצליח באופן מופלא להעביר את התחושה של ריח כבב הטלה שכבר אי אפשר למצוא את הריח שלו ברחובות...
אני מתגעגע לריחות האלו.. ריחות של פעם... ריח של פשטות
לפני 15 שנים. 22 במרץ 2009 בשעה 0:23