קיבעון

חרא להיות חולה... חרא,חרא,חרא.

הסיבה הטובה היחידה להיות חולה היא שמישהי מטפלת אותך כאילו היית תינוק בן יומו..

אולי חסר רק שזו תהיה אשה מניקה כדי לשתות לה גם את החלב..

בכל אופן, יצאתי מהבית פעמיים במשך השבת, פעם אחת לזרוק את הזבל כי היה יותר מדי ולא היה אף אחד בסביבה ובפעם השנייה לקנות סיגריות במוצ"ש כי הסטוק בבית נגמר..

בשתי הפעמים ראיתי את הוורד הלבן שנח במעלה המדרגות לבית, שהנחתי למזכרת אחרי לילה שבו מישהי מעניינת שכחה אותו באוטו.

ככה בשלושה ימים הוא נבל.. אבל התייבש ונשמר בצורה כזאת שיתפוס את המבט שלי ויגרום לי לחשוב עלייה.

לו רק הייתה מסכימה לכל מכאוביי באותו הלילה הייתי מגדיר את זה כהכי קרוב למה שאשה/סאבית/נשלטת או כל קונוטציה בדסמית טיפוסית יותר או פחות, צריך להיות..

אבל בחיינו יש מכשולים והמכשול שלה הוא פסיכולוגי בעיקר.. אני אוהב את מה שהיא לא נהנית ממנו.

א. אז מה?
ב. מי אמר שמכל דבר בחיים נהנים?
ג. את הרי, יודעת שאני אעשה לך רק טוב.
ד. אם זה יעשה לי טוב, תחושת הגאווה שלך תהיה בשמים.

הוורד עדיין שמה.. וורד אמיתי, לא קנוי שמישהו קטף והיא מצאה תוך כדי ההליכה הלילית שעשינו..

וורד שמבטא את הרצון שלה לנצור את הלילה ההוא ואת הרצון שלי לכבוש אותה טוטאלית..