די נמאס לי לבוא הביתה ולקרוס על המיטה כאילו יום שישי בערב הוכרז כיום הנחירות הבינלאומי.
מה יש? לא מגיע לי איזה כוס רטוב שיתגפף לידי? מה אני כר לא מסוגל להרביץ איזה מספר
( אחד, כן? ואחרי זה להסתובב ולמחור עד כלות נשמתי )
נראה לי שהעבודה המזורגגת הזאת והחודש חופש בלי הרבה שינה ועם הרבה שתייה גרמו לי להבין שאני כבר לא ילד.. אם כי זה לא שינה את הצורך להתנהג כמו אחד כזה.. אני מרגיש כאילו אני אם אבל הולך בלי..
קשה לחשוב על זה שאני עוד פעם מגיע למרמורי הגיל והזקנה וכל הבלה בלה בלה הנלווה.. אבל יש משהו בזה שאתה מתקרב בצעדי ענק לגיל ה 30 וכל החברים מסביב מתחילים לחגוג את היומולודת 30 שלהם.. ואתה, אתה מתחיל להרגיש כאילו אתה רוצה, אבל כבר לא כ"כ יכול..
אההה אבל הנה הטוויסט.. הכרתי בוכרית בת 39 שמזדיינת ( ואגב, נראית, לפחות מבחינת הגוף ) כמו בת 23...
מוזר אבל היא מצליחה להוציא ממני כ"כ הרבה מיצי אהבה... והכי מוזר, זה שגם אחרי 2 ליליות במיטה שלה היא עוד לא מצצה!!!
זו תקלה.
מעניין איך גורמים לבוכרית לרדת??
לפני 15 שנים. 27 ביוני 2009 בשעה 7:43