קיבעון

כשפרח נובל, אנחנו מנסים להשקות אותו בעוד מים, חותכים לו את הגבעול.

התקווה שמשהו נפול ונבול יצמח שוב, היא תחושה של עונג על כך שהצלחת להחיות משהו, שלכאורה כבר לא יחיה.

קצת כמו רופא פלסטיקאי שמצליח להפיח חיים בזוג שדיים נפולים לקול צהלותיה של זאטוטה שצחקו עליה במלתחות בים ובחדר כושר, ועכשיו אחרי שקיבלה אישור מאבא ואמא יש לה פטמות זקורות, אם כי קצת מוקשחות וחסרות רגש.

אבל כשמצליחים להפיח רוח חיים ברגש של מישהו, שיפסיק להרגיש כמו בנזונה של העולם, שהוא לא סמרטוט, אלא אדם נאהב, אדם שאתה חפץ בו וכמהה לראות איך הוא ממשיך לצמוח ומלבב מול עינייך,

כמעט כמו נרקומן, שמגדל עציץ של קנאביס בביתו, במרפסת ומגלח את הראשים הירוקים, מייבש אותם ומעשן בהנאה כפולה היות והוא, הוא אישית אחראי לייבול המצליח, ולא איזה ערבי מלוד או משועפט שמכר לו את זה במחיר גבוה.

כשאתה גורם למישהו להרגיש ממש רע עם עצמו, זה כי אתה בודק את גבולות הטעם הטוב, בעולם הווירטואלי של הBDSM זה אולי עובד, כי כולם מרגישים צורך להבליט את הסטיות שלהם, אבל בעולם האמיתי שמחוץ למקלדת והמסך השחור, יש חיים, יש אנשים. אנשים שנפגעים עד כדי דמעות מהתנהגות של בנזונה כפייתי כמו שאתה מציג את עצמך בכלוב.

קצת מזכיר ילד, שמשחק במשחקי מחשב עם נערים אחרים, ואז כשהם רואים אותו רוכב על אופניי ה BMX החדשות שאבא קנה לו ליום הולדת, עוצרים אותו, מרביצים לו, ומשתינים על המושב, רגע אחרי שעשו שמיניות בגלגלים, הקדמי והאחורי, כך שהילד נאלץ לסחוב אותן על הגב הביתה, ספוג בשתן שנל מהמושב על חולצתו.

החוויה של להשפיל מישהו עד המצב שהוא איבד עשתונות, או איבד רגש כלפייך היא מעניינת, זה לא משחק פוקר שבו אתה צריך להתגנב ולתת מכות קטנות לשחקנים שיש להם יותר צ'יפים, אלא הרגשה מוזרה שכתוצאה ממנה יש בוסט מסויים לאגו שלך.

ואז אתה מבין, זה מכה בך.. לא משנה כמה האישה הזאת מצצה טוב והכניסה את הזין שלך עד שכאב לה, זה גם לא משנה אם היא אוהבת אנאלי, או שהאנאלי גורם לה להרגיש שוב נאנסת, או בניית הציפורניים שמעצבנת אותך עד לשד עצמותייך, זאת התחושה שאותה אישה
גורמת לך כשאתה שומע את צרידות קולה, את הגניחה האימתנית שלה... את הקעקועים על גבה כשהיא בדוגי.

מאוד דומה לצייר שעבד על יצירת האמנות שלו יום או שנה, אבל זאת יצירת האמנות שלו, והוא מתענג עלייה במשך שעות, למרות שגמר את העבודה הוא מתענג עלייה שוב ושוב..

בזהשגרמת לה להרגיש הכי מושפלת בעולם :

א. שברת שיא של קודמייך.
ב. בפעם הבאה היא תחשוב פעמיים.
ג. אולי לא תהיה פעם הבאהכי לא היית מספיק עדין ורגיש, זה הרי, כמו עבודה כירורגית רגשות נשיים

זה מזכיר, את הרופאה המרדימה שנרדמה ( שזה כבר מצחיק בפניי עצמו ) וגרמה למותה של ילדה קטנה..
אם תשקוט על השמרים ולא תדאג להשאיר להבה קטנה, תבוא הרוח ותכבה את כל הנסיונות שלך.

למרות האמור לעיל, זה אולי נכון לשגרה, לזה שאנחנו הגברים מניאקים חסרי תקנה, שגורמים לנשים ליפול לרגלינו ואז משפילים אותן בשלל דרכים יצירתיות.

ופה מגיע האבל הגדול, תמיד יימצא בין שלל הפרחות והכאילו והנראה לי, פרח מת ליפול אחת.. שלמרות ההשפלות, ולמרות שגרמת לה להתנפל על הזין שלך כאילו הגלידה במקדונלדס מחולקת בחינם, והזין שלך מצופה סוכריות קופצות, ועל אף שהשפלת אותה עד כדי כך שהיא משווה אותך עם בני סלע, אתה אומר לעצמך ולה ברגע של כנות ואמת:

א. את הפרח שלי.
ב. אני הגנן שלך.
ג. אני היחיד בעולם שפותח את זרם המים וסוגר.
ד. אני רוצה להפוך אותך לגרסת המיני ישראל של הגנים הבהאיים.

היה מה שהיה.. חשת השפלה? אוקיי.. כולי תקווה שלא תהיה פעם הבאה בהקשר הזה, כולי תקווה שהורד לא ינבול כי לא נצטרך לחתוך לו את הגבעול ולא נצטרך להחליף את המים... הם לעולם לא יהיו שחורים..

רק בקשה אחת לי לאותו ורד הבר:
תורידי את הבנייה המעאפנה הזאת מהידיים שלך כי זה מפריע לי, באמת ובתמים.. זה מציק לי.. זה תקוע לי כמו עצם בגרון, אולי את אוהבת את זה, אולי זה נראה לך חינני או אסתטי.. אבל אני שונא את זה.. לא מסוכל לראות את היד שלך על הזין שלי,, ולא משנה כמה עמוק תדחפי אותו,, כל עוד הציפורניים שלך שם, זה גורם לי לריחוק.. זאת בקשה לגיטימית בין אנשים בוגרים.. זו בקשה אחת ויחידה..

מעבר לזה.. הורד יצמח.. יהיו לו שורשים והוא יישא פירות, מוזר לחשוב שורד יישא פירות, אבל הוא יכול, צריכה להיות קצת אמונה ואת הגנן שיידע לעשות את העבודה..

כל השאר, כבר יבוא מעצמו, האנאלי האוש פלוב ומרק טעים.. כל דבר בעיתו על סמך רעות עינייו של הגנן, רצונו לטפח את הגן שלו והצרכים של הורד, כי הרי כל גנן מתחיל יודע.. שאם תשקה אותו יותר מדי הוא ינבול, ואם לא תשקה כלל הוא ינבול ואם לא תדאג לו הוא לא יהיה ורד יפה..

אך אם תדאג לו, הוא יחזיר לך אהבה, יהיה הפרח הכי יפה בגינה שלך ואפילו לא יסתכל על שאר הפרחים.. תהיה לו הילה של זוהר מסביבו והוא יישא פירות..

כולי תקווה שהארוגה הקטנה שננטעה ברגעים אלו ממש תתממש.. שהזרעים של האהבה יושים חזק באדמה ושתקופת היובש נגמרה.