היה לי הרבה זמן לחשוב על זה בדרך לשם
נסיעה של שעה וחצי, לאזור בו לא הייתי מעולם.
ואני, לא באמת הרפתקנית בכל הקשור לנהיגה לבד למקומות רחוקים
ובכל זאת, מצאתי את עצמי נוסעת, לבד ברכב.
לקח לי לא מעט זמן להירגע.(כוס קפה ושתי כוסות יין ליתר דיוק.)
אבל השיחה הקולחת, השקט מסביב והעובדה שהוא דאג שיהיה לו בבית את הקפה, הפפסי מקס והיין שאני שותה, נתנו לי להרגיש שייכת ורצויה.
עדיין לא ידעתי מה צופן לו הערב אבל גם לא תכננתי דבר.
זורמת. ככה החלטתי. מה שיבוא - יבוא.
ליין הזה יש דרך מהירה מאד מהפה והגרון שלי לראש
ובלי לשים לב הרגשתי מעט מסוחררת וקלה יותר.
חושבת פחות. מרגישה יותר.
בפעם הבאה שהוא קם ונשען על שיש, קמתי ונעמדתי מולו.
חודרת במבטי את עיניו
בלי מחשבות. עם כוונות להתחיל בהנאה. שלי.
ליטפתי אותו
העברתי ברכות את ציפורניי הארוכות המשוכות בלק אדום על ידיו
על כתפיו, יורדות לחזהו, מתעכבות על פיטמה אחת ונמנעות מהשנייה (שעדיין רגישה מאד אחרי הפירסינג ), אבל מלטפות מספיק קרוב כדי שיירתע וילחץ מעט.
תופסת פיטמה בין אצבעותיי, מועכת, צובטת ומושכת אותה כלפי מעלה ובכל אותה העת, עיניי נעוצות בעיניו, נהנות מהעווית בפניו ומהשפתיים שנפרדות בצעקה אילמת.
ממשיכה ללטף ולשרוט ביד אחת את החזה והכתפיים, משאירה שובלים אדומים זוהרים,
ועם היד השנייה חופנת את הביצים.
בתחילה בעדינות, ספק מלטפת ספק שורטת ובלי התרעה מוקדמת מהדקת את האחיזה במקביל למשיכת הפטמה ביד השנייה.
ההפתעה שהסתמנה על פניו חייכה אותי.
הפכתי אותו והוראתי לו להפשיל את מכנסיו.
הוא עשה כדבריי וחייך. יודע היטב מה עומד להגיע
או לפחות חושב שהוא יודע
לקחתי את שוט זנבות העור והתחלתי לסמן אותו
בהתחלה לאט ובעדינות יחסית אבל קלטתי שהוא מסובב אלי את ראשו ומחייך.
החלפתי לקרופ ופיסקתי אותו
ציירתי על ישבנו, ירכיו וגבו סימנים אדומים
פסים של אדום התערבבו להם זה בזה, יוצרים אומנות ללא שם
כשהוא היה מוכן וחם, לקחתי לידי את שוט הגומי.
כבר בהצלפה הראשונה הוא התקפל.
חייכתי. זה בדיוק מה שחיכיתי לראות
הוא התיישר, הרים ראשו וחייך אלי.
אזקתי את אברו ואשכיו בטבעת ברזל וחזרתי להצליף בו כשמידי פעם, אני מרימה הצלפה מלמטה לכיוון הזין והביצים שלו, יודעת שזה כאב שקשה לו יותר לשאת.
בין רעידות רגליו, להתקפלות לכיוון הרצפה, המשיך השוט לרדת על גופו והוא ספג את הכאב בכבוד.
האומנות על גופו החלה קמה לחיים בצבעי אדום כהה ונקודות סגולות.
כל כך יפה!
בין כל כמה הצלפות ירדתי אל בין רגליו וינקתי אותו לכמה שניות, עיסיתי אותו, עינגתי אותו.
גרמתי לו לשכוח מהכאב שהיה לפני רגע ושיחזור עוד שנייה קלה.
הוא היה כל כך מכוון לעונג, לכאב ואלי.
הרגשתי שזוהי רק ההתחלה ושנכונו לו ולי עוד הרפתקאות נפלאות יחד
בסופו של יום, היה שווה לנסוע עד שם!
לפני 12 שנים. 12 במרץ 2012 בשעה 1:16