הסיפור של איתי – ההתחלה
"...אתה לחלוטין לא סגור על עצמך" התריסה. "זה נכון, מה את מציעה?" "נתחיל לאט ונראה, אין לי כח להיות המטפלת שלך, אני יודעת בדיוק מה אני צריכה..."
היא צדקה כמובן. בגיל 43 איתי החליט, שהגיע הזמן להתקדם עם הפנטזיות שהטריפו את מוחו.
הוא היה די מסודר בחיים, אבא, איש משפחה ואשה אוהבת. עם זאת הרגיש, שהוא מסתיר את דחפיו ולא רק מהסביבה, אלא גם מבת זוגו. היא נראתה נפלא, נשית וסקסית וגברים טרפו אותה במבטם פעמים רבות. אולי חשש שלא תעריך זאת או שזה יגעיל אותה.
הוא פנטז על מלכה בדמות אשתו. אשה אינטליגנטית, רגישה ומתחשבת, דיסקרטית וכזו שלא תפגע בו, אבל עם זאת תשלוט בו במפגשים מיניים סוערים.
הוא דמיין אותה מבוגרת יחסית, מלאה, בעלת קימורים נשיים, חייכנית. גם את הפגישה דמיין לא פעם. היא נשואה, גרה במוצקין לא רחוק ממנו (כך הם יכולים לחוות רגעים גנובים בקלות). היה לו חשוב שהיא נשואה, כדי שלשניהם הריגוש הגנוב יהיה דומה.
הפנטזיות שלו השתוללו, אך לא היתה לא תמונה ברורה על מהות היחסים בפועל. סרטונים שונים הטריפו אותו באינטרנט ולמרות תקוותו, לא באמת האמין כי דבר מהם יתממש.
סיגל היתה מעט בהירת עור, אף שניכר בה כי היא משתזפת מהר. היא עברה את גיל ארבעים וחמש, אבל הקרינה משהו צעיר ורענן. היא הגיעה לפגישה במכנס די צמוד וחולצת כפתורים. היא השתמשה בחזיה לא מרופדת ולא הסתירה את העובדה שהחזה שלה היה קטן יחסית. האגן היה רחב, הגב קמור והתחת היה גדול ועגול. הליכתה על העקבים היתה אצילית וחיוכה נדיב וצנוע. היא הקרינה מיניות ונשיות, אבל ללא פרובוקטיביות ומבלי להתכוון לכך לכאורה.
היא הציעה לחברה של איתי שירות בתחום קידום האתרים. הוא היה מנהל השיווק של החברה. היא היתה קורקטית ולא השתמשה בקסמיה. אבל הוא נשבה...
בשלוש פעמים שונות יצא לו לפנטז עליה במקלחת. דמיין אותם מתעלסים כשהוא מעליה ומתחתיה ובעיקר מלקק עמוק מאחור, כאשר היא ניצבת והוא מאחוריה על ברכיו.
המפגשים הבאים היו של עבודה בלבד, אבל במפגש הסיום אזר אומץ ופנה אליה.
היא הפתיעה אותו והסכימה מיד להפגש לקפה. ביומיים עד למפגש הספיק לפנטז עליה בפועל פעמיים. הסיום הגיע מהר מאוד, דמותה שגעה את דימיונו.
לפגישה הגיעה בשמלה ארוכה עם מחשוף עמוק וחזיה דקה, שהדגישה את מתאר שדיה הקטנים ופטמותיה הזקורות. צמרמורת עברה בו מספר פעמים במהלך שיחתם. הוא חש ערבוב של רגשות חמים ומשיכה עזה. השיחה היתה אישית, אך לא אינטימית מדי. סיגל הביטה בו במבט חודר ואיתי הרגיש שהיא קוראת את מחשבותיו, אך ידע שסביר שאינו כה שקוף. הם ישבו ודיברו כשעה וחצי ואז היא הפתיעה אותו: "אני דומינה". "מה?" שאל, כאילו לא הכיר את הביטוי. "שמעת היטב" אמרה "ולפני שאתה מתחסד, אני נותנת לך שתי דקות, במהלכן אתה תשתוק ותחשוב מה יש לך לספר לי. אם ארגיש שאתה מתפתל או מסלף, שלא לומר משקר, כנראה שתסתיים הכרותינו".
איתי החויר. הוא נלחץ "אני.." התחיל. "שתוק! שתי דקות..." אמרה "אומר לך מתי להתחיל".
חלפו שתי דקות בערך, אולי חמש הסחרור המיני המעורבב בבושה בלבל את חושיו. "כעת התחל בבקשה מהסוף. הגדר לי את עצמך במלה או שתיים ביחס להיותי דומינה".
"עבד" אמר איתי. "למרות שרק בדימיון" סייג מיד. "אני מזהירה אותך" אמרה "אין התפתלויות, לפחות לא כאלו".
איתי נתקף רעד מיני. הוא חשש שיגמור במכנסיו ללא זקפה אפילו.
"בוא" אמרה. "לאן?" שאל. היא לא השיבה. הם צעדו למכוניתה, נסעו מספר רחובות ועלו לדירתה. "את נשואה, לא?" נלחץ. "תרגע, הוא עובד עד מאוחר" השיבה "שב".
הוא ישב על הספה וחיכה כעשר דקות.
"אתה מוכן?" שאלה. "מוכן למה? אה, כן, כן מוכן". האור כבה. "רד על ארבע" צוותה "הבט לרצפה בלבד". איתי ציית. גופו רעד מהתרגשות וזקפה מטורפת לחצה את מכנסיו.
אור אדום מעומעם נדלק. מגפיים עם עקב דק וגבוה ניצבו מולו. "התחל" ציוותה סיגל. איתי לקק את העקב.
היא קשרה את עיניו. "כעת עלה לאט עם לשונך". הוא לקק את שוקיה דרך המגף ועלה לאט לירכיה המלאות. הוא חש כשהסתובבה ועלה עד לפלחי ישבנה העגול והגדול. דימיונו הטריף אותו, הוא רצה לראות אותה, את החוטיני השקוע בין פלחי ישבנה. אברו לחץ מכופף כנגד מכנסיו וזרם חם הציף את תחתוניו.
"אני, אני.. אהה" מלמל "סליחה, סליחה". איתי התכופף מבויש. "גמרת?" החלה לצחוק.
איתי החל לקום והיא סטרה לו בכח. "מה את עושה?" שאל. "בודקת האם אתה מבין מה זה להיות עבד" השיבה "יש לנו בעיה, אתה לחלוטין לא סגור על עצמך" התריסה. "זה נכון, מה את מציעה?" "נתחיל לאט ונראה, אין לי כח להיות המטפלת שלך, אני יודעת בדיוק מה אני צריכה ולגביך נדון בהקדם, כאשר תהיה חרמן ותקבל כל תנאי. אני מציעה לך לחשוב טוב כעת בהיותך מפוכח, האם זה באמת מתאים לך, כי בפעם הבאה לא תהיה חופשי...".
איתי הרגיש שזה לא מתאים לו וחשש מעצמו, כי מניסיונו ידע, שכנראה עוד ישוב אליה.
"תקפיצי אותי בבקשה לרכב שלי?". "לא חמוד" השיבה "אתה תצעד במכנס רטוב, תכעס על עצמך וכנראה שתשוב על ארבע בקרוב".
סיגל נשקה לו על הלחי ודחפה אותו החוצה.
"שלך לי הודעה כשתרצה להפגש והתכונן לכך שאדרוש התנצלות כנועה והתחיבות לציות" חייכה.