שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק אני ואנוכי נורמלים מכולם

דימדומים -שחר חדש
לפני חודש. 11 בינו׳ 2020, 12:29

עזבתי אותך לפני שנה וחצי בצורה הכי מכוערת שאפשר. לא יכולתי לתרץ את מעשי ולכן פשוט ניתקתי מגע. עזבי את הקשר המצויין של הילדים שלנו, עזבי את העובדה שנתת לי אפשרות להסביר ואולי אפילו לתקן, עזבי הכל פשוט הרגשתי רווחה אדירה והפרידה ולא הסתכלתי ימינה ושמאלה.

מאז אותו יום זרמו קצת מים באיילון. קצת יצאתי קצת הכרתי אבל לא יכולתי להקשר. כאילו שיש עלי קללה או בעיקר סוג של הענשה עצמית על המחדלים האישיים שלי.

אני מתגעגע אליך, את ממש חסרה לי.

את עוד שומרת על קשר קרוב עם הבן שלי וזה רק מקשה עלי יותר ויותר אבל כל עוד הוא מעוניין בקשר עם בנותיך אני יודע שאסור לי לגדוע אותו.

אני יודע שלא תקראי את זה. את לא מהעולם הזה ולא יכולתי להכניס אותך לכאן, זאת אחת הסיבות שלא יכולתי להמשיך עוד בקשר ונילי אבל גם קשרים אחרים אני לא מצליח לייצר.

אני סובל מאנפוטנציה רגשית מחוסר יכולת לאהוב ממזנטרופיות קלה עד בינונית אבל את הצלחת לשבור חלק מהמגרעות הללו.

מה לעשות? לא יודע!

לפני 11 חודשים. 2 במרץ 2019, 11:03

שנתיים וחצי הייתי איתה,

קבלתי כל מה שרציתי

היא היתה יותר ממושלמת

לפני שנה נפרדתי ממנה ועכשיו התחילו היסורים.

 

מפגר ולא אופטימי

לפני שנתיים. 24 בנוב׳ 2017, 16:44

לפני שנתיים. 21 בספט׳ 2017, 10:59

היא סידרה דיסטופית אמריקאית

ומציאות בבני ברק, מאה שערים וגם בבית אל...

לפני שנתיים. 29 באוג׳ 2017, 8:03

כאשר נשים בונות סביבן חומה, כל מה שאני רוצה זה לדעת מה יש בצד השני...

לפני 4 שנים. 13 בנוב׳ 2015, 8:05

שיש לכם מכשיר אלקטרוני ואז הוא מפסיק לעבוד או שסתם הוא משתגע
ואז אתם נותנים לו מכה חזקה
והוא חוזר לעבוד כמו שצריך?

אז חבל שזה לא עובד גם על נשים!

לפני 4 שנים. 25 בספט׳ 2015, 23:57

אמא שלי עזבה את הבית לפני שנולדתי.

ושהייתי תינוק אבא היה זורק אותי גבוה לתקרה והולך לענות לטלפון...