Ice

סיימנו לנפח את הבלונים, מנהג יום הולדת של שנים. הגור סופסוף נרדם ויכולנו לקשט לו את הבית. צבעוני ושמח כמו שהוא מקשט לנו את החיים.                   מחר האושר שלי גדל בשנה, לא מאמינה שכבר בן עשר.   בזכותו הבנתי מה המהות האמיתי של הכל, למדתי להלחם, לקבל . בכל בוקר כשהוא קם ואומר לי בוקר טוב נסיכה שלי, משאיר לי פתקים שמחים אני נפעמת מחדש מרמת אהבה שלא הכרתי . שבוע שעבר היו שיחות סיכום בבי״ס , יצאתי משם עם דמעות של התרגשות (עזבו את הציונים הטובים וההתנהגות טפו טפו) אלא ממה שחושבים עליו , כמה שאהוב , כמה שבעל יכולת נתינה וחמלה. איך שהצוות החינוכי מתאר אותו. האוצר עם השיער זהב שלי והעיניים הכחולות שתמיד יישאר תינוקי של אמא ככ בוגר כשצריך. קשה לי לשחרר אותו והוא עדיין נתלה בי והכי נעים הביחד הזה והעולם שביננו אבל לומדת. הוא מלמד אותי כמו שאני מלמדת אותי. זכיתי כל-כך זכיתי . מחכים לבוקר שיקום, שיראה את ההפתעות , הברכות וכל מה שמגיע לו הכי בעולם (כל יום ולא רק מחר) בליבי תפילה אחת שאלוהים ישמור עליו ותמיד יהיה כזה אהוב,בריא ומאושר .   יצא לי בקיטש:) תתמודדו