היא הסתכלה עלי,
מבטנו נפגשו,
לא צעירה, בשלה, בעלת בטחון,
התישבתי, היא מיהרה להתישב לידי.
התחילה לשוחח עימי,
שיתפתי פעולה.
בהמשך קמתי, הסתובבה עימי,
ממשיכה לנהל עימי שיחה,
לקראת הסוף לא התביישה,
ביקשה כרטיס ביקור שלי,
חייכתי ונתתי.
היא הסתכלה עלי,
מבטנו נפגשו,
לא צעירה, בשלה, בעלת בטחון,
התישבתי, היא מיהרה להתישב לידי.
התחילה לשוחח עימי,
שיתפתי פעולה.
בהמשך קמתי, הסתובבה עימי,
ממשיכה לנהל עימי שיחה,
לקראת הסוף לא התביישה,
ביקשה כרטיס ביקור שלי,
חייכתי ונתתי.
עמדנו ושוחחנו לנו,
לפתע נשמט מידה צרור מפתחות,
כג'נטלמן ישר התכופפתי להרים.
הייתי צמוד לבהונותיה המטופחות,
הנעולות בסנדלי ערב מסוגננות.
הרמתי מבטי אליה,
היא חייכה,
"מתאים לך להיות כך על הבירכיים",
לשירותך הנני תמיד נכון,
השבתי לה.
נראה לכם ??
הלוואי היתה אומרת,
מבטיח שזה מה שהייתי עונה.
אני חייב, אבל חייב,
לאהוב אותה...את הגבירה.
הלוואי וזו תהיה אהבה הדדית,
אבל מבחינתי,
זו יכולה להיות גם אהבה חד צדדית,
אבל חייב לאהוב,
רק אז אוכל לסגוד,
להעריץ האדמה עליה פוסעת.
כן, אהבה חד-צדדית,
זה מאזוכיזם טהור...
ט"ו באב,
ואם לכל אחד מאיתנו אהבה אחרת,
לא בני זוג אחרים,
אלא "חשקים" אחרים,
איך על זה מגשרים ?
יש דברים שלא ניתן לגשר עליהם,
ואיך את מתמודדת עם זה ?
השולטת הנשואה,
אשמח לשמוע עיצה...
כן, במקור נכתב "חושך",
והכוונה היא מי שאינו מנחה,
מבקר ומעניש את ילדו כאשר צריך,
למעשה מראה שילדו לא חשוב לו.
וכמו שם כך כאן,
הכוונה, הפיקוח, העונש,
מראים ומוכיחים על יחס,
על אמפטיה,
ומקנא במי שמצא את הפרטנר/ית לקשר הכה מיוחד - קשר השליטה,
שיש להם שפה משותפת,
הבנה, הכלה,
המביאה להנאה צרופה...
יש לי צרכים רבים,
צריך אותך חזקה,
נחושה,
מובילה,
אבל חשוב לי לדעת ולמלא את...
הצרכים שלך !
כמה ימים שלא חש צורך להתפרק,
אבל כן מדמיין,
איך אני נתון למרות, מציית,
אבל לא מתפרק.
אני כבר מגיע מוכן ומאופק,
נכון לבצע כל משימה.
האידיאלי מבחינתי,
כמו שכבר קרה ונחווה על ידי,
שהשולטת תאהב אותי כאדם,
ונחווה מעין רומן שהשליטה
היא מוטיב קיים ומרכזי.
אבל, כמיהות לחוד ומציאות לחוד,
אני מבין שזה דבר שנדיר שיתרחש,
ואני רוצה למצוא גבירה שתהנה,
תהנה ממה שאני עבורה.
שתהנה מהשליטה עלי,
תהנה מהסגידה שלי אליה,
פשוט תהנה.
אומרים שהכתיבה מרפאה...
כל אחד ואישיותו, תפיסתו,
לגביי, ממש לא בטוח.
היא מוציאה את הכמיהה,
את הרצון,
אבל בה העת גם מכאיבה,
היא כל פעם מקלפת הגלד של הפצע.
לא שיש סיכוי שהפצע יגליד,
הלוואי והיה,
אבל החיטוט היום יומי,
רק מעצים הכאב,
שאין לו מזור.
להשפיל אותי,
להכאיב לי,
היא אוהבת אותי כמו שאני,
או כמו שהיא רואה אותי,
או כמו שהיא יכולה להכיל אותי.
שליטה נותנים,
למי שרוצה לקבל...
ואם אין רצון ???