לפנק-לפנק-לפנק...

בגיל מתקדם,

הדברים שאתה מחפש הם אחרים,

מחפש עומק בקשר.

העומק בקשר,

עמוק יותר מהעומק המיני.

כן, יש דבר שכזה,

זו ההתעלות האמיתית.

אני רוצה לעשות למענה,

רוצה להתאמץ עבורה,

זה ימלא אותי סיפוק,

הלוואי וגם אותה,

שהרי היא כאן ה- ח ש ו ב ה !

לחוות את הסגידה,

להינות מהנתינה,

המוטו שלי: זו זכות - להעניק לגבירה שירות.

אחרי יום עמוס,

רגע של מנוחה בבית,

לוגם מכוסית הויסקי,

אך דווקא מדמיין אותך,

יושבת על כסאך,

מנהלת אותי למענך.

זה "עושה לי את זה",

לדמיין אותי משרת אותך.

אבל זה לא מציאותי. 

כן, יש לי חולשה,

לנשים,

לא סתם נשים,

נשים חזקות,

היודעות מה הן שוות,

היודעות להשיג מבוקשן.

ואני,

רק רוצה לחסות בצילן,

לא של כולן,

של אחת...מיוחדת...וייחודית...

אין זה כלל טבעי להישלט,

לקבל מרות,

לחוות השפלה,

מבחינתי,

מתי זה, לכאורה, נעשה עבורי "טבעי",

כאשר קימת משיכה מינית.

המשיכה המטורפת,

מסירה את כל החסמים,

אצלי, בכל אופן.

ככל שאתה מתבגר,

מצד אחד - נקודות הראיה שלך משתנות,

מצד שני - הדברים הופכים לעמוקים יותר.

כן, גם בהקשר של יחסי שליטה.

תמיד חיפשתי את העומק בקשר,

אבל כעת עוד הרבה יותר.

כמו שכבר נכתב בשיר - "כמה שיותר עמוק, יותר כחול"...

חייב לחוש המשיכה החייתית,

ומצד שני,

היותך בלתי מושגת,

מגרה את החושים.

מסובך כל כך...

מחפש אותך,

רוצה אותך,

האחת שהיא מעל כולן (וכולם),

לדבר אחד בלבד...

להעריצך...

ישנן תקופות כאלו,

שנפרטות לימים,

בהם אני זקוק להכוונה הדוקה וצמודה,

זקוק לשליטה עלי,

על מהלכי,

על מהלך חיי.

ללא שליטה שכזו,

אנה אני בא,

לאן אפנה,

מה אעשה,

אני סומא באפלה,

ורק שולטת יכולה לפזר את האפלה.

כן, אלו הימים שחווה כבר תקופה.