לפנק-לפנק-לפנק...

אני מאוד רגיש לריחות,

בין אם נעימים,

ובין אם פחות.

למשל ידוע שבחניון דיזנגוף סנטר,

יש ריח חריף של שתן (לא יודע למה דווקא שם),

זה מאוד לא נעים,

מצד שני,

ריח שתן של גבירה שאני מעריצה,

יכול להיות מאוד מעורר מינית.

ושוב מתברר,

גם לגבי ריחות,

תלוי מי הגורם שמפיץ אותם,

כך גם לגבי זיעה, או ריחות אינטימיים אחרים... 

כל מה שאני רוצה,

כל מה שאותי מגרה,

כל מה שעושה לי טוב,

זה לראותך ניהנית ממעשיי עבורך

הכי פשוט - הכי נכון עבורי,

איזה כייף יהיה שאמצא את האחת שזה יהיה גם הכי נכון...עבורה

רואה את כל הנופשים, בארץ ובחו"ל,

מפזרים תמונות, חיוכים,

בגדי ים, 

יורד לי ריר מהגופות של הבחורות.

ואני, מדמיין עצמי עובד עבורך, למענך,

משרת אותך על הצד הטוב ביותר,

כעבד נרצע למלכה נערצת ועריצה.

כל אחד וההנאות שלו בחיים.

המצחיק הוא שלא מסוגל לממש זאת,

כי לא מכיר אחת כזו,

אבסורד.

אני רוצה למוצאך,

אני רוצה לשרתך,

רוצה לך לסגוד,

אך זה כלל לא משנה מה אני רוצה,

החשוב...מה את רוצה...

ואת...מה את רוצה ?!

הידיעה שאי שם את מצויה,

ואת יודעת בדיוק מה את רוצה,

מעניקה לי תקווה,

שאולי יהיה קשר,

קשר אמיתי,

קשר מעצים,

קשר בין שני אנשים בוגרים,

היודעים בדיוק מה רוצים וצריכים.

ידידה קאוצ'רית פעם אמרה לי,

כל "לא" שאתה מקבל,

מקרב את ה"כן".

מעניין אם כל יום שעובר,

ללא גבירה,

מקרב את בואה,

נכתב על זה שיר, לא ?

"בואי מלכה" :)

אחד מאותם ימים,

שלא ממש בא לי לעבוד,

מצד שני,

הייתי מוכן מאוד,

לעבוד עבור הגבירה,

לשרתה, לסגוד לה,

לגרום לה לחיי נוחות,

מחשבות לחוד ומציאות לחוד... 

שוכב במיטתי וחושב,

הריגוש מתגבש אצלי מעצם נתינתי.

עצם הוויתי של הגבירה,

זה הריגוש עבורי.

לראותך ניהנית מיציר כפיך,

מענג אותי ברמה עילאית.

לא זקוק לגמירה הפיזית,

רוצה להיות עבורך...

מתהלכת מולי,

מענטזת,

איזה ישבן,

המלצרית הזו...

אלו שהולכות עם טיץ,

זה ממש ללכת עם ולהוציא עיניים :)

יוצא שאני מגיע למקומות,

ואנשים קמים לעברי,

לוחצים ידי, "נותנים כבוד" :)

ואני, בתוך תוכי, מחייך במרירות,

רוצה בכלל דבר אחר,

שאת תיכנסי,

ואני אקום לכבודך,

אכרע ברך מולך,

אוריד ראשי,

צמוד לרגלך,

ואת תניחי רגלך על עורפי,

או על לחיי,

את תחליטי,

מה טוב עבורי.