רקוויאם לבלוג

שנה החלה, גמר חתימה, אז הנה אני שוב כותב לאור אין
ואתם קוראים לאורכם שלכם ואם כבה הוא אז מי אשם?
תסרקו ותעבדו בעצמכם תאבדו, קישרו עצמכם אל אותו דבר שלא ישאר שלכם וגם אם תהיו בטוחים אז מחר כבר לא תהיו והבטחון ממכם והלאה, בילדותי שרתי לשנה הבאה שאשב על המרפסת, מי תאר שבשנים הבאו עלי אשיר בשנה הבאה אפול מהמרפסת?
מי מאתנו לא שר באלו המלים ואולי הוא לא חי את אלו החיים
לחיים ידידיי
יין נשתה עד בלי די
די לעת עתה
ככה ייעשה לאיש


פוג
----
אתפוגגה בפניך הלילה
אשחירה את בגדיך
עור אקלף כנחש
בגן עדן המפתה את
אשה קלת דעת

לא אנוח על משכבי
כי שלום רחוק ממני
אבכה ואשכח כי
שלי את לעולמיי
ביום מן הימים

אעורה אל יום חדש
אמוטה מרגליי רועדות
שיר לשירים
עד כמה אוכל
איכה אזדכה

אקח את עצמי
ממני והלאה מעלה
מלאכי יבכה הלילה
תנינה בשיניה תאחז
את שיריי אנקה

אל תרא בני הבתול
גם את היפה בנשים
מלבושייך כזונת רחוב
ושפתות ביתך
רכות עד מאד ותיבשנה

אשקוט בין כתליי
לא תדעי את
את עצמך לא
עד ירח ילבין
והורוד בסיוטייך יפוג