שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג

מלא שטויות, אתם תצטערו שבכלל קראתם
לפני 11 שנים. 29 בדצמבר 2012 בשעה 21:37

אני רוצה לומר לך עומר, כל כך הרבה דברים.

 

עוד לא התחלנו לצאת וכבר 2 משברים עברו עלינו וזה נגמר. 

 

את צריכה להבין - עם כמה גיי שזה נשמע: זה מפחיד אותי לצאת איתך.

 

לא בגללך

לא קשור אלייך. 

את אמרת לי בשיחה הראשונה שכל אחד מאיתנו בא עם מטענים והתנסויות ועבר. זה לגיטימי וזה מובן.

איך זה שאת לא מבינה?

אנחנו עובדים יחד! 

זה לא בא לי טוב.

אני אוהב את ההודעות שלך בווטסאפ, זה נחמד לי. את מאתגרת אותי. 

בחברה הקודמת בה עבדתי יצאתי עם מישהי ממקום העבודה. זה היה סרט, סיפרתי לך. לא?

תביני, אני לא בטוח איך אני אמור להתנהל במצבים כאלה. 

ההתנסויות שלי מהעבר לא היו טובות כל כך. בעיקר עם מישהי שאני עובד איתה. 

אני משתדל להיות אני, כמו שהספקת להכיר אותי בהודעות, כמו שאת רואה אותי כשיצאנו פה ושם. חוץ מאותו יום שני שיצאנו והקצבתי לך זמן.. באותו ערב בו לא הייתי אני. 

 

יצא לי לדמיין אותנו יחד, אפילו גרים יחד, זה הרבה מבחינתי. זה לא משהו שקורה כל יום. 

 

נכון, את יפה.

את נראת טוב. מאוד. 

עם זאת,  זה לא מה שעושה לי את זה.

היום יצאתי לבאר, דברתי עם חבר ויצא לי להגיד "צ'ו צ'ו צ'ו צ'ו" כמו שאת אומרת. 

מה זה החרא הזה???

אלו הדברים הקטנים שגורמים לי להבין שאני דלוק עלייך. 

 

 

אני רגיל להתנהלות אחרת , אני רגיל לזוז הרבה יותר מהר. 

 

אני מוכן ופתוח להמתין, כיוון שאני רוצה להפגש איתך עוד מלא, לצאת איתך , לצחוק איתך, לגדל איתך כלב (אמיתי, לא מהקטנים המעצבנים) יחד. 

מה שאני לא מוכן - זה ללכת אחורה.

אני לא מוכן להרגיש שאת לא מעונינת .זה משהו שגרם לי לשלוח את ההודעה באותו היום. 

עומר, אני רוצה. 

ומוכן. 

אני "צריך" להרגיש שגם את רוצה. 

לפעמים אני צריך ש"תנהלי" אותי. שתגרמי לי להרגיש שאת בעיניין, בקצב שלך. 

 

פתאום אני חש שאת לא ממש יכולה להיות גם חברה טובה. 

אני מחפש מישהי שתדע מה זה להיות חברה טובה שלי, להבין אותי ולקרוא מה אני מחפש ורוצה. 

לא דיברתי על זה עם הרבה אנשים, אולי 2 חברים טובים.

 

וכולם אותרים לי - תזהר. 

 

למה אני כותב את זה פה? 

כי אני לא רוצה לשלוח את זה אלייך, כי אני לא רוצה שתגיבי. כי אני רוצה שפשוט תבואי אלי ונתחבק. 

כי אני רוצה שנצא לבלות ואז תבואי אלי הביתה ונשב ונצחק ונדבר ונעשן ונשתה ותספרי לי סיפורים מפגרים על הילדות שלך ואני אחפש סימנים של כמה את מפונקת ואין לך יכולת להתנהל עם כסף ואת קונה זוג משקפיים ב 3000 שקל כאילו זה מנה פלאפל, תוסיפי קצת טחינה, זה יבש. 

את אומרת לי שאני לא סגור על עצמי. 

את העצמך לא סגורה על מה את רוצה. 

את אומרת שלפני שנה אמרת לעצמך שאת לא מוכנה להיות עם מישהו ש"חוכך בדעתו אם להיות איתך" 

ומה את עושה אם לא חוככת וחוככת?

 

 

יאללה תבואי כבר!

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י