אבודה בעולם מחפשת תשובה, לא יודעת למי שייכת, מחפשת דרך שאינה נראית באופק, מקווה שמשהו ימצא אותי.
יוצאת לדרך חדשה, כאן בעולם הזה. יודעת שהמסע רק התחיל ועוד לא יודעת כלום.
מנסה לכלוא את הנפש שלי שמחפשת חופש כל הזמן, זו שלא יודעת גבולות, זו שצריכה להבין מאין היא באה ולאן היא הולכת, מבינה שלא אצליח לעשות זאת לבד.
מחכה שהוא ימצא אותי, והוא מצא, מחכה שהוא יכלא אותי, והוא כלא, מקווה שהוא ירצה אותי, ומתחילה כל יום בתפילה חרישית,
המאסטר שלי,
זהו תחילתו של מסע מופלא לגילוי עצמי, מסע שהוא יוצר עבורי, מלא בהבטחות לדברים חדשים ומרגשים, מסע שארצה לשתף כאן, על ימים של אובדן שליטה ואיבוד הכבוד, על תהומות שנפלתי אליהם ושרק הוא ידע להוציא אותי מתוכן, על סצינות אמיתיות שקורות ,שנדמה שנגזרו מדרמה של שיקספייר ולא מהחיים האמיתיים, לא מהחיים שלי.
על כל מה שהמאסטר שלי מתכנן עבורי, ונדמה לי , שהשמיים הם הגבול.....
לפני 12 שנים. 25 באפריל 2012 בשעה 22:29