לפני 12 שנים. 27 באפריל 2012 בשעה 20:15
תמיד רציתי להגיע
לגבול הזה שבין תהו ובהו
לסדר הנכפה,
להביט מהמעבר
שבין התגלמות כל הכוחות
להגשמת כל החולשות
להגיע אל הטוח
שבין הרגשות הסוערים
לאדישות האטומה,
לצעוד בשביל
שבין הגן הקסום
למדבר העוין
להרגיש את הדבר
הממזג מקום וזמן
ואין מקום ואין זמן,
שם, שמעתי אומרים
התמימות לא באה במבוכה,
העירום שוב לא בוש
ואין עורמה ואין בגד.
שם שוכן החן,
ושם שוכנת החוכמה לצד המוזות,
שם שוכן המאסטר שלי