סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרגמנטים

עד כמה שניתן, כן, עד כמה שניתן..
לפני 11 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 1:03

היה זה מעשה שקרה בעיירתנו הקטנה, מעשה באותו קצב, שהקיץ הקץ וכבר לא יכול היה לשאת את מראה של אשתו עבת הבשר, את אפה הבולבוסי ולחייה הסמוקות ולכן החליט לעשות מעשה. סכין הקצבים הונפה לאוויר והנה נגמר. כעת מה עליו לעשות? לחתוך לנתחים והנה כבר הוא עוטף לכל המבקש נתחים עסיסים ממה שהייתה זה מכבר אשת חיקו, והם שואלים היכן היא והוא עונה מבלי להניד עפעף שנפלה למשכב והם שבים וחוזרים ורוצים בשנית עוד מן העסיסיים הללו, הנתחים, אולם אלה כבר אזלו ומאין יביא עוד מזה הבשר? והנה הם כבר צובאים על הדלתות, ודורשים עוד מן הבשר והפיות מריירים "תן לנו עוד מן העסיסי עסיסי הזה", וחמתם הפעורה יוצאת מעיניהם, כמו היה זה שד נכנס בהם, והנה מאבדים הם צלם אנושיותם ומנפצים ומשברים הכל סביבם ודוחפים זה בזה ומכים זה בזה מכות נמרצות ומרסקים איברים, והקצב, הוא קורא להם להפסיק ומייד את כל זה והם מביטים בו, שהרי הוא זה האחראי לטירופם, ואם לא יביאם את רצונם, יעשו מעשה, ומייד מתנפלים עליו ומתחילים לנגוס בבשרו, ומוצצים לשדו,עד העצם האחרונה, עד שלא נותר ממנו דבר, וכך שסיימו איתו, החלו נוגסים זה בזה, עד האחרון, עד שלא נותר אף לא אחד לספר את זה סיפור המעשה על עיירתנו הקטנה, אף לא אחד.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י