הכרתי אדם. אותו אדם היה חוזר ערב ערב מעבודתו ועולה במדרגות אל עבר ביתו. והנה לא עברו כמה רגעים והיה עוצר. מדוע עצר? משום שהיה חייב לוודא שהכל קיים, קיים ממש כשם שהיה שירד בעצלתיים בשעת בוקר מוקדמת בדרכו לעבודתו. לעיתים היה נעצר בשל לטאה שטיפסה בזריזות על הקיר והיה ממתין לה שתעלם כלא היייתה,כשם שהיה ברדתו, ואז היה יורד שוב ועולה בחזרה, שלפתע הבחין בכתמי אצבעות שהשאיר בנה הקטן של השוערת שידיו מלוכלכות היו בבוץ והעבירם על הקיר לנקותם בעת שחזר מגן המשחקים בצהרי היום, והחל ממרקם בחופזה, ושוב יורד. לעיתים, בעלותו במדרגות שכן היה יורד לפתע והרי לא נפגשו הם בבוקר ומייד קפא על מקומו והנהן ברכת שלום, מייחל כבר שיסתלק מעליו, כדי שיוכל לחזור על עקביו ולעלות שוב. וכך, מדרגה אחר מדרגה המשיך ועצר, ירד ושוב עלה, המשיך ועצר וחוזר חלילה, ונקפו השעות ועדיין יורד הוא ועולה במדרגות, ורק שלבסוף לאחר שבדק בקפידה את ידית הדלת והסיר האבק שאולי הצטבר שם במהלך היום, ליתר בטחון, נכנס אל ביתו.
כמדומני, אדם זה שהכרתי גר בקומה הראשונה.
לפני 10 שנים. 29 באוגוסט 2013 בשעה 1:14