לפני 10 שנים. 30 בספטמבר 2013 בשעה 22:01
וכעת,לאחר זמן כה רב שעמדה היא בסירובה, סוף כל סוף נענתה לחיזוריו והפצרותיו שתפגש עימו, והנה שניהם ישובים זה מול זה, והוא אינו מוצא מאומה להגיד.
ואין מדובר בבחינת התרגשות אשר מפאתה נעתקות המילים מהפה, או בבחינת הדבר שכבר כתב או אמר לה הכל, מכיוון שרק הפציר בה הפצר וחזור שתפגוש בו, ושום דבר פרט לכך, ועדיין, כעת, לא מצא במוחו דבר חשוב או מעניין לומר לה.
וכך ישבו ושתקו שעה ארוכה.