אני אוהבת לצפות בתכנית השרדות.
כשהתחילה העונה הכרתי את החבר'ה כמו כל עם ישראל ממדורי רכילות טלויזיה ועוד.
האדם שהייתי בטוחה שיעוף ראשון היה בוקי.
רגשותיי נעו בין רחמים על מה שהחבר'ה עושים לו ואולי הערצה לאיש שלא דופק חשבון לאף אחד אומר את שבליבו בלי צביעות
סופג הכל ושורד הדחה אחרי הדחה.
ענת הייתה בתחילה פייבוריטית שלי -אישה חזקה עם מילה והאמנתי שתגיע לסוף .
בפרקים האחרונים ראיתי שהיא השתנתה אולי לקורנפלקס שהיא אוכלת יש השפעה מאוחרת וזה מתבטא
בתופעות של פרצוף לימוני-מר, רגזנות, טינה וחפרנות .
כשבוקי "השאיל" מתיקה את פסל החסינות הייתי מאושרת.
בהחלט במשחק הזה הכלל היחיד הוא לשרוד אם באמצעות שקרים תכמונים ואף "העלמת" פסל החסינות.
יש כאלה שיעשו הכל למתחרים אך כשזה מופנה כלפיהם הם אומרים "פוס" ולא יודעים להפסיד בכבוד ומתבכיינים.
ולכל יפי הנפש שאומרים שזה לא חינוכי לילדים תפסיקו עם השטויות תוכנית זו מלאה ברמאות נוכלות זימה אז אל תיטפלו
לבוקי מכיוון שהעיז לעמוד מנגד ולא היסס לפעול.ואם אתם כל כך דואגים לילדים שלכם שלא יצפו בכלל בתוכנית זו.
בוקי אני תומכת במשחק שלך בהחלט צריך ביצים גדולות בשביל לעשות מה שעשית.
