אני לא יודעת למה נראה לך כל הזמן שאתה הורס לי
אתה אולי בערך הנקודת אור היחידה שיש לי בתקופה הזאת
מרגיש לי כמעט בטוח איתך (בשונה מכאן) אז כשאני בוכה לך, זה כי אני יכולה. וזה המון המון. זה לא מובן מאליו בכלל
וכי אני רוצה אליך... כי איתך לפחות יש לי קצת שקט (או לפחות סמים ..)
זו תקופה קשה ממש. הקטע עם המבחן היה סוג של קש, כי בשנתיים האחרונות לא משנה מה עברתי ובאיזה תקופה הייתי ואם הייתי מסוממת או מדלגת בין מסיבות, לא יודעת - הלימודים בחיים לא נפגעו לי. הלימודים תמיד היו קדושים אצלי - תמיד. הם תמיד היו לי עוגן... וגם אם לא השקעתי בללמוד, עדיין נאחזתי מאד חזק בשיגרה שלהם.. וכשהבנתי שאני כבר כל כך לא מחוברת שאני מתחילה לפשל גם בתחום הזה (הריי עשיתי את זה רק לפני שבועיים עם מבחן אחר) - נשברתי לגמריי.. אני יודעת שזה מוגזם, ולא קרה כלום בסכ"ה, אני בטוחה שזה יפתר וזה קורה לכולם - אבל בשבילי זה מסמל דברים.. אני שבורה כבר תקופה ואתמול (ושלשום) זה הגיע לסוג של שיא (בעצם הלוואי שיא. שיא אומר שנגמר... לא שיא. סתם נקודה גבוהה)
זה מה שקרה אתמול
זה מה שקורה פחות או יותר בשבוע האחרון - ואין לזה שום קשר אליך, להפך.. כל מה שבא לי זה לעזוב את הכל ולחזור לחיבוק שלך ...
אני שרוטה ממש..
אתה אף פעם לא מאמין לי
אתה אומר שאני כל הזמן מאיימת..
אבל אני שרוטה ממש.
ואני מחייכת כשאני אומרת לך לברוח, כי זו שיחה שאני מנהלת כל החיים עם אנשים, והם מבטיחים שהם לא יברחו, ומה פתאום - ואז בלי שאני אבקש, הם בורחים.. כי קשה איתי.
אז... אני יכולה להבין אם גדול עליך עכשיו.. ואם אתה רוצה שאני אתאושש קצת בלעדיך ואז אחזור.. באמת באמת יכולה להבין
ותודה }{