🐱 קאמבק מרשים של חתול הבר האיברי
הודעת ארגון IUCN שמנהל את המעקב אחרי מינים רגישים ובסכנה 📢:
החתול האיברי (Lynx Pardinus) שודרג מקטגוריית 'בסכנת הכחדה' (Endangered) לקטגוריית 'מין רגיש' (Vulnerable).
חתול הבר שעד המאה ה-19 היה נפוץ ברחבי ספרד ופורטוגל, כמעט ונעלם והיה בסכנת הכחדה חמורה בעיקר בגלל ציד, דריסות והידלדלות מקור המזון העיקרי שלו - הארנבת האירופאית. בשנת 2001 נותרו כ-62 פרטים בוגרים בלבד של החתול האיברי ונראה היה שגורלו נחרץ.
אבל מאמצי שימור מרוכזים של שני עשורים שכלל טיפול בגורמי האיום על החתול האיברי והארנבת האירופאית הביאו לתוצאות מדהימות. בשנת 2022 עלה ל-648 פריטים, וסה"כ האוכלוסייה מוערכת במעל 2,000 פריטים מדובר בניסיון השימור המוצלח ביותר של מין חתולי. די מדהים.
הערכות הן כי בקצב השיקום הנוכחי, אוכלוסיית החתול האיברי תחזור לאכלס את כל הנישות האקולוגיות שאכלסה לפני השפעה אנושית ותהיה בת קיימא בכולן - תוך 100 שנים (Fully Recovered Species Status). זה חתיכת קאמבק.
אחלה, חתול ספרדי חמוד. אבל מה הסיפור הגדול פה?
אלו חדשות טובות ומשמחות מהסוג שלא שומעים הרבה בנושאי סביבה. במיוחד משמעותי כי מדובר ביונק טורף גדול יחסית - מהסוג שעומד בפסגת שרשרת המזון באקולוגיה שלו, ולכן הוא הפגיע ביותר להידרדרות אקולוגית. העובדה שטורף זה משגשג מעידה על בריאות האקולוגיה האזורית כולה, והמינים שמתחתיו. כמובן שזה נוגד את הנרטיב שאנחנו בקריסה אקולוגית, הכחדה המונית, משבר קוד אדום וכו'.
הסוד לשיקום אקולוגי: לוקיישן לוקיישן לוקיישן
החתול האיברי הוא עוד סיפור הצלחה מרשים ביותר, ואפשר להעמיק בדיוק בפרטים הטכניים של איך הצליחו להחזיר אותו מסף הכחדה למין שמספריו עולים במהירות. האמת היא שהפרטים הספציפיים פחות חשובים, כי הסיבה המרכזית שהחתול האיברי ישרוד היא - שהוא חתול איברי, ולא נניח חתול קונגולזי, או אנגולי או סרי לנקי.
המציאות במאה ה-21 היא שבעלי חיים, עצים וצמחים שחיים לצד אנושות עשירה ומשגשגת - נמצאים בהכללה במצב יותר טוב היום מאשר היו לפני 50, 100 ו-200 שנים. כי לבני אדם עשירים ושבעים אין צורך הישרדותי לכרות יערות, או לצוד חיות בר באופן חסר בקרה. הם גם נוטים לקדם ערכי טבע וסביבה וזה בא לידי ביטוי בחינוך, במוסדות, בתרבות, בחקיקה ובאכיפה, ומשקיעים משאבים כלכליים ומדעיים שמופנים לטובת העניין. כמובן שלא בכל מקום ולא בכל מצב... אבל לאורך זמן בהכללה זה נכון. וככל שמצב האנושות משופר, גם מצב הטבע שנמצא בממשק מול אותה אנושות.
וההפך.
מצבם וגורלם של בעלי חיים, ואקולוגיות שמתקיימות לצד החלק העני ונואש יותר של האנושות - גרוע הרבה יותר. כשאתה אפריקאי/אסייתי שחי בעוני מייאש, שכל יום מחדש חייב להאבק כדי שהילדים שלך יאכלו משהו - אתה תהיה מוכן לכרות יערות גשם, ולהרוג את גורילת ההרים האחרונה בלי לחשוב פעמים בשביל כמה גרושים.
▪️דובי הקוטב, וזאבים אשר חיים לצד אנושות עשירה -משתקמים ומשגשגים.
▪️קרנפים וגורילות אשר חיים לצד אנושות אומללה - בסכנת הכחדה מתמשכת.
מי שאכפת לו מהסביבה הטבעית שיבין שהמשימה הגדולה של המאה ה-21 אינה ניסיון בלתי אפשרי לשלוט בטבע, או להגביל את השגשוג האנושי, אלא בדיוק להפך: להרים את האנושות שנותרה מאחור.
