אני ואני.

אם יש תופעה אחת יחודית למקום הזה הוא הצורך הבלתי נגמר של אנשים לחנך אחרים.

מנטורים בשם עצמם צצים כפטריות אחרי הגשם יורקים את משנתם כאילו היו אדמורים מוקפים בקהל מעריצים עיוור.

זה תמיד נפתח בהסבר מפולפל כמה הקהל נחות, רדוד ולא מבין.
האחד יצעק סיסמאות bdsm על שליטה עצמית וכמה כולם פח חסרי ערכים.
אחר יבכה בדמעות תנין ששאבבניק כתב שליף לנשלטת שלו והשמים רעדו.
השלישי יכתוב כל משפט שני אתם מ "50 גוונים של כלום" וירגיש כאילו אבק מלאכים דבוק לקיין שלו.

המכנה המשותף לכולם הוא הצורך לנסות להקטין את הסובבים אותם בכדי להדגיש את הערך שלהם.
יכולנו לכתוב שהשיטה הזאת עובדת רק במחוזות שבהם בוחרים כולם לעצום עינים ולזעוק אמן כל פעם שהאדמור/המנטור לוקח אוויר.
אחרת זה קצת נכנס לפינה של הפוסל במומו פוסל (אבל לא יפה לעקוץ אנשים בעלי מום אז לא נגיד)

אבל אנחנו נתרכז בחלק היותר מטריד.
בחיאת דינקום מי צריך אתכם? עד שהצלחנו קצת להוריד את ההטרדות המיניות שזה יקרה רק פעמים בשבוע
אתם מזנקים עלינו מכל פינה ומחנכים/מטרידים אותנו.

טוב לכם? סבבה. מפרגנים, אל תדאגו לנו קבלתם פטור אנחנו נסתדר אל תעזרו לנו.
ואם לא טוב לכם על אחת כמה וכמה תחסכו מאתנו את הטפות המוסר.

הבעיה הכי קשה עם "המחנכים" שהם עוד לא הפנימו שמי שיש לו את זה לא באמת זקוק לכתוב מגילות אין סופיות ולנסות להאדיר את עצמו בטח לא על גבם של אחרים.

האמינו לנו אנחנו עכברי הכלוב כל אחד יודע לבחור בגפו את החלילן שלו. אל תעשו לנו טובות ותנסו לדחוף את המנגינה שלכם ולספר לנו שהיא ההמנון הרשמי שלפיו נכון לרקוד בכדי להיות בסדר(או סתם בכדי שאתם תרגישו בסדר עם עצמכם).

אחד הדברים שאני מאד מעריכה אצל שולטים גם החדשים וגם הוותיקים, גם הסטאג'רים המתלמדים וגם המאסטרים המשופשפים זה יכולת הסבלנות וההקשבה האין סופית. המשפט הנפוץ הוא - "ספרי לי הכל, אני רוצה לדעת עליך הכל!" (הסימן קריאה מאד חשוב) הוא רוצה לדעת גם את הדברים הלא מעניינים. אותי אישית לא מעניין לדעת ולשאול שאלות. לא מעניין אותי מתי אתה קם בבוקר, ומתי אתה הולך להשתין. אני לא שואלת שאלות (אני לא אוהבת לסבך אנשים פשוטים בשאלות קשות) בכל אופן בוא אני אספר לך : (אתה לא יוצא מפה היום מבלי לדעת הכל) אני אוהבת מרקם קטיפתי של כבד אווז, ואגב המקפא קרמל בזיגוג שקדים מסוכרים של "מסה" פשוט מעדן. אני אוהבת פירות. פירות ים. קלמארי וכו׳. לא שיש לי משהו נגד חצי מנת פלאפל בעמידה. את הבשר שלי אני אוהבת נתח קצבים איכותי וצריך להקפיד על גחלים מיוחדות שנותנות לבשר ניחוח מיוחד ולא פוגעות בעסיסיות שלו, ליד זה רוטב צ'ימצ'ורי. את הקפה שלי אני שותה רק את הפולים האיכותיים שנטחנו ונקלו מול עיניי. אין לי בעיה גם עם טסטר צ'וויס. לא שיש לי משהו חלילה נגד ארומה או "קפה עלית", בכל זאת זו מסורת עתיקת יומין. אני אוהבת אופרה. ובעיקר את האופרות של פוצ'יני ואת הקונצרטים לפסנתר של צ'ייקובסקי. גם אריות באיטלקית הולך, גם שונסים בצרפתית. אוי צרפתית. אני יכולה לאנוס מישהו עם מבטא צרפתי. זה עושה לי חשקים מיניים. ברכב שלי יש מוסיקה קלאסית עם התמקדות במלחינים מהתקופה הרומנטית. לא שחלילה יש לי משהו כלפי שרית חדד ועומר אדם. גם יוסי גיספן ואביהו מדינה, בז'אנר הספציפי שלהם עושים עבודה מצויינת. אבל בחייך, מה זה לעומת מוצארט ובאך שהיו גאונים והמוסיקה שלהם תשאר לנצח. כל מוסיקאי יודע שמוסיקה זה כמו סקס, מורכבת בעיקר ממתח שמגיע לפורקן (גם בלי גניחות של המלחין) אני אוהבת גם את טום וויטס, ביל אוונס ואופרות של ורדי. לא שיש לי משהו נגד שוטי הנבואה וברי סחרוף. אני אוהבת גא'ז, ופרוגרסיב רוק ובטהובן. לא שחלילה יש לי משהו נגד שלמה ארצי יש משהו מרגש ויפה במוסיקה שלו רק שזה פופליזם קל לעיכול, זול, ריגוש קל מידי. את הביגוד וההנעלה שלי אני קונה בכיכר. כיכר המדינה. לא שיש לי משהו נגד קסטרו, רנואר, מנגו. אני פשוט אוהבת את הביוקר. אני אוהבת יינות בוטיק משובחים. אני מעדיפה את הפטיט סירא בציר 97 של שאטו מון בלאן. לא שיש לי משהו נגד יין "פטישים" זו הרי מסורת עתיקת יומין. וויסקי סינגל מאלט. לא שיש לי משהו נגד עראק זחלוואי או וודקה רד בול. סיגריות אני מעדיפה לייט. מרלבורו לייט. לא שיש לי בעיה עם האדום הגרון שלי רגיש. וסיגרים רק קובנים. את הסמים שלי אני מעדיפה בצבע לבן לא שיש לי משהו נגד חום/ירוק. אני קוראת את מיכאל בולגקוב וניקולאי גוגול או לפחות מאיר שלו וסטיבן הוקינג. לא שחלילה יש לי משהו נגד ג'ון גרישם, רם אורן, זה לא בהכרח פתיתות כבוד. אני אוהבת קולנוע איכותי. לא שיש לי משהו נגד הסרט "מת לחיות". אני אוהבת סרטים שההתפתחות במהלך הסרט מתוחכמת. אני מעדיפה סרטים עם דמויות תלת מימדיות זה אומר שיש להם עומק. אני מאד מעריכה  את ואן גוך אחד הציירים הדגולים. מוכרחים להודות שצייר טוב לא רק מתעד, הוא אומר משהו דרך הציורים הלא ממש ברורים. כן, כזה היה ואן גוך.

סיפרתי לך יותר מידי. רוצה לדעת עוד משהו? מה? סקס? כמה אני חרמנית מ 1 עד 10? אויש, מצחיקול אני סבורה עד בטוחה שזה הדבר האחרון שתרצה לדעת.

לכולם יש יום מעשים טובים, רק בכלוב נתקענו בשגרה של מעשים רעים אז זה הזמן ליום המעשים הטובים בכלוב (הקהל ביקש הקהל יקבל)

1. נביא מחדד לכלוב!
מכיוון שבעין בלתי מזוינת ניתן לראות בכל שרשור/דיון או פוסט אווילי שכמות העפרונות הלא מחודדים פה עולה על גדותיה, המחדד עלינו. או שיצליח לחדד או שיחדד עד שיגמרו העפרונות שתי האופציות תופסות אני מהמרת(ומתפללת) ל- ב'

2. נביא את המראה של שלגיה לכלוב - (כן כן המראה מראה שעל הקיר מי הכי...) לא המראה המקורית של מי הכי יפה בעיר. המראה הזו שמדברת על ההתנהלות של האנשים. זו שמראה גם מה שאחרים בוחרים לא לראות או בכלל לשים לב. 

3. להושיט יד - יש את אלו שמושיטים יד לזקנות לחצות את הכביש לא שפה לא היה מזיק להושיט יד ולעזור לאנשים לצאת מפה אבל אנחנו סתם נעזור לאנשים לראות דברים.
* כאשר מישהי כותבת בגבולות בלי חיות ואז אומרת שהשולט שלה דינוזאור זה אומר שדינוזאורים הם לא חיות או שחיות מתות כן מתאים לה?
* כאשר מישהי מזמזמת באוזנינו על עליונות המין הנשי וכשיש בידיה גבר היא הופכת אותו לאשה בכדי להשפיל אותו האם היא לא אומרת לעצמה (מבלי להבין) שזה במקום מסוים אומר משהו אחר על ההיררכיה אם להפוך לאשה זאת השפלה?

4. מי ראה את המפתח של חביתוש(כן כן תעשו גוגל ילדים הוא היה לפני הרובוטריקים והשמניה אז תנו כבוד)
לכבוד יום המעשים הטובים כלובי יפתח את שערי הכלוב ואז נעשה לכולם טוב ונמחק כל ניק טורדני שמחפש מעשים טובים/תחרויות/סקרים או סתם בלתי נסבלים ללא הגדרה ברורה סמכו עלינו יש מצב שהיום מעשים טובים יהפוך לשבוע.

נ.ב - כשפוסטים בבלוג מוצאים חן בעינייך יש לאמר - אני אוהב את הפוסטים בבלוג שלך ולא את הבלוגים בבלוג שלך! (סתם צרם לי בעין)

ישבתי לצהרים עם Kiefer Sutherland והוא אומר יש לי 24 שעות מה אפשר להספיק בהם בישראל?

אמרתי לו הגעת למקום הנכון בזמן הנכון אתה הולך להספיק ב - 24 שעות מה שלדינוזאורים לקח לפעמים שנים ועוד ישאר לך זמן.
בוא נמציא לך כינוי למשל : Jack Bauer (הכינוי חייב להיות רחוק ממך כרחוק מזרח ממערב) מעכשיו אתה מתחיל לכתוב פעם בחצי שעה גג. תשתף, תשתף, תשתף כולם רוצים לדעת הכל פה. אכלת כרוב? תודיע להם, אתה חרמן כי עבר כבר מלא זמן מאז הקרי לילה שלך בגיל 13 שתף אחינו שתף אנשים פה רוצים לדעת הכל עליך עד שאתה לא יורד למקום שים המלח נראה לך כמו השמים תזכור שיש לך עוד דרך לעבור.

הסוד הוא פשוט -  כולם מחפשים, מנסים למקסם את עצמם ונלחמים על אותה פיסת בשר עזוב עינים בין כוונות שים על אוטומט ותירה לכל הכיוונים גברים, נשים, שולטות, נשלטות, מתחלפות, מתחלפים מה אכפת לך (בחושך כל חור הוא שחור) 
תראה להם שהתרפסות זה סקסי. הסוד של הסוד נואשות היא לא נחלתם של גברים בלבד.

ואז תצעק חזק יוריקה מצאתי מצאתי אתה בשלב שתיים המעבר מהתרפסות לפתטיות אל תשכח הוכחות היום כבר לא מתעסקים במשחקים של פעם להכיר מישהי לבנות קשר לאחר זמן קילור היו עוד שבזבזו גחלים על ברנדינג.
שולט אמיתי יש לו טוש. הצלחת לכתוב על מישהי בטוש היא שלך לקחת שליטה (אם זה טוש לא מחיק היא שלך לנצח).

ג׳ק כפרה פה זה לא לוס אנג׳לס שכל 24 שעות לוקח שנה סיימת סגור את הטוש וקדימה בונים הרמון עוד מעט ארוחת בוקר.

גם פה אתה לא לבד הסיבה שכל הנשים גורות או כלבות כי הן מחולקות בין הכלבות שנשלחו לרחרח מי רוצה להצטרף לבין הגורות שישלחו לרחרח לכשיצטרפו.
אבל אל תדאג בלונדי שלי קבל טיפ מנטלי שיקפיץ אתך כיתה.
נשים הן כמו זבובים נמשכות לחרא אז פשוט תמשיך לשלשל בכל פורום/בלוג אפשרי מישהי בסוף תדבק.

דבר איתי ג׳ק אתה נראה מבולבל. מה עושים ב 22 שעות שנותרו אחרי שחווינו כבר כמעט הכל?
אתה יכול להקים מיזם זולתנות שמטרתו להציל אנשים עם עיוורון מנטלי מעצמם. רק תקח בחשבון שלסיפור הזה עם כמות האנשים שצריכים עזרה לא בטוח ש 24 שנים יספיקו.