שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כל מיני שטויות שיש בראש

אהבה אמיתית היא לצעוד יחד

אל עבר האופק בלי כל פחד.

לטפס על הרים, לעבור גאיות,

אמיצים ככל שאפשר להיות.

לעבור מכשולים וקשיים מכל צד

והלאה ללכת, יד ביד.

לטבוע בדמעות, ליפול לעומקים,

ואחד את השני למשוך ולהקים.

למעוד- ולתמוך, לאחוז, לחבק,

לדעת להעריך, וגם לחזק.

העיקר להמשיך ולא להיות לבד,

כי שניים שאוהבים-הם שניים שהם אחד..
לפני 16 שנים. 26 בפברואר 2008 בשעה 5:59

תמיד ידעת שהיצר הזה מכניע אותך שוב ושוב. ס-ק-ס – מציף לך את המחשבות פעם אחר פעם. את לא יכולה אחרת – זה בגנים. אפילו לאמא שלך יש צעצועים בארון, ואת אחיך כבר מזמן סימנת כדון ז'ואן לא קטן, אפילו עכשיו, כשהוא כבר נשוי.


הבית ריק - מן הסתם ההורים יצאו לחופשה כזו או אחרת, מנסים את מזלם ברחבי אירופה... הבית נשאר לרשותך, וממלכתך הפרטית, שבדרך כלל כוללת את חדרך רחב הידיים, זוכה לתוספת מבורכת של אמבט מפנק, מטבח מאובזר וסלון חמים – שביניהם את מרשה לעצמך להסתובב בביגוד מינימלי, למרות הקור שבחוץ. את ממלאת אמבט ומקיפה אותו בנרות שאת כל כך אוהבת, וקצף מהביל עוטף את גופך, שעה שאת משקיעה את עצמך במים החמים. את מוצאת עצמך מהרהרת, כמו בכל פעם שמזדמנת לך מקלחת ארוכה, בנושאים שטרדו אותך במשך השבוע – אך כמו תמיד את מוצאת את עצמך חוזרת לאותן מחשבות ענוגות שאדוות המים והאדים משרים על דמיונך. את מוצאת עצמך תרה במעגלים אצבעות על גופך, סביב שדייך הגדולים, והפטמות הגדולות – מוצאת רגע קטן בו גם את חיה איתן בשלום – מציירת קוו לולייני סביב הטבור, מרפרפת ועולה שוב, חופנת את השד הימני, ומבחינה איך נעשה רגיש וסמרמר למגע, ופיטמתו הזקורה מבצבצת קלות מעל למים ושכבת הקצף – כמו פסגה ורודה שפורצת בין העננים. בידך השניה את מגששת את שיפוליי בטנך, פורעת את ערוותך הענוגה, פוסקת את שפתותיך, שכבר הספיקו להעלות צבע וורדרד ובשרני, ובאצבע נחושה את חודרת בין התלוליות הנפוחות ומתחילה לעסות בעדינות את דגדגנך הכמהה למגע. את נותנת לראשך להשמט לאחור ולרגליים להרחיב פיסוק, ולאחר שהות קצרה את מרחיבה את שיטוטייך, ושולחת את ידך האחרת, שבסיפוק של מטפס הרים שכבש את הפסגה, גולשת מטה ומחדירה אצבע אחרת עמוק לתוך הכוס הרטוב שלך, שחמימותו כבר עולה על זו של המים מסביב. את מרגישה את נשימתך כבדה, ואת הגוף נדרך לקראת גלים הולכים ומתעצמים של רעד בלתי נשלט, שהכמיהה אליו מטריפה את חושייך...
* * *
הוא מופיע בדלת, את פותחת לו, ובניגוד להרגלך את אפילו לא מניחה לו לעשות את דרכו לחדרך – ובשילוב של חיבוק הדוק, נשיקה שהולכת ומתלהטת, וטריקת דלת הכניסה – אתם פוצחים במסע אל עבר המפלס העליון, מתקדמים לאט, שעה שהלשונות מתפתלות והזרועות חופנות, מלפפות ומלטפות, ובו בעת פריטי לבוש נשמטים בזה אחר זה על הרצפה, המדרגות והשטיח. את איברו הזקור כבר הרגשת בדרכך ושעה שאתם נזרקים על המיטה את רוכנת אליו ומכניסה לפיך, מרגישה באותם השפתיים והלשון שזה מכבר כיסו את גופו בנשיכות קטנות, את איברו הנפוח – עולה ויורדת סביב זכרותו, תרה בענייך אחר מבטו המסופק, שעה שהוא מסתכל עליך במבט מעריץ, מלטף את ראשך וחופן את השדיים הלבנים, שחילץ בעקשנות מחזיית התחרה השחורה שהתעקשת לשים לכבודו. היד המלטפת בשערך, עוברת לפתע לאחוז בו, ואת מרגישה כיצד הוא הולך ומכביד את ידו, דורש התמסרותך המוחלטת, מושך בחוזקה וחודר באיברו עמוק לתוך גרונך. הוא מכתיב קצב מהיר, ואת משתנקת בשילוב של חוסר נוחות, הפתעה והתמסרות מחשמלת, גופך כולו דרוך וערני. את מרגישה איך רטיבות עצומה נאספת בין רגלייך. באחת הוא מרחיק את ראשך מאיברו המשולהב, ומטיל אותך על גבך, על שמיכת הפוך הרכה וביינות לכריות. הוא גוהר מעליך, אוחז במפרקי ידך ופוסק אותם אל עבר פינות המיטה, וברגליו פוסק את רגלייך, פוקד עלייך לשכב פרקדן, בצייתנות שעוד מעט תגו?ב??ה במשחק העיניים שלכם.
הוא מתקדם אל בין רגלייך, נועץ את לשונו ובתנועות מעגליות ומדויקות, חג סביב, מעל, מתחת ועל פני הדגדגן הנפוח שלך, מטייל בלשונו בין שפתותיך חודר בלשונו את הכוס הרטוב שלך, מחדיר אצבע – הנשימה שלך מתכוננת להעצר, הלסת נשמטת – הוא מתחכך בנקודה שמשגרת אותך לעננים – הגב מתקשת לאחור, והגניחות שלך מתעצמות וכל גופך פקעת בוהקת של זרמים מערטלים, שנדמה שבוקעים ופורצים מלשונו ואצבעו – ומביאים אותך לפורקן מטלטל, שהדהודיו מפעמים בך בחוזקה עוד דקה ארוכה...
* * *
הוא הופך אותך, אוחז באגנך וזוקר את ישבנך מעלה. את על הברכיים, ראשך שפוך על הכר, שעה שהוא סוקר את הכוס הסמוק, הדגדגן הזקור והרטיבות החמימה שנוטפת משפתייך המזמינות כאפרסק בשל. את מרגישה אותו מכניס את הזין שלו לתוכך, תחילה לאט, אך בתנועות בוטחות הוא מגביר את קצב ועומק החדירה, ואת מרגישה איך הוא מחכך את העצבים הרגישים כבר ממילא. הוא רוכן על גבך, חופן את שדייך מאחור – מלטף ברכות ואוחז בחוזקה לסירוגין – הזין שלו חודר יותר ויותר עמוק ואת מרגישה את כל גופך מטלטל שעה שהוא מטיח את האגן על אחורייך, ואשכיו הגדולים נוגעים לסירוגין בערוותך. חם לך, וכל גופך רוטט מעונג מתוק של טירוף חושים והוא מוסיף ומלקק את אוזנך, נושם נשימות קצובות, ונושך את עורפך לסירוגין . לפתע הוא מזדקף – את מרגישה איך הוא סוטר בחוזקה בישבנך שעה שהוא ממשיך לחדור אליך, אוסף בידו את שערותייך ומושך בחוזקה – את מרגישה כמו חתולה מיוחמת, הגב שלך מתקער, ראשך מוסט לאחור וסטירה נוספת ניחתת על הישבן השני...
שניכם מיוזעים על המיטה שלך, את על ארבע והוא מאחורייך. את מרגישה איך הוא חודר אלייך עמוק ומושך בהחלטיות את ראשך, בעזרת שערך. את מרגישה את שדייך הכבדים מטלטלים, את ראייתך מתערפלת, ועונג עילאי מציף את גופך וסוחט ממך גניחה מבלי שאפילו תשימי לב...
* * *
מבעד לראיה המעורפלת, שניה לפני שהגוף יותך לאלף רסיסים, ויכנע לאורגזמה שלאחריה לא תרצי להתאושש, את מבחינה בחדרך – בקיר שצבעת באותו כחול-סגלגל, בדובים ובשאר החיות הפרוותיות שמונחות מסביב, בלונג על הקיר – ובמדף הספרים. "התפסן בשדה השיפון" - חולפת מול עינייך הכריכה - ומייד נעלמת כשבמקומה את מפלטת סידרה של גניחות חזקות וקורסת מחמת העונג והתשישות.

לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 20:21

ב??ע?מ?ק י?פ?ה ב??ין כ??ר?מ?ים ו?ש??דו?ת
עו?מ?ד מ?ג?ד??ל ב??ן ח?מ?ש? קו?מו?ת.
ב??ק?ו?מ?ה ה?ר?אש?ו?נ?ה
לודמילה ה?ש??מ?נ??ה
ע?ל?ת?ה מ?או?ק?ר?א?ינ?ה ל?פ?נ?י ש??נ?ה.
פ??יה? מ?ל??א ש??נ??י ז?ה?ב
ו?ס?ב?ה?, כ??ך? ה?יא או?מ?ר?ת, ה?י?ה ב??רו?ס?י?ה ר?ב.

ב??ק?ו?מ?ה ה?ש???נ?י??ה
מ?ש??פ??ח?ה ת??ימ?נ?י??ה.
הו?ר?ים ו?ע?ש??ר?ה י?ל?ד?ים מ?ט?פ??ח?ים
ל?א?ב??א י?ש?ב??ש??ו?ק ד?ו?כ?ן פ??צ?ו?ח?ים.

ב??קו?מ?ה מ?ס?פ??ר ש??לו?ש?
אביעד,ע?ם ה?כ??פ??ה ע?ל ה?ר?אש?
לו? כ??פ??ה ו?ל?ה מ?ט?פ??ח?ת
א?ת חמשת י?ל?ד?יה?ם מ?ג?ד??ל?ים ה?ם ב??נ?ח?ת.

בקומה הרביעית
גר זוג צעיר
היא גננת, הוא מלצר
עלו מאתיופיה, שכחתי לומר.

בקומה מספר חמש
גרה משפחת חרמש
אך לפני שבוע
ארזו מזוודות ועזבו.
איש אינו יודע לאן ומדוע.

סגרו השכנים הדלת
ותלו בחוץ שלט:
''דירה להשכיר''

בא תום משיינקין עגול משקפים
ארבעה עגילים לו בשתי האזנים
עומד בחוץ וקורא את השלט
עולה במדרגות ופותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
''הנאה המטבח בעיניך?''
נאה.
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה.
אם כן, שב אתנו, תום!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני!
איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם
עם מתנחל שידיו מגואלות בדם?
ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח
לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח!
שלום לכולם, שלום עכשיו
הלך לו תום, ואביעד נעלב

הלך תום, בא קלמן.
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות, פותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
הנאה המטבח בעיניך?
נאה
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה
אם כן, שב, קלמן, אתנו!
לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני!
איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור
ליד אישה פרוצה לגור?
היא מכסה טפח ומגלה טפחיים
ומה יהיה על קדושת העינים?
נעלבה לודמילה,
וקלמן הלך לו.

הלך קלמן, בא דוקטור גל.
עמד בחוץ, קרא את השלט,
עלה במדרגות, פתח את הדלת

באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מאירים לו פנים
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המטבח
נאה
הנאה המסדרון?
נאה.
אם כן, שב אתנו דוקטור גל!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני -
איך אשב אני, המחונן, הגאון
עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?!
הבוז לבערות, יחי המשכל!
נעלב התימני, והלך דוקטור גל.

הלך דר' גל, בא איליה.
עולה...
פותח..
באים...
הנאים החדרים...

לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, לטבי בהיר עור
בכפיפה אחת עם אתיופי שחור?
לא נאה לי ולא יאה לי!
לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה,
צעקו השכנים פה אחד,
רק לודמילה שתקה בצד.

הלך איליה, בא אבו-עמאר.

עולה...
פותח...
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים)
הנאה המטבח?
לא מספיק מרווח
הנאים החדרים?
אח, הם קטנים וצרים.
וואלה, דירה כל כך קטנה
לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה!
אם כן, לא תשב עמנו כאן?
שאלו כשנימת רווחה בקולם
אשב ואשב, בחפץ לב!
הרי מי שיש לו שכל במוח
ימהר מכאן לברוח
ומי שישאר כאן בדירה
מתוך בחירה או מחוסר ברירה
אני לא אגרש, אני בן תרבות!
אני אחכה עד שהוא ימות
וזה יקרה תוך זמן קצר,
תסמכו על מילה של אבו עמאר!
ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין!
לי ולחמולה - הם יותר ממניין!!
אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות
חשף אבו עמאר שיניים מפחידות.

ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות
גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר,
כל היום הם שרים אללה הוא אכבר....


לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 20:20

לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 12:30

לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 6:28

שלושה ציידים יוצאים למסע ציד
יחד עם הכלבים שלהם וכל אחד מהם
מנסה להשוויץ בכלב שלו.
הראשון מספר שיום אחד הוא שכח את
הכדורים בבית וכשנתן לכלב להריח
את הרובה, הכלב חזר כעבור זמן קצר
עם הכדורים. השני מספר שהוא שכח
את הרובה בבית וכשנתן לכלב להריח
את הכדורים, הכלב חזר עם הרובה.
אומר השלישי: "על מה אתם מדברים?
אישתי ואני נסענו לסוף שבוע לאילת
ושכחנו את בגד הים התחתון שלה בבית.
הכנסתי אצבעות לאיבר מינה של אשתי
ונתתי לכלב להריח, ולאחר כמה שעות
הוא חזר עם הביצים של השכן".

לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 6:28

שלושה ציידים יוצאים למסע ציד
יחד עם הכלבים שלהם וכל אחד מהם
מנסה להשוויץ בכלב שלו.
הראשון מספר שיום אחד הוא שכח את
הכדורים בבית וכשנתן לכלב להריח
את הרובה, הכלב חזר כעבור זמן קצר
עם הכדורים. השני מספר שהוא שכח
את הרובה בבית וכשנתן לכלב להריח
את הכדורים, הכלב חזר עם הרובה.
אומר השלישי: "על מה אתם מדברים?
אישתי ואני נסענו לסוף שבוע לאילת
ושכחנו את בגד הים התחתון שלה בבית.
הכנסתי אצבעות לאיבר מינה של אשתי
ונתתי לכלב להריח, ולאחר כמה שעות
הוא חזר עם הביצים של השכן".

לפני 16 שנים. 24 בפברואר 2008 בשעה 14:48

לאהוב זה
לדעת לאהוב את החסרונות של אחרים
כי יתרונות ומעלות כולם אוהבים


משפט חכם ששמעתי ממישהו חכם

לפני 16 שנים. 24 בפברואר 2008 בשעה 8:56

לפני 16 שנים. 23 בפברואר 2008 בשעה 18:20

לחובבי מוסיקה איטלקית
תהנו בכייף

http://italiasempre.com/verita/mp3_1.htm

לפני 16 שנים. 22 בפברואר 2008 בשעה 19:08

מפוצץ
אכלתי ואכלתי
כל הבישלוים של השבת
עם כל המשפחה יחד
בקושי זז
בתאבון לכם חברים
שבת שלום
ובילויים משגעים