שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש בקיר

לפני 11 שנים. 14 באפריל 2013 בשעה 20:23

גפרור הרדוף.

צמד מילים שכל סמב״צית מקווה שלא תשמע לעולם בזמן אמת בקשר.

 

״גפרור הרדוף״

לא האמנתי שזה מה שאני שומעת

בקול היסטרי ושבור

שבוקע ממכשיר הקשר.

במשמרת שלי?!

 

ההמולה בחמ״ל התחלפה בשתי שניות ארוכות של שקט

והתחושה כאילו כל החדר מסתובב סביבי

איך מתחילים? מה לעשות קודם? את מי להקפיץ?

וכמה החלטות לקבל

וכמה פקודות לחלק

וכמה אחריות.

ילדה בת 19...

 

ומחשבות שלאחר מעשה...

מה היה אפשר לעשות אחרת??

אם בכלל?!

ערפל ארור...

 

גפרור הרדוף שלי, חייל יקר, כומתה ירקרקה, גרעין נח״ל, בלונדיני תכול עיניים, חיוך של ילד, חיים שנגדעו...

 

לפני 11 שנים. 12 באפריל 2013 בשעה 10:08

מזכירה לעצמי

 

חוק המספרים הגדולים

 

בסוף האחד שלי יגיע...

לפני 11 שנים. 11 באפריל 2013 בשעה 19:34

זה קרה אתמול

 

אני מגיעה בדיוק בשעה שנקבעה

נכנסת לחדר הסגור

ופושטת את בגדיי

ערומה לגמרי אני נכנסת לתוך המעגל

אני עומדת על שרפרף קטן

ידיים מושטות מעלה, אל מעל הראש

רגליים מפוסקות

רטוב לי בכוס

וחם

אני נוטפת זיעה

והדקות עוברות, אני רואה את השעון זז

מרגיש לי כמו נצח

כבר כואב להחזיק את הידיים ככה.

מחכה שהוא יפתח את הדלת, יכנס לחדר

ויגאל אותי מיסורי

 

סצינה אירוטית למידי, שבמציאות התרחשה במכון שיזוף

אבל בדמיון שלי...

אותה סצינה במקום אחר

בזמן אחר

עם מישהו אחר 

בהחלט היתה יכולה להיות הגשמת פנטזיה

 

לפני 11 שנים. 9 באפריל 2013 בשעה 17:03

יתכן

רק יתכן

שאני מכורה לפורנו....

 

איך נגמלים?!

לפני 11 שנים. 5 באפריל 2013 בשעה 17:16

הייאוש נעשה יותר נוח...

 

שבת שלום!

לפני 11 שנים. 1 באפריל 2013 בשעה 7:33

ארוחת החג שלי - באלבום תמונות

חג שמח ו...כשר :)

לפני 11 שנים. 11 במרץ 2013 בשעה 20:08

״איזה מוזר״

״מה מוזר?״

״שפעם הבאה שנזדיין יהיה כבר אפריל"

 

 

כבר מתגעגעת...

לפני 11 שנים. 7 במרץ 2013 בשעה 17:35

את חירותי 
שמרתי לי אותך 
כמו כוכב בסער 
את חירותי 
עזרת לי לעמוד 
בכל כאב וצער. 

ולצעוד בדרכי גורלי 
עד תבוא גם עליי השלכת 
ולרקום חלומות על קרני הלבנה 
וללכת ללכת 

את חירותי 
למען רצונך 
את שבועותי הפרתי 
את חירותי 
לשמור בריתי איתך 
את חולצתי מכרתי 

סבלתי הרבה וכאבתי בלי די 
רק למען אמון בי תתני 
נטשתי ארצי וטובי ידידי 
ושלך רק הנני. 

את חירותי 
הורית לי לוותר 
על תפנוקים ונועם 
את חירותי 
לימדת את ליבי 
גם בבדידות לשמוח. 

את שלימדת אותי לחייך 
למראה הרפתקה שחלפה לה 
ללקק את פצעי במיסתור ולקום 
וללכת לי הלאה 

את חירותי 
בלילה קר אחד 
הפרתי את בריתנו 
כך לבדי 
ערקתי מהשביל 
עליו פסענו שנינו. 

בגדתי בך חירותי הטובה 
אל הכלא פסעתי בצער 
אל הכלא החם אשר שמו אהבה 
נאספתי כמו נער 
וסוהרת יפה בתנועה רחבה 
נעלה את השער.

לפני 11 שנים. 6 במרץ 2013 בשעה 22:40

שלא מכניסים ראש בריא למיטה חולה...

לפני 11 שנים. 27 בפברואר 2013 בשעה 16:30

 

צעד אחר צעד, עם הרבה סבלנות אתה מלמד אותי להתמסר אליך, להיות טוטאלית ולציית.

הידיעה שאצלך אין ויתורים מגרה אותי מאוד.

מדהים אותי כל פעם מחדש איך אתה גורם לי לחצות את הגבולות.

אתה אפילו לא מתאמץ.

זה כל כך קל לך, שזה מעורר קנאה ומחרמן בו זמנית.