מזור לנפש

עכשיו כשאני חושב על זה, לא זוכר מתי ידענו אינטימיות בשנים האחרונות. את לא ידעת לספק אותה, אז  את האינטימיות שלי מצאתי בחוץ, בלי סקס, רק אינטימיות, אני נזכר בראשונה שלי, שהיתה שם אבל לא באמת היתה שם, נבלעת בתוך ההמון, סאבית בלי להיות סאבית, פילגש בלי סקס, ילדה בגוף של אישה, ואישה בגוף של ילדה. היה לנו משהו אחר, אז עוד הייתי נקי, זה היה לפני שנשאבתי לחדרון הקטן שגרתי בו בשנים האחרונות. והיא היתה נקיה מגינונים, אמיתית עד כאב, והיה שם כאב, היום אני מבין שהיא אהבה אותי, היתה תקופה שהיינו רבים המון, מתכסחים ושולפים ציפורניים, אפילו היתה איזה פעם שלא דיברנו איזה חודש בערך, אבל היא תמיד דאגה שנשלים, אני שמח שהשלמנו בסופו של דבר.
שנאתי את הטעם שלה במוסיקה, אבל הערצתי אותה על האמת שלה.

זה בשבילה :