צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שבועיים. שני, 2 בספטמבר 2019, בשעה 00:59

אחד הדברים שקרו אחרי שרזיתי בשנה שעברה זה שהמחזור שלי חזר, והפך להיות כמעט קבוע. הרקע שלי הוא שיש לי שחלות פוליציסטיות, ככה כל פעם שקיבלתי מחזור עד גיל 23 (כמה חודשים אחרי ההרזייה כשהגוף "התאזן") הייתה כתוצאה מהתערבות תרופתית, ככה שאני יודעת טוב מאוד מה הורמונים שבאים עם זה הופכים אותי אליו ושלא מדובר בצירוף מקרים.
אז אם פעם הייתה לי שליטה על התזמון והייתי מודעת מתי זה יקרה ונערכת בהתאם, עכשיו מתרחש באופן רנדומלי, פעם בחודש- חודש וחצי ולפעמים אף יותר. בהפתעה גמורה זה משתלט עלי והופך את הדחף המיני שלי לקיצוני. ועם כל יום שעובר- זה רק הופך להיות חזק יותר, עד שמגיע גל של דם ששוטף את הכל. זה אינטסיבי, זה חייתי, ולמרות שזה חוזר על עצמו, לוקח לי כמה ימים לקלוט למה אני מרגישה ככה. וכל הקאצ' הוא, שבגלל שהמיניות שלי בדס"מית, החרמנות שלי היא סביב שליטה בגברים, ולא סתם סקס. מה שגורם למוח שלי להריץ בפני תסריטים מלאים בדחפי שליטה חייתיים. אני מוצאת את עצמי מסתובבת ברחוב, או רואה טלוויזיה, וכל גבר, פשוט כל גבר שעיניי נתקלות בו, הופך להיות אובייקט לפנטזיות שליטה שרק הופכות לחזקה, משפילה וכוחנית יותר עם הזמן.

החודש התחלתי לראות סדרה מעולה בשם Outlander. כל סצנה שלא אמורה לחרמן שם חירמנה אותי- למשל, כל סצנות ההצלפות. אבל זה סוג של "מובן מאליו", מוגש על מגש כסף ולא דורש ממש להיות "מעורב" בשביל להתחרמן, זה פשוט מדליק אוטומטית סוויץ' שיושב לך על הפטישים שלך, אם אתה בדס"מי, ומחרמן בלי לשאול.
העניין הוא שבהמשך, התעקשתי "להפוך" כל דבר לסשן בדס"מי. "לייעץ" במוחי לדמויות מה לעשות, "לעודד" אותן בלב שיהפכו אכזריות מכפי שהן ויגרמו לסצנה לסטות לכיוון בדס"מי ניכר וכוחני.
בעונה השנייה של Outlander הייתה סצנה בגנים של ארמון וורסאי, בה מלך צרפת אמר לדמות בשם קפטן בלאק ג'ק, שאם הוא רוצה שימלא איזו בקשה שלו אז עליו לבקש כמו שנהוג לבקש ממלך, קפטן ג'ק הבין מהנאמר שהוא צריך לרדת על ברכיו בפניו, וכשהוא עשה זאת המלך צחק ביחד עם הפמליה שלו על "כמה שהבריטי הזה מוזר".
משהו במבט המושפל וחסר האונים של ג'ק גרם לי לעוררות מינית כזו מטורפת. עצרתי את הטלוויזיה על המבט הזה שלו, כשהמלך עומד מעליו ברקע, ופשוט התחלתי לפנטז איך זו הופכת להיות סצנה של foot fetish אפילו שזה לא פטיש שמדבר אלי בכלל.
אבל זה הרגיש כל כך מתבקש שהמלך ינצל את כוחו, ידרוך על הקפטן ויוריד אותו אפילו יותר למטה, ישכיב אותו ארצה בבעיטה, יכריח אותו לנקות לו את הנעליים עם הלשון כשהוא תופס בשערו, יחלוץ אותן וידחוף בהונותיו לגרונו... כל זה בזמן ששאר האצילים מסביבו ממשיכים לצחוק על המתחרש.
אין לי מושג למה המוח שלי החליט לנגן לי את זה בראש, כשראיתי סצנות כאלו בפורנו כמעט נרדמתי, אבל עם ההורמונים האלו שהציפו אותי זה הרגיש כל כך מחרמן.
ובאותו רגע הרגשתי שהייתי מסוגלת לשלם כל מה שידרש בשביל שהשחקנים יצאו מהטלוויזיה ויעשו את זה מולי, אפילו מבלי להתפשט ולעשות את הדברים שמחרמנים אותי בדר"כ.
שיקול הדעת שלי היה כל כך בתחת, שאם היו מביאים לי כפתור שהיה מעיף לי סכום של משכורת שלמה מהבנק בתמורה לזה, כנראה שהייתי לוחצת מבלי לחשוב פעמיים. כל מה שעניין אותי זה לראות טוביאס מנזיס, השחקן שמגלם את קפטן בלאק ג'ק, מושפל וחסר אונים. המבט הזה ומה שהוא שידר, גירה אותי, העביר זרמים בכל הגוף שלי, והייתי מסוגלת לשלם הון בשביל שלא ירד מפניו, לפחות לא עד שלא אגמור.

בעונה השלישית, הייתה דמות שדומה לקפטן ג'ק, טוב לא ממש... אבל אותו לבוש של חייל בריטי מהמאה ה-18 ושיער ארוך היו מספיקים בשבילי (איזה כיף! עוד התניה לפטיש ללבוש שלא הייתה אצלי בתכנון), הוא היה מפקד הכלא שבו הגיבור הראשי, ג'יימי פרייזר, נכלא. מפקד הכלא הזה היה הומו שהתאהב בגיבור, וניסה לחזר אחריו. הוא הזמין אותו לארוחת ערב בחדר שלו, והניח עליו יד בצורה רומנטית. הגיבור סירב והוא כיבד את זה, למרות שהוא מפקד הכלא במאה ה-18 ומותר לו לעשות מה שבא לו בלי השלכות.
כל הצופים ראו בזה משהו "אצילי", וכך גם אני, שיודעת שזה הדבר הנכון לעשות. אבל החרמנות שלי גברה על השכל וגרמה לי לכעוס ללא הגיון. רציתי שג'ון גריי יכפה את עצמו על ג'יימי, יפחיד אותו, ישפיל אותו. פחות עניין אותי הסקס ביניהם, לא הייתי מתרגשת אם ג'יימי היה נענה לחיזור ורוצה בו, יותר עניינה אותי סצנת שליטה דמיונית שהייתה יכולה להתפתח מהמצב הזה.
פנטזיית אונס לא מעניינת אותי, בדר"כ. וכשאני אומרת "בדרך כלל" זה אומר תמיד, למעט בתקופות האלו שההורמונים שמשתלטים עלי, והקיצון מרגש אותי וכל גבר שאני רואה הופך להיות בדמיוני אובייקט שמופעלים עליו כוח ושליטה, אפילו שאני בחיים לא אעז להגשים את זה ללא הסכמה, כי אני לא רוצה לפגוע באיש. 
אבל לדמיון רצון משלו והוא מתנגן ללא שליטתי, אז כלפי חוץ אני נחמדה ושומרת על ריחוק מכבד, אבל מבפנים אני רק מפנטזת על איך אני תופסת את הגבר ההוא שחלף על פני ועושה בו מה שבא לי.

אלו כבר לא היו רק גיבורי הסדרות שכיכבו אצלי בפנטזיות, לקראת סופו של השבוע כל גבר שנתקלתי בו זכה לטיפול מאוד "מסור" אצלי בדמיון.
זה לא חדש לי, בתור מישהי עם מיניות בדס"מית בצד השולט, שחיה בחברה אנושית ורוצה להיות אדם טוב, אני למדתי איך לשלוט בעצמי ולא להוות בעיה לאחרים. אני עושה את זה מהגיל שבו הורמונים התחילו להציף לי את המוח ולהקצין את המשיכה הבדס"מית שלי, אי שם בגיל 13, וזה בא לי טבעי.
זה כל כך קל, אם רק רוצים בזה, כך שאני לא מבינה את אלו שמשתמשים בעוררות המינית שלהם כתירוץ לפגוע. פשוט שומרים על ריחוק מכבד, הראש עסוק בשלו והגוף לא מתערב ולא מתרגם את זה למציאות. בדר"כ לא נוצר מגע ביני לבין זרים, ככה שזה אפילו לא מעמיד אותי בשום "אתגר" ממשי.
השבוע, בפעם הראשונה נוצר בתקופה כזו מגע ביני לבין מישהו זר, יחסית. המורה שלי לנהיגה נגע בי ביד בזמן שהזיז את לי את ההגה. לא משהו לא שגרתי, אבל הפעם, ההורמונים חידדו לי את החושים וממש הרגשתי כמה עדין המגע של כף ידו על עורי. זה העביר בי צמרמורת כזו כי עלתה לי לראש הסצנה הזו בכיכבו ג'ון גריי שבה מגע בכף היד יכל להתחיל סצנה מחרמנת עבורי. ולרגע, רציתי לתפוס בו בכל הכוח, להחזיק בו מהגרון ולעשות את כל מה שדמיינתי שג'ון היה עושה לג'יימי. 
לכמה שניות היה לי רגע של בלאק-אאוט ונרטבו לי התחתונים כל כך חזק. זה מסוג הרגעים שבהם אני שמחה שהזין שלי לא באמת מחובר אלי פיזית, נשאר לו במדף שלו בבית ולא יכול להסגיר את תחושותיי לסביבה. כל העוררות המינית הזו, וזה למרות שהוא אחד החברים הזקנים של אבא שלי ואין שום הצדקה חיצונית שאתחרמן ממנו כך. אבל זה רק קסם לי יותר בגלל שסביר להניח שפחות יצליח להגן על עצמו, ואוכל לראות עליו את המבט חסר האונים הזה שאני מחפשת. אבל כמובן שלא עשיתי דבר, נתתי לחרמנות לזרום בתוכי אך לא להפריע לי או לזה שיושב לצידי. פשוט המשכתי להתרכז בכביש עד שהמורה הסיר את ידו מיוזמתו. אפילו לא הערתי לו. הוא בחיים לא היה מנחש שזה מה שחשבתי עליו.

ככל שהשבוע התקדם, המחשבות האלו התחילו להופיע גם בלי קשר לסצנות "מרמזות" על סיטואצית שליטה אפשרית בטלוויזיה או במציאות. למשל במהלך סצנה בעונה השלישית של "13 סיבות למה" כשהחוקר אומר לדמות בשם אני שהתחתונים שלה נמצאו בחדר של דמות בשם ברייס עם כתמי זרע עליהם, ואז יש סצנה של סקס ונילי ביניהם.
לא שצפיתי אחרת מסדרת נוער, אבל למרות זאת התאכזבתי שהסיבה שעל תחתוני התחרה שלה נמצאו עקבות זרעו היא לא כי הכריחה אותו ללבוש אותם ואז ניישה אותו בכוח. הם שיחקו סטריפ פוקר והוא הפסיד, וכל כך קיוותי שכעונש על "ההפסד" היא תכריח אותו ללבוש תחתוני תחרה, תאפר אותו כאישה בצורה הכי זנותית ומגוחכת, תשפיל עד עפר אותו ותצווה עליו לחכך את עצמו בצורה משפילה עד שיגמור בלי שליטה בתחתונים האלו, שירגיש שגם המחשבות שלו נאנסו כשהוא נותר בדיסוננס בין עונג פיזי שחש להתעללות שעבר.
במקום זה התרחשה סצנה של סקס ונילי מלא חיבה, כי אין קשר בין המשאלות שלי לעלילה, והרגשתי פספוס ענק שעליו כיפרתי בעזרת מחשבות על סצנות אלטרנטיביות שבהן חשקה נפשי.
כשהופיעה בסדרה סצנת שליטה בהסכמה בין שתי דמויות, פחות התחברתי. לא עניין אותי לראות גבר נאזק בחביבות ע"י חברתו החייכנית, חפשתי לראות גבר במצב שבו הוא חסר אונים, וזה רדף אותי בכל מקום. זה מה שדמיינתי בתור במכולת כשהבטתי על המוכר, זה מה שדמיינתי כשהסתכלתי על הגבר ההוא שהלך מלפני בערב חשוך. אפילו בחלומות זה מה שהופיע אצלי-  סצנות דמיוניות בהן אני מפתה גבר לסמוך עלי, ואז משתמשת בו כאוות נפשי, ומה שמדליק זה דווקא שזה אסור. כל מה שמפריד בין הדמיון הזה למציאות הנוכחית זאת רק אני, ודווקא הריסון העצמי נותן תחושה משכרת של כוח, שאני חסה על הטרף שלי ברוב טובי. יכולתי לאונן על זה גם כמה פעמים ביום וזה פשוט לא היה נרגע. 

ועכשיו? הגיע גל הדם ששטף את הכל, המוח שלי מרגיש יותר צלול, אני מרגישה שלא אקבל החלטה מטומטמת על סמך חרמנות (וכשאני אומרת מטומטמת הכוונה היא להסכים במהירות למשהו, לא חלילה לנצל או לפגוע! שום דחף לא יביא אותי לזה) וגם אם טוביאס מנזיס בכבודו ובעצמו יעשה את הפרצוף המחרמן הזה ויתחנן שאתרוקן אצלו בלי רחמים בכל החורים, אני לא אמהר להיענות להצעה. חלק מהפנטזיות התמתנו וחזרו לגודלן המקורי והלא מאיים, וחלק מרגישות לי עכשיו כמו "מה לעזאזל עבר לי בראש? איך חשבתי שזה מחרמן בכלל?". אבל יש משהו ממכר בתחושה הזו, זה כמו להיות מסומם בסם מעורר מינית. זה מכניס תחושה של אנרגיה לחיים, תחושה של סיפוק גם מהדברים הקטנים שלא אכפת לי מהם ביום-יום, כמו מגע של כף יד בידי. זה מחדד את הדמיון, אבל גם דורש הרבה ריסיון מול אנשים אחרים. אבל בקטע אירוני זה רק מחרמן יותר, הופך את זה לנחשק יותר כי "מים גנובים ימתקו". מתארת לעצמי שלא יהיה לי מספיק זמן להתגעגע, כי בחודש הבא אחווה זאת מחדש.

tight_mike​(נשלט) - הסדרה מצויינת מכל אספקט וגם הפוסט ... ובורח
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - וואו, אם רק הייתי חופרת פה על Outlander ועל כמה שהתחברתי לעלילה בלי קשר לפנטזיות האלו... היה יוצא לי פוסט אפילו יותר ארוך מזה חחח
לפני שבועיים
tight_mike​(נשלט) - סדרה מדהימה ססנר. ממש אהבתי.
דווקא את האונס פחות
לפני שבועיים
שרף אורנים​(אחר) - לקרוא את ה"חפירות" שלך זה עונג אמיתי !
אאוטלנדר זו אחלה סדרה, מחכה לעונה הבאה
הכתיבה שלך מדהימה ומרגשת, את זה את יודעת ואני בטוח לא מחדש לך כלום.. מרגש לקרוא את העוצמה שלך, את המודעות העצמית הגבוהה, את הקבלה המלאה שלך, את ההפרדה שלך בין התשוקות למציאות (הלוואי ויותר אנשים היו שולטים ככה על החרמנות שלהם)
אני תקוע בקטע שהגבר לובש לבני נשים וחייב לגמור בתוכן... מודה שזה אקט שמאוד מגרה אותי וגורם לי לתחושות חזקות ולא של השפלה או עונש אלא דווקא השלמה עם הצד הנשי, הכנוע, המתמסר שבי... עשית לי חשק
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - לפני כמה ימים הכריזו שהעונה החדשה תעלה בפרובאר הקרוב!
ותודה על המחמאות :) המודעות העצמית ויכולת השליטה העצמית שמגיעה עמה אינן אלא תוצאה של שנים של למידה. אני זוכרת שמגיל צעיר אני התמודדתי עם קונפליקטים פנימיים בין מה שמחרמן אותי לבין הצורה ההולמת שצריך להגיב לגבי דברים. הגעתי למסקנה שאני לא צריכה להלקות את עצמי על מה שמושך אותי, מותר לי להנות מזה, אני לא חייבת דין וחשבון על מה שמתרחש בתוכי. וזה לא אומר שאני אדם רע כל עוד אני מגיבה בצורה שמכבדת את האדם מולי, לא מנצלת, ומגשימה את התשוקות שלי אך ורק בצורה שמטיבה עם כולם.
בנוגע לפנטזיית ניוש, וגם כל השאר שתיארתי למעלה- אלו דברים שלא מחרמנים אותי בפורמט הכוחני שלהם ביום-יום, אני לא עושה אף אקט בדס"מי גם אם הוא נחשב
"משפיל" כלפי חוץ, בכדי לבטא כוחניות ולהכניע מישהו ולו בהסכמתו. זה פשוט לא מעניין אותי, אני מחפשת את הצד האינטימי ולענג את הפרטנר שאיתי בדרך המיוחדת שלנו. זה נכון לגבי גם בשאר הימים שבהם המחשבות משתוללות, פשוט אז נוסף עוד גוון לפנטזיות שלי.
לפני שבועיים
שרף אורנים​(אחר) - הלוואי והייתי עובר תהליך למידה כשלך... למרות שאני עושה צעדים קטנים אבל חשובים... תודה שאת חולקת איתנו את הידע שלך
לפני שבועיים
סווריןן - פעם ראשונה שאני שומע על מישהי שנמשכת בסדרה הזו לא לגיימי פרייזר עליו מריירות כולן.
הטיפול באונס גברי בעונה הראשונה היה מיוחד. השאר פחות... המון אמתלות עבור גיימי להוריד חולצה...
אני מציע שתצרי שעון הורמונלי שיזמין את נשלטים המעוניינים בכך לפנות אליך בזמנים בחודש שאת פחות בשליטה...
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - אני אשכרה נמשכת לכל דמות חוץ מג'יימי (למעט כשהוא בעמדה כנועה כלשהי), וספציפית דמויות שכיבכול לא אמורים להימשך אליהן.
מורטה כשהוא היה על תקן המשרת של הזוג בצרפת... הייתי מנצלת כל הזדמנות להציץ לו מתחת לקילט וככה גם לכל סקוטי שהייתי נתקלת בו בעולם הזה, איאן (האבא) הזה שחסרה לו רגל ולא יברח רחוק אם אמשך לו בקוקו הבלונדיני שלו, אלכס רנדל כי הוא חמודי כזה ומסור עם פנים תמימות, המשרת הזה בעונה 2 שעשה שעווה לאצילה צרפתית אחת שלגמרי הייתי מכריחה אותו לעשות דברים אחרים, לורד ג'ון בגלל הפנטזיה שייחסתי לו וגם כי אם הייתי במקום בריאנה שקלטה אותו שוכב עם גבר הייתי נכנסת לשם ומכריחה אותם לתת לי להצטרף או ש..., פרנק/ג'ק רנדל בכל פעם שהושפלו או עשו משהו מסור.
והלבוש שלהם, יאוו... מרוב שהתחרמנתי במהלך הסדרה יש לי פטיש חדש, נראה לי. זה גם כל כך פרקטי שגברים בתקופה הזו הלכו עם שיער ארוך.
לפני שבועיים
סווריןן - האמת, נבצר ממני איך אפשר לא להימשך לגיימי. אפילו אני נמשך אליו ואני סטרייט...
לפני שבוע
ArchAngel​(שולטת) - אני לא אתנגד אם הוא ינדב עבורי את ישבנו :)
לפני שבוע
אופן - יש לי הצעה יוצר פרקטית. חשבת להיות תסריטאית ? ממש בא לי לראות את הסרט הזה. בכלל חסרים סרטים שמשלבים מציאות ובדסמ, וחסרה תמיד זוית ההשקפה הנשית
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - הכי קרוב שלי ללכתוב תסריטים אלו הסיפורים האירוטיים שכתבתי. זה יהיה פופולרי, אבל רק בקרב חובבי הז'אנר. מה שמטיל בספק שיפיקו את זה כסרט בתקציב שמעבר ללקחת מצלמה ביתית וללהק קאסט מחוג דרמה במתנ"ס 😂
לפני שבועיים
'neuromancer'​(נשלט) - אני מדמיין את ArchAngel כבמאית דווקא
לפני שבוע
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - אני אותו דבר, אותן מחשבות ופנטזיות שמשתלטות, רק בלי המחזור. פשוט כל הזמן.
לפני שבועיים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - היי יקירה אני מכורה ל"זרה"!!!!! העונה הבאה תגיע למסכים ב20.2.20 ואני מאוהבת בג'יימי וקלייר!!!!
מאוד אהבתי את הפוסט שלך הזדהיתי מאוד מאוד

את בפייסבוק בקבוצה של זרה? יש שם המון מידע ותמיד כיף להכיר עוד מכורותתתתתת

גם בענייני המחזור אנחנו דומות. פוליציסטיות גם אצלי. אבל טווח הזמן בין לבין יכול גם להיות כל חצי שנה רק
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - אני הצטרפתי לקבוצה שם! אבל כל זה על ג'ימיי וקלייר, שכבודם במקומם מונח, אבל שחקנים אחרים מדליקים אותי 😂
לפני שבועיים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - א. השחקן שמשחק את בלאק ג'ק פשוט אדיר. ההוויות שלו ,גם באקטים שאת מתארת, וגם למשל, באקט השליטה שלו בג'ימי בכלא, הפנים שלו מרתקות. גם באקטים שהוא מצליף בג'ימי. הפנים שלו....... תשימי לב לזה.

התחברתי מאוד למה שכתבת.. גם על ג'ון גריי.

איזו מהממת בריאנה..
אגב.
אני רוצה פעם אחת לעשות משהו בשביל עצמי ולטוס לחו"ל ללא הילדים, והתכנון הוא לנסוע לסקוטלנד ובין היתר למסע בעקבות האתרים בהם צילמו את הסדרה. יש מישהי ישראלית שמעבירה טיול מאורגן כזה, לבקר בכל המקומות המפורסמים. אם אצליח להוציא את זה לפועל בשנה הבאה זה יהיה חלוםםםםם
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - מסכימה איתך בכל מילה.
וגם לי בא לטוס לסקוטלנד! גם בעקבות הסדרה וגם כי ממש יפה שם!
לפני שבועיים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - נופים מדהימים 😍😍😍

לילה טוב. ⁦❤️⁩
לפני שבועיים
petka11​(שולט) - אחלה פוסט! פירטת מנש לפרטים, היה מעניין לקרוא.

וכל הכבוד לך על ההרזיה
ובהצלחה בשיעורי נהיגה 😁
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - בהצלחה לי או לזה שמלמד אותי? 😂
לפני שבועיים
petka11​(שולט) - לך, הוא אני מאמין יסתדר 😅
לפני שבועיים
schwifty​(אחר) - את חושבת שהנושא של השחלות שהזכרת הוא הגורם למשיכה הבדס"מית שלך, לפנטזיה לשלוט ולהיות אקטיבית?
לפני שבועיים
ArchAngel​(שולטת) - ממש לא. זה סתם מצב רפואי, כמו שאתה רואה הגיבה פה מישהי עם מצב רפואי דומה והיא בכלל נשלטת.
אני נמשכת לזה בלי קשר, פשוט יש מצבים שבהם ההורמונים מציפים ומחדדים תשוקות לפנטזיות קיימות. במקרה שלי הן סביב שליטה, במקרה אחר אלו יכלו להיות פנטזיות של כניעה או סתם וניליות.
לפני שבועיים
'neuromancer'​(נשלט) - זה כאילו את לא מודעת להשפעה של הכתיבה שלך על נשלטים מסכנים שזקוקים לדמות סמכותית שתחפיץ אותם ותמשול בהם, כאילו את לא מבינה שזה הופך אותנו מאנשים בוגרים ואחראיים לשרלילות טיפשות כשהיצר והחשק משחקים לנו במוח.
את ממש חצופה.
לפני שבוע
Temporalis​(מתחלף) - יש לך שליטה עצמית מדהימה
לפני שבוע

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י