לפני 11 שנים. 18 בנובמבר 2013 בשעה 19:26
פעם למעלה ופעם למטה.
עם כל היציבות שבעולם אין מצב של אמצע.
מי אומר את המילה האחרונה?
מי שחקן ומי אמיתי?
הקיר שלי
הגיע הרגע:לתלות כמה זכרונות.-לנשום כמה נשימות,להסתכל בהווה ולחלום על העתיד.
לפני 11 שנים. 5 בנובמבר 2013 בשעה 22:56
הרגע שקובע אם אקום או אפול,
שבריר השניה שבו אני חייב לפעול,
להכות כמו בשח, לעשות ת׳מהלך,
ההבדל בין לנצח או להיות מנוצח.
לפני 11 שנים. 3 בנובמבר 2013 בשעה 6:59
צעד קדימה שתיים אחורה.
לפני 11 שנים. 26 באוקטובר 2013 בשעה 23:47
הכל גועש,סוער ועם זאת כל-כך שקט.
לפני 11 שנים. 13 בספטמבר 2013 בשעה 15:15
אז ככה זה.
אני מנסה להסתיר את-זה מעצמי בפנים ולשים את-זה במגירות רחוקות ומלאות באבק.
אבל כנראה שלא סתם זה אחד הדברים החזקים.
"אמונה".
שיהיה צום קל ושנה טובה.
לפני 11 שנים. 3 באפריל 2013 בשעה 19:29
.Just don't full your fridge full of cottage cheese or sweet potato
&list=FLHBBvQYfDmP9UbBmpXupk9g
לפני 11 שנים. 23 במרץ 2013 בשעה 21:58
רגע קסום של כאב.
לפני 11 שנים. 9 במרץ 2013 בשעה 15:30
השאלה הגדולה אם חנות האשליות פותוחה שוב לקהל הלקוחות?
-זה הזמן לבדק בית!
להקשיב לאני הפנימי/להיות מי שאני בלי יותר מדי הסחות מבחוץ.
אני אני ושוב אני.
האם הגורל באמת דופק לי על הדלת או שזאת אשליה מתוקה ושקרית?
לפני 11 שנים. 8 במרץ 2013 בשעה 10:37
אחרי ים זמן בלי לעדכן כאן...
יום יפה השמיים כחולים העייפות מתקבלת באהבה.
סוגרים פרק ופותחים חדש.
לפני 11 שנים. 16 בדצמבר 2012 בשעה 0:09
הכי כיף להיות גבר.
לא אכפת לי מה קרה,מה הולך לקרות או מה שקורה.
ההיא מהיום,ההיא מלפני שבועיים וגם ההיא מלפני שנה-לא באמת מעניינות אותי בסופו של יום.
רואה לי TOP-GEAR ופשוט שוכח מהכל.
כמו שרשמתי..אכי כיף להיות גבר.
ׁ(אם אתם כבר לוחצים על PLAY אז שיהיה על 1080 ותקשיבו לעומק של השיר..חחחח.)