לפני 5 שנים. 10 בנובמבר 2019 בשעה 17:24
אולצתי את עצמי לנסוע אל הלא נודע
ידייך שכבר לא נוגעות
בכמיהה בנפשי
היית אוסף את נשימותי כמתנה
נגיעה קטנה של שפתייך
על שפתי
היית לוחש לי
את המנגינה
רק מי ששר אותה שומע
ורק מי שמקשיב לה שומע
כמו מנגינה לילית שקטה
העלים הרוקדים ברוח
פרחים אשר השאילו
לי את גווניהם
ורק שביל החלב
יכול להיות העד היחיד שלי
אוסף עוד נשיקה אחד ללא נודע