:(
:(
משחר ילדותי חונכתי שחברים הם לעיתים יותר ממשפחה.
שלחברים מספרים הכל ומשתפים בכל
שלחברים תמיד אפשר לומר הכל מבלי החשש שיישפטו אותך
היא כזאת , הרגשתי שהיא חברה שלי וששנינו מספרים הכל כל כך חופשי זו לזה
מעולם לא הרגשתי כה קרוב וחברות כזו אמיתית.
אז נכון, בשלב מסוים נכנס גם רגש והיא ידעה זאת
באותה שיחה ארורה כשאמרתי לה דברים ממקום של חברות בעקבות השתלטות הרגש בי
היא כעסה ובחרה להעלם לי , לכעוס עליי....למחוק אותי.
התחננתי , כתבתי וציפיתי ליחס שלא בא.
בשלב מסוים אחרי מספר שבועות היא פתאום עונה , דורשת שאשפוך הכל
אני ממשיך מאותו מקום כנה , שהיא חסרה ושממש נפגעתי שנעלמה , אז התלוננתי..
שוב , יצא שאני אשם , יצא שאני לא בסדר....והנה היא שוב....מחקה אותי ונעלמה :(
ואני בתמימותי חשבתי תמיד שחברות היא מעל לכל...
עצוב.
:(
מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים
ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים
אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש
אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם
"יש אנשים שצריך לוותר עליהם....לא כי אתה כבר לא אוהב אותם...אלא כי הם ויתרו עליך"
היום יחלוף לו שבוע מאז אותם רגעים קסומים שהיו לי איתה
שבוע מחורבן
יש בי המון כעס בתוכי , כעס כלפיי , כעס כלפיה , כעס שאני לא מכיר או יודע איך להתמודד או להכיל אותו בכלל
היה לי המון זמן לחשוב השבוע , לרב המחשבות היו ממש מטרידות
וככל שחולף הזמן והמרחק ממנה גדל נכנסות המחשבות למעגל אינסופי שמעסיק אותך בלי הפסקה
האם אנחנו בצומת בה הנורא או הנורא מכל ייתרחש?
האם בגלל כעסה אליי תיקח אותי סופסוף כנישלט שלה , ללא חברות , ללא איכפתיות , תשלוט בי באופן שלעולם לא אוכל לומר לה שוב את אותם המשפטים
שלעולם לא אתקרב למקום הזה שמדבר איתה בכלל בגובה העיניים ? פשוט תעשה אותי שפוט מושפל שלה ותשמור על דיסטאנס ממני
או שהנורא מכל ואני לא אזכה לשמוע ממנה לעולם יותר ? :(
אני אדם קטן
אני אלוף בלהרוס כל דבר טוב
לא משנה כמה יכאיבו לי ממקום טוב
אחפש כאב קשה יותר ממקום לא טוב
אני אדיוט והדיוט בכל מה שקשור למין השני
חודשים שאני מבקש להיות שלה
חודשים שאני מנסה להוכיח לה שראוי לה
אז היא הסכימה לבחון את העניין
הודיעה לי מראש שישנו גבר אחר ואין לי כל זכות לקנא או לומר דבר בעניין
הסכמתי , רציתי , רציתי להראות לה שלא משנה כמה קשה יהיה , אעשה הכל בכדי להיות שלה
אז היא העניקה לי רגעים של יחס רק לפני כמה ימים
ונעלמה
הכל התחיל לרוץ לי בראש , הקנאה אכלה אותי
הידיעה שהוא נמצא איתה ולוקח מהזמן שלי איתה שאני כה חפץ בו
גרמו לי לטעות ובשיחה הראשונה שלנו יחד שפכתי מפי רק רעל
לא הצלחתי להבין מדוע היא בוחרת לשים אותו לפניי , חשוב ממני
אני חשבתי שמבחינת הגיל אני מתאים לה יותר
אני חשבתי שמבחינת היותי מסודר עם עבודה ומיושב יותר אולי תרצה בי יותר
אני התללונתי בפניה בשיחה על הכל
כל אותם דברים שטחיים שאין בהם כל בסיס לבחירתה של האלילה שלי בגבר
היא רצתה להפסיק את השיחה מיד וניתקה
יצאתי אדם קטן
עלוב
אפילו כנשלט ששואף לטוטאליות אני חסר עמוד שדרה
ועצוב לי
עצוב לי כי איכזבתי אותה במילותיי וכעת היא מתעלמת ממני ואני יודע שהיא גם לא לבד
אני מרגיש שאני כישלון
ועצוב לי
עצוב עצובב
לא סובל את המחשב שאיכזבתי אותה
לא סובל את המחשבה שהיא כועסת עליי
לא סובל את המחשבה שאולי איבדתי כל סיכוי להיות שלה
לא סובל את עצמי
:(
היום קרה דבר שכל כך השתוקקתי וציפיתי לו
אנחנו שוחחנו וביקשתי ממנה שתעניק לי יותר זמן היום
היא הסכימה
שוחחנו שעות על גבי שעות
במהלך כל השיחה אני נזכר כמה אני אוהב אותה
כמה אני אוהב להיות שלה
כמה אני לומד ממנה
כמה אני נהנה להקשיב לה
כמה אני מכיר אותה ואוהב את קו מחשבתה
לרגעים במהלך השיחה לא הצלחתי להתאפק
סיפרתי לה
סיפרתי לה כמה אני אוהב אותה
כמה אני שלה
כמה אני אוהב לשמוע אותה
אני יכול להישאר עימה על הקו שעות
בשלב מסוים לא התאפקתי וביקשתי לגעת בעצמי
היא לא הרשתה
השיחה המשיכה אבל היא ידעה כל הזמן על הצורך הזה שלי
ידעתי שאסור לי לבקש ולהמאיס את עצמי
נהננו וצחקנו שעות יחד
בשלב מסוים היא התעייפה וביקשתי להרדים אותה
היא הסכימה
נכנסו יחד לחדר השינה
לאט לאט גרמה לי בדרכה המיוחדת ובקולה המהפנט להתחנן שתרשה לי לגעת בעצמי
ייתכן שבגלל האיפוק שלי היום
ייתכן שבגלל האיפוק שלי לאחרונה שכל כך כמה אליה והיא לא תמיד לידי
היא הרשתה לי לענג אותה
ידוע לי שמתנה כזו היא מתנה מיוחדת
השקעתי את כל מרצי ולשוני
אני נגעתי בה בידיי ובלשוני בכל הגוף
היא התענגה ואמרה לי מה תעולל לי
הזכירה לי שגופי שייך שלה
לשמוע בקולה לוחשת מי ומה אני בשבילה היה כבר יותר משיכולתי לשאת
אני מחכה המון זמן לרגעים הללו במיטה עימה ולענג אותה
אבל כבר לא יכולתי לעמוד יותר בתחושה של כף ידה מושכת את אשכיי לאחור בעודי על ארבע במיטתה
התחושה שגופי מולה נתון לחסדיה והיא יכולה לעשות בי מה שרק רוצה
היא ירקה על איברי ואני התחננתי שתירק עליי
היא ירקה לי בפנים ואני גמרתי כמו כלב מיוחם על ארבע מולה
לרגעים הללו שווה לחכות ולספוג הכל
אני כל כך שמח
אני כל כך מתפלל שהיא תרצה בי להיות שלה לתמיד
אני רוצה לחוות עוד רגעים של אושר.
זה כבר זמן מה שהתחושה הכללית שלי אינה טובה
לא רק העובדה שהיא רחוקה שמשפיעה על גופי ונפשי
אני מרגיש משהו מעבר
היא מאוד מרוחקת , היא הרבה פחות זמן איתי
תחושת המחנק והכאב בחזה לפני הבכי מלווים אותי ימים כלילות
הבדידות הורגת אותי לאט ומכרסמת כל מעט טוב שבי
היא סיפרה לי משהו שגרם לי לקנא לה
ומאז , אני בטוח שכל הזמן שהיא לא איתי זה רק בגלל אותה הסיבה
כשאני קנאי אני מאבד כל פרופורציה או שפיות.....לא בריא :(
נותרתי עצוב וכאוב
דמעות לשבת
ותקווה שמשהו כבר יישתנה ותשוב להיות קרובה אליי כמו פעם :(
זה כמה חודשים שאני משתוקק לרגע מסוים
לרגע שאוכל להתענג מולה
שהיא תשמע , תקשיב ותקטין אותי במילותייה
לפני מספר ימים חשבתי שזה מגיע
שאלתי אותה אם אוכל לגעת בעצמי בזמן שיחה עימה
היא הסכימה וזה סיים חודשים רבים של רצון להעלות את המשפט הזה
ואז הייתה חייבת לנתק מיד ומאז לא שמעתי ממנה עוד
ואני נותרתי עם התשוקה ועם הרצון להעלות שוב את המשפט הזה בפניה
כמובן שלא נגעתי בעצמי , זה לא אותו הדבר כשהיא לא לידי
מקווה שהפעם לא ייקח כמה חודשים להגיע לשם...:(
מה שכמה דקות שיחה עימה עושים לי...
שוחחנו הערב מעט והיא סיפרה לי שחשבה עליי
סיפרה לי כל מיני דברים ואני גם שיתפתי אותה
לשמוע את קולה בלבד הדליק אותי
כששמעתי גם דברים שאמרה
כל מה שרציתי הוא לגעת בעצמי ולהיות מושפל על ידה
מהר מאוד נאלצה לנתק
ואני שוב נותרתי עם תשוקתי הרבה אליה
אני כל כך אוהב לדבר איתה ואני מכור אליה
אך כשהיא מטריפה אותי כך ואני מגלה שאני בראשה
אני מאבד את עצמי ורק רוצה להיות הסמרטוט לרגליה