אני ו.....

מי אמר שצריך לבחור?

מי החליט שאי אפשר אחרת?

מי מחליט חוקים יבשים?

כעיוור שאינו מבדיל בין חושך לאור

התבוללות של חום וקור

ללא מעצור

בין הלבן לשחור

אם נבחר, נמצא שישנם גם

גוונים של אפור...

אמונה עיוורת לא משקרת

הירח מבצבץ לו בין הכוכבים הרבים

מטיל אורו על פני המים

מראה עוצר נשימה

זה ירח

אבל, אבל, אבל... פתאום

אני מחליטה שזו... השמש.

עבורך זו שמש!

זו בדיוק אותה השמש מליל אמש : )

כך היא מרגישה לי אותה אמונה

לא שחורה, לא אפורה, לא לבנה

לא

מותנה

לא

משתנה

הכי

כנה

הכי

אמינה.

עתה כל שנותר לשאול את עצמינו, האם הגוונים באמת משנים?