ששששששש...קט!
בתוך השקט הזה אני נלחמת בנבירות הקודחות במוחי
ומה הן רוצות?
מה הן מבקשות?
כמה שאלות יש לי לעצמי?
האם אנחנו מי שאנחנו היום, בגללינו? בגלל הסביבה?
האם זה לא ביזבוז זמן לתור אחר ה"אשם"?
מה עובר עלי?
זו אני?
הנתון היחיד שאני בטוחה בו במיליוני אחוזים הוא ש...
זה מעייף!
היכן ניתן למצוא את המתג הזה שישתיק את אלפי המחשבות שחולפות במוחי?
טוב לי ויחד עם זאת אני מוצאת את עצמי, עצובה
לא מסתדר לי! למה!!!
הדבר היחיד שאני חפצה בו כרגע הוא, להחזיר את עצמי לעצמי
עלמנת שאעשה כן, זקוקה אני לתור אחר תשובות לכל הנזכר לעיל ולא רק...
דומני שהזמן עצר מלכת ורק נשימותיי הכבדות צוברות תאוצה בווליום אדיר
החיים לימדו אותי שעל מנת להתמודד עם תקופות מסויימות בחיינו, עלינו להישיר מבט אליהן ו...
להתמודד, בעיקר עם אותן התקופות שבחרתי לי להתעלם מהן... להדחיק...
או אז אמצא לי את השקט המיוחל, האפקטיבי משהו
או שזו מחשבה נאיבית מדי מצידי, הזמן כנראה יאמר את דברו
החלטתי לעצור כאן, הקאתי את עצמי על הכתב די והותר...
ללילה זה : ).