שירבוטים

המקום נראה מאובק
וגם טיפה מצחין
חדר העישון שאופף עשן בכל המקום
שמלות ערב
תחתוניות וחזיות מתחרה וחוטיני
כוסות שמפניה
וסקס נוטף מכל עבר
"מיילדום" הם קוראים לזה,
יותר כמו סדום ועמורה.
למופע ראשי נשלטת מופשטת לעיניי כולם
נעשת טוב מכל הכיוונים
במכשיר שנקרא "sex machine", שם מאוד מקורי.
אחרי שהבידור מסתיים מתחילות קולות של הצלפות וזעקות מכל עבר.
אז נופלת עליי התובנה שאנחנו אמורים להראות שייכים,
אז אנחנו מסתובבים, מעט מבולבלים,
מנסים להסתיר את הבילבול במבטים חושניים.
מישהו מסתכל עליי מוזר, נירא לי שאני נראת עכשיו קצת מפגרת.
אז אני מפסיקה עם המבטים האלה.
בהברקה של רגע, אמרתי לו שנקח נר וננסה את הקטע הזה עם השעווה.
אנחנו מוצאים לנו פינה באחד החדרים, הוא מפשיל לי את השמלה,
חושף לי את החזה, והוא מתחיל לטפטף לי על הגב.
איזה רעיון מטומטם,
זה פשוט נורא, זה נהיה דבק והורס לי את השמלה!!
איך אפשר להציל את הערב, אלכוהול.
משמה אני כבר לא זוכרת..

הוא הזכיר לי אותך אתמול

והתייפחתי אל הכרית

חשבתי שהלב שלי הולך להתלש מהמקום והבטן פשוט תתפוצץ.

איך אחרי כל הזמן הזה, אני עדיין מתגעגעת אלייך?

כבר עברו שנתיים והפצע לא מגליד,

לא מתקדמת קדימה, לא מתגברת עלייך, מרגישה אבודה.

אני מפחדת ממך
מהמילים שלך
מהחיוך הקטן
מהמבט שקורא אותי
מאיך שאתה גורם לי להרגיש

כשהכל קורה כל כך מהר
אני מדיימנת עלינו דברים
נחלשת
הלחץ ביד, ההתרגשות בבטן
ועם זאת ייאוש קטן
צפייה לעוד אכזבה.

כשאתמסר לך
תשגע אותי
כשתגלה אותי
אתרגש
כשימאס לך
אעלם.

פעם אחת נוספת ודי.

אני עם חצאית קצרצרה,

חזייה שחורה,

ומגף לקה שחור, מחודד בקצה עם עקב מושחז.

מפשקת את הרגליים באיטיות

איכס, הריר שלו נוטף עליי.

איך הגעתי למצב הזה?

ומה לעזאזל אני לובשת?

ומי חשב שאני אדע לקשור אותו ככה?

אני כולי ניובית, שעשתה טיפה רוח וצילצולים

ופתאום היא ראתה אותי.

בהתחלה התנגדתי,

היא אמרה זה כסף טוב,

ואת לא צריכה לשכב איתם,

רק לגרות את הפנטזייה.

והנה אני פה,

נגררת אחרי העדר.

סיימתי את הסשן,

מסתכלת במראה ומוחקת עם מים את האיפור,

שהוא נמרח לי על הפרצוף,

עומדת מול המראה עם חזייה ותחתון, תחרה שחורה.

ואני קולטת,

אולי המראה הזה, הוא מה שאני עכשיו.

את לא שוכבת איתם היא אומרת,

את עדיין מוכרת את עצמך.

לא קשור לפה, התחשק לי לעלות..

בקיץ הקודם שהיה עשיתי לעצמי מסע קטן והחלטתי לטייל במקומות מוכרים וחדשים, כל שבוע של הקיץ הקדשתי יום או יומיים לטיול. התענגתי בשקט של הכנרת ובהמון הסוען באמצע היום של ירושלים הלכתי לראות את המדרחוב הכי יפה בזכרון יעקב ולטייל בתוך שמורת הנדיב (וגם לקבל הצצה נדירה ע"י עובד השמורה במעון הטיפול של העופות הדורסים), נסעתי לראות את עיר העתיקות של קיסריה והכרתי לראשונה את חוף הים הקטן של בת גלים בחיפה. ולסיום המסע, לקראת ערב, סעדתי אל מול יופיים המהמם של הגנים הבהיים המוארים בחשכה.

ציונות בגילי זה אולי מידיי מיושן ולא פופולרי, אבל זאת אהבה שלי, כנה ואמיתית, שמעלה בי המון געגועים .

שיר אהבה לך ארץ    

שיר אהבה לך ארץ

לירוק שאת עוטפת

ליער ולמדבר ולחופים שטופי זהב

לך עיר מאבני גזית וסימטאות ושווקים

אוצרת בך יופי עתיק.

לך ימה בין הרים וחופים

שופעת בך קסם שמיימי.

לך עיר עתיקות קדומה למול ים

מזכירה את מכבר כאן שנים.

ובך שמורה בה טבע וחיי את חובקת

מקדשת את הרמוניית החיים.

וברדת ליל מעל סמטה על הר את נוצצת

וכך נוכחתי כי ליופי שלך אין עוד פנים.

שיר אהבה לך ארץ

לטוב ולשפע שאת נותנת.

אמרתי לעצמי, לא שוב

ואז התחלתי לצאת עם אחד

רגיל ומשעמם.. כל כך משעמם

בסוף סיפרתי לו

והחרמן הקטן, "אז את מאלה?"

התחילו לנו משחקים קטנים בשיחות הטלפון

עד שהיינו נפגשים

ואז הוא לובש את מראה הקינגקונג שלו

ומנסה להיות לי סופר-דומיננטי

גיבור על

לא יכולתי עוד להחזיק מעמד

וזה חזר

בהתחלה בעיטה קטנה לביצים

הוא התאמלל על הרצפה לכמה דק'

אני פשוט נוראית

ואז שידלתי אותו, תן לי טיפה להתעלל בו

עוד פעם אחת ודי

הוא יחסית שמנמן ,ונוטף ריר וההתנשמויות שלו ממש כבדות

לא מבינה איך משך אותי אליו

גס רוח, ועקשן כפרד

אמרתי, לא לא לא, אבל הוא לא שאל

גרר אותי בכוח 

דרש ממני לא לזוז

דבר ראשון טיפל לי בפנים

שעכשיו מחליפים צבעים כמו זיקית

ועכשיו משתמש בכל השמנמנות שלו, לנטרל אותי

הולם בידיים, שורט, משיכות בשיער