ביום שני השבוע, עשיתי את דרכי לעבודה. כרגיל, השעה היתה די מוקדמת, בוקר סגרירי ואפור, עומס במקום הרגיל, ואני יושב באוטו מכונס בתוך עצמי והראש חושב מחשבות, מחשבות רבות.
ברקע מתנגן לו דיסק שכבר שמעתי מאות פעמים בעבר, כשלפתע, איכשהו בצורה בילתי מובנת, באחד השירים מיני רבים המילים מוצאות את דרכן לתוכי ומקבלות משמעות, משמעות רבה.
עמוק עמוק אני מרגיש את הבחירה הראשונית
שקוראת לי שוב לחזור למעיין
שנעלם לי כבר מזמן
אולי עכשיו אני מוכן להשיל בגדיי ולשתף באהבה
א-ה-ב-ה שלא נגמרת לעולם
אהבה עולם עולם
בתוך עולם של הפכים
אנחנו שנינו נפגשים
מתוך היחד נמצא את התשובה
כי במסע אל התכלית החמלה היא אין סופית
אהבה שלא ניגמרת לעולם
אהבה שלא נגמרת לעולם
אויי מה קורה לי שוב מתהפך
רגע של חולשה מרגיש את הרע את הטוב
הכל מול עיניי רק לבחור הכל כבר ידוע
מכיר את הנתיב כבר הלכתי בו אין ספור פעמים
יודע איך הדרך הזו נגמרת
לא רוצה אותה רוצה אחרת
שוב מתהפך כמעט דועך אבל חוזר למענך למעני
תודה לאל שאת איתי
אה נהנהנה........
תודה לאל שאת איתי
מלים ולחן - אברהם טל
מאז, שמעתי את השיר מאות פעמים, אם לא אלפי פעמים. ברגעים קשים, ברגעים שמחים, ברגעים מרגשים. ובכל פעם הלב מאיץ והבטן מתהפכת
בחושבי עליה.....
תודה לאל שאת איתי!!!
לפני 15 שנים. 4 בנובמבר 2009 בשעה 21:42
