ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דחיית סיפוקים

יום אחד
לפני חודשיים. חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 09:13

הדברים שצריך להתמודד איתם כשאנחנו צעירים הם הכנה לדברים שמחכים לנו בתור בוגרים.

ניקח לדוגמה את עניין ההמתנה.

נדבך קטן מעניין ענף (צירה) זה הוא ענף (קמץ) שלם החולש על מגוון עצום מחיי היום-יום של כולנו והוא "ההמתנה הבירוקרטית". אתם יודעים, ההמתנה הזאת לבעל עסק מהותי עבורנו עד שהוא יואיל בטובו ויענה לטלפון.

נראה לי שרק בצבא מתחילים לקלוט באמת את מושג ההמתנה.

בדרך כלל ההורים עושים בשבילך את כל הבירוקטיה וגם כשאתה מעורב בזה,

אתה לא באמת מעורב בהמתנה הבירוקרטית שכרוכה בזה.

בתיכון או בצבא, כשאתה מרגיש מספיק בוגר לעשות את זה בעצמך (או לחילופין כאשר מתחוור לך שאין יותר מי שיעשה זאת במקומך), המתנה מתגלה בחלק מהמקרים כנגזרת הגורל.

- "רוצה להוציא ת.ז?" חכה שלושה שבועות.

- שילמת הון למורה נהיגה ואתה מוכן כבר מלפני 20 שיעורים לטסט? "חכה, יש שביתה / תור".

בשלב הזה אתה עוד לא חושב לעצמך: פאק, 3000 שנים העם קיים, מעל 100,000 שנים קיימים בני אדם, וכולם מקבלים את זה שצריך לחכות?

למה אי אפשר לייעל?

אז שיקחו עוד פקיד או שתיים או עשר.

מה "זה עולה כסף"? הם מרוויחים מספיק כסף -

ובכלל למה כולם צריכים להיות כלכך חזירים?

 

כמו רוב האנשים, אחרי שלב המרמור, תגיע הריגרסיה ואז שוב נקבל את הרעות החולות ב"עולם המבוגרים" כנגזרת גורל כמו ילדים טובים.

מיעוט האנשים קמים ועושים מעשה.

מנעד האפשרויות עומד בין ללכת לפוליטיקה ולחוקק חוקים שמכוונים לתקן עוולות בקצה העליון,

לבין לשחד / להתבהם / להתנהג בברוטליות / לרמות וכדומה.

 

(

אפשר להבין גם את האנשים האלה, שמהווים את קו ראשון מול ימים של מלחמת או מבול של טלפונים.

הם אנשים כמוני וכמוך, ועובדה שאתה לא היית מסכים לעבוד במקומם, אז ברור לך שאם נקל עליהם בעבודה נקבל גם שירות אדיב.

                                     )

לפני חודשיים. חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 01:34

מאז שסיפרת לי שהיית בסיני, שאת טסה להודו או תאילנד או אפילו לאכול בקלאווה -

נעשה לי חשק למין מיץ מיוחד.

כלכך מיוחד שאפשר להשיג אותו בכל סופר - כזה מיוחד

איילנד – המשקה של סיני,

בטעם מנגו – למרות שגויבה זה הטעם המתבקש.

 

סמיך כלכך - שגורם לך לשכוח כמה הוא לא בריא: "ללא חומרים משמרים my asss" - כמו שאומרים.

 

למרות שהוא הכי טעים כשהוא מוגש קר מאוד ביום קיץ חם -

הייתי רוצה, באיזה בוקר, לקחת בקבוק משקה כזה כשהוא חם.

 

טוב לא חם חם, בטמפרטורת החדר.

משהו שלא יבאס כשהוא בא במגע עם הכוס והדגדגן ואולי גם פי הטבעת.

 

בא לי את הטעמים האלה שלך מעורבבים עם איזה איילנד - רק לחשוב על זה מעמיד לי אותו הישר לכיוון גן עדן.

לפני חודשיים. שלישי, 6 באוגוסט 2019, בשעה 00:13

מה נסגר עם האנשים במדינה הזאת.

אנחנו פאקינג ב2019... אומת סייבר... עם סגולה.

אם הייתי "ימיני" (ז'בוטינסקי ושות' ודאי מתהפכים בקברותיהם פעם אחר פעם למראה השחיתות ההשחתה והפילוג שממשיכיהם מבצעים) ודאי שלא הייתי מצביע לליכוד. נעזוב את ביבי בצד, ואפילו לצורך הדיון נסכים כולנו שהוא מתת האל לידי האומה היהודית בימי בית שלישי.

נניח.

אבל אם מצביעים ליכוד מקבלים יחד איתו כעסקת חבילה את כל השמנא והסלתא של מחוזות הערסיאדה (ליכודיאדה): ביטן, אמסלם, אוחנה, רגב, ועוד עשרות סתומים אינטלגנטים כמו ארדן, שטייניץ כץ ועוד כץ... לא תודה.

אם מצביעים לימין החדש או החזק או הוואטבר אז מקבלים חוץ משקד (שאלוהים יודע למה מישהו ירצה לבחור בה מלבד זוג עיניים יפות - ואולי עוד כמה דברים יפים) את סמוטריץ ורבירפי ועדת רבניהם הקיצוניים.

אם מצביעים זהות מקבלים את פייגלין עם בית המקדש השלישי (כי הרי אנחנו בתקופת בית שלישי) וכדומה.

אם מצביעים לבן גביר מקבלים את יגאל עמיר בתור שר המשפטים.

ואם מצביעים ליברמן מקבלים איזשהו שפיות בכל מה שנוגע לדת ומדינה (הפרדה!) אבל כעסקת חבילה מלבינים את העובדה (ע ו ב ד ה כן? לא סברה או הנחה) שהפשע משתלם.

 

לא מקנא בחבר'ה ה"ימינים". אני במקומם נותן את הקול לאיש ולשפם עמיר פרץ. הוא אפילו התחבר עם הבת של דוד לוי. והם אשכרה מדברים על צדק... אבל לך תדע...

לפני חודשיים. שני, 29 ביולי 2019, בשעה 09:51

אני רוצה להיות

הבולבול היחיד שנכנס לה לכוס לפה או לתחת.

הבולבול היחיד שבו היא נוגעת.

הבולבול היחיד שלו היא סוגדת.

הבולבול היחיד שמפמפם אותה בקצב.

 

במקום לכתוב מלל שיווקי יצא לי חמשיר...

לפני חודשיים. שני, 29 ביולי 2019, בשעה 09:38

נתחיל עם זה שהמטרה היא כסף. והאמצעי הוא שלטון.

אז קונים או משחדים אמצעי תקשורת על מנת להשפיע על ההמון הנבער.

אז מחלקים את החברה לאיתנו או נגדנו.

אז הופכים את מערכות הצדק והבקרה החברתית למוקצים.

אז מכופפים חוקים קיימים, ומחוקקים אחרים.

אז מכשירים שרצים, ומוציאים מחוץ לגדר את המוסר.

ואם זה לא עובד מספיק מהר, אז מפטרים את כולם

ובמקומם מציבים בובות ממושמעות.

 

ברוך הבא מר מתניהו אנגלמן

(דרך אגב, אחלה ניק ניים)

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3767224,00.html?ref=ynet

לפני חודשיים. חמישי, 25 ביולי 2019, בשעה 21:59

ולכן נשאר עם הזין ביד. ומשקר לעצמי שככה אני רוצה.

זה מה שאני צריך.

עדיף ככה.

ועוד כל מיני "מצפון-בולשיט".

 

אני מניח שאני ממש צריך לסמוך על מישהי בשביל להמשיך הלאה.

בחורה אמרנו?

לפני חודשיים. רביעי, 17 ביולי 2019, בשעה 23:39

מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה שהיא לא אישתי

 

עזבו אתכם המשכים...

לפני 3 חודשים. חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 08:40

חיי נשואים

זה פשוט משהו כזה שזר לא יבין

מה זה לא לישון בלילה בגלל בן/ת הזוג ו/או הילדים

מה זה קשיים קטנים וגדולים בזוגיות ובחיים.

 

"לא זקנים" קראתי באיזה פרופיל אחד או שתיים.

אני לא מבין את טווח הגילאים.

ואני בן 35 חושב לעצמי אני זקן או צעיר?

 

חשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה:

אם יש לך זכרונות מלפני 15 שנה

(ולא היית בתיכון או בצבא)

אז זה אומר שאתה זקן.

 

רק עוד חמש שנים למאנייק.

סוף סוף אוכל להגיד בקול - אני לא צעיר!

ואז מה?

לפני 4 חודשים. שני, 17 ביוני 2019, בשעה 11:06

מה עדיף? שעה וחצי של חידוד עיפרון בכל פעם שהצ'ופצ'יק נשבר?

קצת אובר אקטינג אבל זה מתבקש מהסיטואציה.

https://xhamster.com/videos/pleasure-in-the-leafy-bushes-11822578

לפני 4 חודשים. חמישי, 13 ביוני 2019, בשעה 09:46

הייתי רוצה לאכול לך את המשמש

להצמיד אותו ללחיי, לשפתיי, ללשוני

לקחת שאכטה מפייסל עם פילטר שהיה תקוע לפני רגע בחור.

כל חור. איזה חור?

 

2 סיגריות 2 כוסות קפה ופייסל אחד.

עוד מריבה עם האישה

עוד מריבה איתך

עוד מפח נפש לאוסף עד לפעם הבאה.

 

עוד בלוג עוד ציצי

עוד כוס עוד שיחה

עוד פנטזיה

והמציאות כל הזמן מחזירה אותי חזרה.

 

הספק מרשים לשעה וחצי.

 

* 3 שעות - הנה פנטזיה https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=ph5cb994d75c8a1