גשם

הוא שכב מעליה, על גופו נותרו הג'ינס החגורה והגרביים, היא ליטפה את הזרועות השריריות שלו בעודו מנשק ומכרסם בעדינות את הצוואר שלה. "אני אוהבת את הריח שלך" היא לחשה לו והוא נהם אליה בקול נמוך, מבהיר לה שהוא מעריך את המחמאה אבל כרגע הוא עסוק מכדי לדון בעניין. ידו השמאלית נשלחה אל בין רגליה השחומות, החלקות והחלה ללטף את תחתוני הסופרמן הכחלחלות שלבשה. "כמה שהיא מתוקה" הוא חשב לעצמו, היא היתה בת 23 וכל יישותה זעקה תמימות, נעריות, בתוליות, התחתונים הכחלחלות שהתגלו אחרי שמשך ממנה את הגרביונים חתמו את העניין מבחינתו, משהו רעב התעורר עמוק בפנים, הוא כמעט רצה לטרוף אותה. נטע היתה בחורה קטנת מידות, כהת עור וחייכנית שעבדה כמדריכת אירובי, אבל התשוקה הגדולה שלה היתה שירה. היו לה שפתיים מלאות, ראסטות קצרות, חזה בינוני, גוון קול מפתה ושמחת חיים כובשת, מזל טלה טיפוסית. הם נפגשו במקרה מחוץ לסטודיו בו היא עבדה והוא התאמן. ארז ידע כבר ברגעים הראשונים שהוא מצא יהלום אמיתי, מלוטש רק בחלקו.

היא החלה לגנוח בעדינות והוא הרגיש את הלחות חודרת דרך הבד הכחלחל, אך כשאצבעותיו החלו להתחפר בין הגומי העדין לבין עורה המתוח והחלק היא הסיטה את ידו חזרה למטה. נטע החלה להתנועע בתנועות גליות, מחככת את האגן קדימה ואחורה על אצבעותיו שעיסו אותה בכוח הולך וגובר, תנועת הגל החלה עוד בחזה וארז ציין לעצמו את אחד הייתרונות שבלצאת עם מדריכת אירובי, כל כך הרבה מרץ, כל כך הרבה חן.. הם כבר היו בדייט השלישי, עוד בראשון היא הזמינה אותו לעלות לדירתה, אבל הוא החליט לחכות, הוא היה באחת מאותן התקופות בהן הכמיהה למשהו רציני יותר, עמוק יותר, היתה חזקה יותר מהדחפים הגופניים. מידי פעם, בתדירות שרק הלכה וגברה עם השנים, היתה הבדידות זוקפת את ראשה ולוחשת את מחאתה הקרירה ישירות אל תוך ליבו. חלק מהפעמים בהן היה חש בודד במיוחד היו בעת שהיה עם מישהי, מישהי שגופו אולי חשק בה אך ליבו דחה. הוא הבטיח לעצמו שכשימצא אחת תצליח לחמם בתוכו את החלקים הקרים הוא יכניס אותה לתוך חייו, אפילו אם זה אומר לוותר על אחרות. כשנטע חייכה אליו לראשונה הוא הרגיש שמשהו בתוכו נמס, הוא חש כאילו בא האביב. "לא, עדיין לא" הוא אמר לה והצמיד אותה אליו לנשיקה נוספת. "את מושכת אותי בטירוף, אבל דווקא בגלל זה אני חושב ששווה לחכות בשבילך" נטע נתנה בו מבט מבולבל, בעיניה הגדולות ניכרת התהיה באם מדובר במחמאה או דווקא בדחייה. אולי היא עשתה משהו לא בסדר? משהו שהיא אכלה נתקע לה בין השיניים? אולי היא דיברה יותר מידי? כשהוא ראה שהיא לא מגיבה הוא המשיך "אני מאמין שכמה שמחכים יותר, ככה הדברים הולכים יותר חלק אחר כך". אז הוא כן מעוניין? נטע הניחה לעצמה להירגע והתמסרה למגע ידיו שאחזו בה, ידו האחת נחה על ישבנה המוצק והזקור והצמידה את אגנה לאגנו, כף ידו השניה עלתה מעלה בתנועה מלטפת ונחה על פניה, הבוהן מרפרפת בעדינות על שפתה התחתונה ויתר האצבעות תומכות בראשה שמתוך אינסטינקט ראשוני כלשהו נטה על צידו. היד התגנבה אט אט אל עורפה, מעבירה בה צמרמורת ונאחזת בחוזקה בראסטות שלה. הוא משך אותן בעדינות אחורנית והצמיד את שפתיו לצווארה. נטע נתנה לגניחה קלה לחמוק מבין שפתיה, מקווה לפתות אותו לעלות בכל זאת. נראה שזה עבד, שפתיו נצמדו לשלה בחוזקה, עד כדי כאב. הוא נישק אותה שוב ואז משך אחורנית "לא.. דיי, לכי לפני שאני אתחרט" היא המשיכה להביט בו ולרגע היה נראה ששניהם מהופנטים מתשוקה. "לכי!" הוא פלט, כמעט צועק. היא הופתעה אך חייכה, הפנתה אליו את גבה ונכנסה לחדרה המדרגות, לפני שעלתה הגניבה מבט אחורנית וראתה אותו עדיין עומד שם, נאבק עם עצמו. משהו בה פרח, החיוך לא ירד מפניה במשך דקות ארוכות.

הלחלוחית שעל תחתוניה כבר התפשטה והרטיבה את כל סמל ה"אס" התנועות שלה הפכו להיות יותר איטיות, יותר חזקות. ארז שוב ניסה להשחיל אצבע מתחת לבד ושוב ידה הסיטה אותו "רוצה אותך" היא לחשה לו באוזן. היה לה קשה לומר בדיוק מה היא רצתה, היא הגיעה מ'בית טוב' המילים ה'רעות' פשוט לא יצאו החוצה, אבל ארז לא היה זקוק לפרשנות. הוא תפס בשוליים וקילף מטה את התחתון הלח, כשהתחתון הגיע לברכיה היא המשיכה בעצמה, רק בעזרת רגליה, נאחזת בגבר ששכב עליה ולא רוצה שיזוז בשביל עניין פעוט כל כך. ריחה אפף את שניהם וארז ציין לעצמו שגם הוא אוהב את הריח שלה, על אף שכל מה שיצא מגרונו היו גניחות בקול שהלך והעמיק. הוא היה קשה לחלוטין ורגליו פיסקו את רגליה, היא היתה פתוחה בפניו לגמרי. יד אחת שלו ושתי ידיים שלה שיתפו עולה על מנת לפתוח את החגורה והכפתורים ולפשוט מעליו את הג'ינס, כשהשוליים הגיעו לירכיו הוא חש את רגליה ממשיכות את העבודה, כך ירדו גם התחתונים.
"את רוצה אותי?" הוא שאל בלחישה, "ממממאהה הההא" היא נאנחה בקול גבוה, "תגידי את זה" הוא לחש לה. נטע בלעה את רוקה ולחשה את המילים "רוצה אותך" שוב. "רוצה אותי מה?" הוא לחש. נטע השתהתה קצת.. "בפנים" היא לחשה לבסוף. "תגידי את זה" הוא לחש לה, "אני רוצה אותך בפנים" היא לחשה. "בפנים איפה?" הוא גנח בקול עמוק וחש שהיא מתחילה להשתחרר. "בתוכי" היא ענתה בקול עדין, חרישי. "תגידי את זה" הוא אמר שוב, הפעם יותר בתקיפות. "אני רוצה אותך.. בתוכי" היא לחשה. "בקול רם" הוא אמר והרים את ראשו להביט בה. היא יכלה לחוש את הקצה שלו נוגע לא נוגע בשפתיה החיצוניות, כולו דרוך לקראת החדירה, היא הסיטה את ראשה והחלה לדבר אך הוא עצר אותה, ידו אחזה בפניה וכיוונה אותן אל מול שלו בתקיפות. נטע עצמה את עיניה, "תסתכלי עלי" הוא לחש לה והיא פקחה אותן. הוא השתהה עם מבטו לכמה רגעים, הניח לה להתרגל לתחושה האינטימית יותר ואז אמר לה שוב בקול מלא תשוקה "אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה בקול רם". נטע חשה שאין לברוח מהעיניים שלו, מהרצון שלו, מהרצון שלה.. "אני רוצה אותך בתוכי" היא אמרה לו ורגליה נמתחו לפיסוק רחב יותר בעת שדיברה, גופה כאילו הקשיב למילים בעצמו ופרץ אדיר של תשוקה הציף אותה.
הוא חדר לתוכה בתנועה ארוכה ואיטית, ממלא את כולה, נכנס לכל אורכו, אגנו נצמד לשלה לחלוטין, הוא לא רצה אפילו מילימטר אחד של מרווח ביניהם, אם היה יכול היה מצמצם אותו אף מתחת לאפס. "כמה שאת יפה" הוא לחש בעודו מביט בה מלמעלה. ארז שלח את ידיו אל ידיה ואצבעותיהם השתלב, הוא הכריע אותן אל המיטה בכוח בעודו חודר אליה שוב ושוב בתנועות פעימה, מבלי לנתק את המבט ומבלי לומר מילה.

באותו ערב ארז החליט שהוא כבר לא יכול יותר, היא היתה במחשבותיו באופן יומיומי,אס אם אסים בלי הפסקה, כבר בקושי התרכז בעבודה.. מצבה של נטע היה אפילו יותר גרוע והיא ממש ספרה את הימים בין כל מפגש ביניהם. כשחזרו לכיוון דירתה ארז החליט לומר לה שהוא כבר לא מסוגל לחכות עוד רגע אחד, אבל לא היתה לו אפילו הזדמנות לדבר, היא פשוט אחזה בידו והמשיכה לחדר המדרגות, מבלי כלל להביט אחורנית ולראות את תגובתו, אחיזתה התהדקה על ידו באופן שהיה אמור להבהיר לו שאין טעם להביע מחאה. את החולצה היא הורידה ממנו עוד לפני שפתחה את הדלת וברגע שנכנסו לדירתה הוא הצמיד אותה אל הקיר, ידו נחה בבעלות על בית החזה שלה בעודו מנשק ונושך מהצוואר ומטה, כשהגיע אל ברכיו הוא משך את החצאית לריצפה, היא הסירה את החולצה והוא התרומם חזרה ונצמד אליה. שתי ידיו אוחזות בישבנה ומרימות אותה מעלה, גופו עדיין לוחץ אותה אל הקיר והאיבר שלו מתחכך בשלה מבעד לכמה שכבות של ביגוד.

נטע שמעה את עצמה גונחת וכמעט לא האמינה שזו היא עצמה, זו היתה הפעם הראשונה שזה קרה לה. בשנים האחרונות היא רכשה ניסיון מיני מסויים, אבל מעולם לא חשה משוחררת כל כך. משהו שהיה נעול עמוק בתוכה השתחרר מכלאו בפרץ אדיר של תשוקה. הרגליים שלה התרוממו והקרסוליים שלה התמקמו על מאחורי ירכיו, היא השתמשה בהן בכדי לגרום לו לחדור לתוכה חזק יותר. "תזיין אותי" היא נאנחה, מפתיעה את עצמה ומתמכרת לתחושת החופש שהחלה להתפשט בתוכה. ארז הרגיש אותה והגביר את הכוח בתנועותיו, המיטה החלה לחרוק. ידו השמאלית השתחררה והניחה לימנית להצמיד את שתי ידיה העדינות של נטע למזרון. האצבעות החלו ללטף את אחד השדיים שלה, בעדינות שהלכה והתמעטה עד שהפכה למעיכה גסה. נטע נאנחה וגבה התקשט והגיש את החזה שלה מעלה אליו. הוא התכופף קצת ולקח את השד השני אל תוך פיו, מלקק מוצץ ונושך, גומע את כולו. נשימותיה של נטע הפכו קצרות וקצובות, הוא הרגיש אותה פועמת מתחתיו, גופה החטוב מתפתל בעונג במעין מחול חושני ואז צעקה...
גופה נדרך ונמתך לחלוטין, כמעט קפא מתחתיו, השיניים שלו עברו לנשוך את הפיטמה בהפתעה. הצעקה פשוט חמקה ממנה, פשוט יצאה בכוחות עצמה, הנשיכה כאבה לה, אבל לא יותר מידי, נראה שלגוף שלה היה רצון משל עצמו. ארז שיחרר את הלחץ אבל שמר את הפיטמה בתוך פיו, לשונו ליטפה אותה בעדינות, מרגיעה ומפצה על הכאב שהעביר בה.
נטע חזרה לגנוח אבל ידיה ניסו להשתחרר מתחת לידו החזקה. ארז המשיך לרתק אותה למזרון אך הרים את ראשו, "כואב לך יפה שלי?" הוא שאל ותנועות החדירה שלו לתוכה הפכו איטיות מאוד. נטע שתקה לרגע, הביטחון שנסך בה מבטו איפשר לה להתגבר על עוד מגבלה קטנה, שפתיה נפתחו בעדינות והיא לחשה בפשטות "עוד..". ארז נתן בה מבט יודע דבר ושמץ של חיוך על שפתיו. חיוכו הלך והתרחב בהנאה בעוד פניה של נטע עטו על עצמן הבאה של כאב מעורבב עם תחינה אילמת עת שאצבעות ידו השמאלית צבטו את הפיטמה השניה שלה בחוזקה. נטע שעצרה את נשימתה מכאב התנשמה והתנשפה לאחר השיחרור, לשונו של ארז עברה לפטמה הדואבת וליקקה ליקוק עדין, חמים ומרגיע. היא החלה להתנועע שוב, מנסה לדחוף אותו עמוק יותר אל תוכה, הוא חזר והגביר את הקצב. "עוד" היא לחשה לו בעדינות ואצבעותיו מיד נתנו לה את מבוקשה ולאט לאט גם מעבר לכך. הפעם היה זה הכאב שגרם לה לקשט את גבה מעלה בכוח שהרים גם את הגבר שמעליה, ידיה החלו להיאבק בידו המצמיתה, אך ללא הועיל. כשהשיחרור הגיע לבסוף כל מה שהיתה יכולה למלמל מעבר לנשימתה הלא סדירה היה "וואו" חנוק, היא לא ציפתה לכאב בעוצמה שכזאת. ארז המשיך לחדור אליה בקצב ובכוח הביט בפניה ובתערובת התחושות שעטו ואז הצמיד את שפתיו לשפתיה הפעורות והחדיר את לשונו לפיה, עותק את נשימתה ומונע ממנה חמצן.
נטע התמסרה והרגישה את עצמה הופכת רכה יותר מתחתיו, זה הרגיש כאילו הוא מעמיק אפילו עוד יותר לתוכה, על אף שידעה שאין זה אפשרי. היא חשה מלאה בו לחלוטין, ואז שוב, בעודו מנשק אותה חזר להכאיב לפיטמה הרגישה ממילא. פיה נפער לזעקה חרישית, לשונו נשארה בתוכה, הוא אהב את הידיעה שהיא פעורה לחלוטין בפניו, בכל מובן אפשרי, הכניסה לתוך פיה, הכניסה אל בין רגליה, כל השערים שלה פרוצים לחלוטין בשבילו, אך יותר מזה הוא אהב את הידיעה שהיא מודעת לכך בעצמה. הוא שיחרר אותה שוב וחזר ללקק את הפיטמה המיוסרת. ידו השניה משחררת את כפות ידיה ועוברת ללטף את פניה הענוגות. היא נישקה את כף ידו מספר פעמים והחלה להתלטף עליה עם פניה. ארז התרומם להביט בה והחדיר את הבוהן פנימה אל בין שפתיה שלא יכלו להביע שום התנגדות. היא החלה למצוץ אותו והוא הגביר את קצב החדירה, היא עצמה את עיניה, אך פקחה אותן והתמקדה בעיניו שלו מיד לאחר שלחש לה "אני רוצה לראות אותך". והוא ראה, היא הרגישה שעיניו הירוקות יכולות להביט פנימה אל תוך תוכה, אל תוך נפשה. היא התמסרה לתשוקה שלה, להרגשה החשופה, הפעורה שניסכה בה בעת שהביט בה מוצצת אותו, שבויה לחלוטין ברגש ובתאווה אליו, היא ראתה בעיניו שהוא יודע שהיא שלו וגנחה מעונג בעודה נכנעת למצב הפגיע וחסר האונים שלה, ושוב הגיע הכאב. הפיטמה שלה הרגישה כאילו היא הולכת לנשור ופיה נקפץ, שיניה נשכו את הבוהן שבפיה. הוא חרק שיניים אבל לא מחה, זו היתה בשבילו דרך מצויינת להרגיש כמה רחוק הוא עוד יכול לקחת אותה, כאב הנשיכה היה מחיר פעוט לשלם עבור זה. הוא המשיך להביט לתוך עיניה והגביר את עוצמת החדירה שלו אליה בהרבה, גופו ממש נחבט בשלה, המיטה חורקת ונחבטת אל הקיר ובתוך ראשה של נטע צעקה חרישית ובלתי מובעת של כאב בלתי נסבל. היא ניסתה לדחוף אותו מעליה, אך לידיה העדינות לא היה את הכוח לעשות זאת, היא נשכה את בוהנו אפילו יותר חזק אך נדמה היה שגם זה לא עובד, על אף שהצליחה להוציא ממנו אנחה. מבטו היה מקובע בה לחלוטין והיא ראתה את התשוקה שלו, ברגעים שבהם התאמצתה לפתוח את העיניים. היא ניסתה לדבר, למחות, להתחנן, אך הבוהן הפכה כל ניסיון לחסר תוחלת. הוא החל לסובב את הפיטמה שלה והיא רטטה, כל גופה ניסה לדחוף אותו מעליה, להפסיק לרגע את הכאב, כל גופה חוץ מרגליה שהיו עדיין כרוכות סביבו בניסיון עז להעמיק את החדירה שלו לתוכה.
עיניו החלו להיראות לא ממוקדות, להביט קצת למעלה, כל גופו נמתח, שריריו הבולטים התכווצו אף יותר וברגע מסויים היא הבינה שהוא קרוב. במאמץ אדיר היא הפסיקה לנשוך וחזרה למצוץ את הבוהן, מלקקת את האצבע בעדינות ומשווה לפניה את ההבעה האירוטית ביותר שיכלה לתאר למציצה, היא דימיינה שזה האיבר שלו והניעה את צווארה כך שסנטרה נע מעלה ומטה, היא 'ירדה' לבוהן שלו כשעל פניה עדיין ניכר הכאב. ידיה עצרו מכל ניסיון לדחות אותו והיא חיבקה אותו אליה בחוזקה, עיניה נשארו ממוקדות בשלו, מנסות להביע את דרגת הכאב הבלתי אפשרית שאליה הביא אותה, כנועה לחלוטין. והוא ראה.. ובאותו רגע הוא פשט אהב אותה, אהב אותה יותר מכפי שידע איך להביע במילים. הוא הרשה לעצמו לגמור והרגיש כיצד הוא מתפוצץ בתוכה באורגזמה אדירה, כיצד הוא מזרים לתוכה את זרעו, כיצד חלק מתוכו עושה את דרכו עמוק לקרבה, למקום רחוק כל כך שלעולם לא יוכל לחוש. עצם המילוי סיפק אותו, וגם אותה, היא קיבלה אותו במעין צמא לא מוסבר, כמיהה עצומה, רצון אימתני לחוש אותו. הידיעה שגרמה לו לעונג, שסיפקה אותו, שהביאה אותו להתרוקן בתוכה, גרמה לה לתחושת התעלות כל כך גדולה עד שלרגע הפסיקה לחוש את הכאב שהעביר בה.
כשהוא נרגע ונח עליה באפיסת כוחות היא חייכה אליו את החיוך המקסים שלה, מוצף באהבה הוא נישק אותה פעם אחת על שפתיה המתוחות ופעם אחת על המצח. "אל תצא" היא לחשה וחיבקה אותו מחדש, "אל תדאגי נסיכה קטנה שלי" הוא אמר, "אני לא הולך לשום מקום.."
משהו בתוכה גמר, לא היה זה הגוף, אפילו לא הנפש.. משהו אחר, עמוק יותר, מסתורי יותר.. היא רצתה לצחוק, וגם לבכות בו זמנית, אבל היא רק עצמה את עיניה והתמכרה לזרועותיו שעטפו אותה בחיבוק חזק והחלטי שנמשך עד ששניהם נרדמו, עטופים בשלווה..