המלחמה האיומה על החמאה

אלתרמן כתב "כי בין הנותן לבין המבקש/ כאילו אין הבדל/ הבדל בכל זאת יש". הבעיה היא שהשאלה מיהו הנותן ומיהו המבקש היא שאלה עמוקה (שאלה עמוקה היא שאלה שכל התשובות עליה נכונות).

במשפט "כל הנשים זונות" ישנה רק מילה אחת שגויה. במקום נשים צ"ל בני אדם. כל בני האדם זונות. ומאוננים. זונות ומאוננים. ומי שלא מודה בזה הוא מודחק או שקרן או גם וגם וגם וגם (זונה, מאונן, מודחק ושקרן). אין בעיה בלהיות שקרן. הבעיה מתחילה כאשר אתה מתחיל לשקר לעצמך. אני זונה. אני מאונן. אני מודחק. ואני שקרן. כמו כן, "כל דבר אנושי אינו זר לי". פתרו ילדים את החידה, צבעו בצבעים עליזים ושלחו לפח הזבל אשר ברחוב הלני המלקה, ירושלים: האם אמרתי כל אחד מהמשפטים הנזכרים לעיל בתור זונה, שקרן, מאונן, או מודחק (תשובה במהופך).

אנחנו נכנסים לשירותים בקניון. אני שואל את המנקה שהיא גברת ממוצא אתיופי, אם אשתי יכולה לבצע חוקן בתא השירותים. המנקה מביטה בי ושותקת באיבה. אני מבטיח לה שאשתי תנקה אחרי כל זוהמה שעשויה לצאת מגופה במהלך ביצוע הפעולה. אנחנו נכנסים לתא הנכים. את חולצת את הנעליים ומפשילה את המכנסיים. מורידה את התחתונים. מפנה אלי ישבן. מתכופפת ופוסקת את הישבנים באמצעות שתי ידיים. אני פותח את התיק שלך. מוציא את החוקן. מכניס את הזרבובית המשומנת לתוך פי הטבעת שלך ולוחץ. את נאנחת. החוקן מתרוקן לאיטו. הנה נגמר. את מנסה להזדקף. אני מניח יד פסוקת אצבעות על הגב התחתון שלך ומורה לך להישאר כפופה. אני מחדיר לפי הטבעת שלך פלאג אנאלי. את מזדקפת. מרימה את התחתונים. מרימה את המכנסיים. נועלת את הנעליים. אנחנו מורידים את המים ויוצאים מן התא. אני נוטל ידיים. את רצה את הריצה הכי מהירה שרצת בימי חייך במעלה המדרגות העולות, מנסה לא להפיל את הפלאג תוך כדי ריצה. אני מודה למנקה במילים "תודה גבירתי" ויוצא מן החדר.

רכוש כובע. חבוש אותו על ראשך. היכנס לבית הכנסת שברחוב מרמורק. בקש את הכתובת של מקווה הטהרה לגברים הקרוב ביותר למקום מגוריך. צא לטבילה. כל בוקר לפני הטבילה, עליך לאונן בשירותים של בית הקפה הסמוך למקווה. הזמן המוקצב לביצוע מעשה האוננות הוא לא יותר משלוש דקות. והיה ולא גמרת תוך שלוש דקות, עליך לאונן שנית באותו מקום. חטא היטב את המקום באמצעות מגבון לח אלכוהולי לפני כניסתך למקווה. עשה זאת בשקט מוחלט.

בכל פעם שאתה נותן צואה, תנקה את פי הטבעת במגבון לח ואז תחדיר אצבע משומנת היטב אל תוך החלחולת ותשמן היטב את שביל הגישה. בשבוע הבא יש בוחן פתע. במקום להוציא דפים, אתה תוריד מכנסיים. המכנסיים ישארו משורבבים על הקרסוליים בזמן שאתה תתכופף ותנשום עמוק. אל תשכח להביא פלנלית. מי שיש לו "פילים בקנה" מקבל שעות ב-"יציאה". בהצלחה!

את בבית של חברה שלך. שאלי את החברה אם יש לה שני טמפונים להלוות לך. גשי לשירותים. החדירי טמפון אחד עמוק עמוק לפי הטבעת. השאירי את החוט של הטמפון בחוץ. את הטמפון האחר החדירי לנרתיק. השאירי גם את החוט של הטמפון הזה בחוץ. קשרי את החוט של הטמפון שיוצא לך מהתחת עם החוט של הטמפון שתקוע לך בפות. לבשי את בגדיך ורכבי על אופנייך הביתה.

נניח ואני מתלבש כמו בלה לוגסי, עם ורד לבן בדש. על השולחן מחכה לך פתק עם רשימת קניה לבית המרקחת בקינג' ג'ורג' (חיתולים למבוגרים, נרות גליצרין, וזלין וסוכריות חמוצות, שיהיה טעם טוב בפה).  הנרות מקומם בפי הטבעת. אחד בכל ארבעים וחמש דקות. הוזלין מקומו בכל פתחי החיתול. לכי לארון, מדדי את כל הבגדים ומצאי את השמלה הכי קצרה שעוד עולה עליך. חכי לי ר'.

שבעים פנים לתורה:

נאמר ואני מתלבשת כמו זהרירה חריפאי, עונדת עגילי יהלום זעירים. על השולחן מחכה לך חבילה של תה טיבטי. אתה מכין לך כוס תה כל ארבעים וחמש דקות ויושב לענות למיילים. אחרי המייל השלישי אתה קם, מתיר את החגורה, משלשל את המכנסיים, מסיר את התחתונים ומחדיר לעצמך עמוק עמוק לתוך הרקטום פלאג חלול. עכשיו התלבש. צא לטיול קצר בשדרות רוטשילד.

נכון הסיפור הקצר הכי טוב הוא "למכירה זוג נעלי תינוק. מעולם לא ננעלו" והוא של המינגווי? עכשיו, למה כל הגברים שמעמידים פנים שהם קוראים, מעריצים את המינגווי ו/או את יואל הופמן (למתקדמים שקראו שני ספרים בחיים במקום אחד). אני כשלעצמי, מעריץ את עירית לינור ועכשיו "רכשתי וטרם הספיקותי" את "גברת ורבורג". אני שואף לקרוא את הספר שעלה לי שמונים ושמונה שקלים בצומת (בצומת ספרים. לא איפה שאני נותן טרמפים לנשים שעובדות בתעשיית המזון), בשפת המקור, פאקצית, בזמן שאני ממתין במוסך שיתקנו לי את הרום כרמל.

אז לדעתי הסיפור האירוטי הקצר הכי טוב שקראתי היה באיזה בלוג של בחורה נחמדה, שהסבירה שאדונה נאלץ להעניש אותה על ידי מכות בישבן. עכשיו, הבחורה החמודה לא ידעה איפה להניח את הראש בזמן שמחנכים אותה, אז האדון הציע שהיא תניח את הראש על החיתול שלה. כתבתי את הסיפור בהרבה יותר מדי מילים, ממה שהבחורה המבריקה כתבה את זה, כי אני לא בחורה מבריקה, עם חיתול או בלי. אני אפילו לא עירית לינור. עירית לינור שהייתה יכולה ללמד את נבוקוב בעצמו איך רושמים ספר.

תני לי לנקות ממך את הזוהמה הזו. קודם הסירי את העגילים, אחר כך את הז'קט ואז את נעלי העקב. אחר כך ירדו הגרביונים, החצאית, החולצה, החזיה וטבעת הנישואין. זהו, הרי את מותרת לכל אדם. תעלי על המיטה, כתפיים על המזרון, ישבן מורם אל על. שתי ידיים על שני הישבנים. יד ימין על ישבן ימין ויד שמאל על ישבן שמאל. עכשיו פסקי חזק. עוד יותר חזק, לא לפחד. עכשיו קומי מהמיטה. על השולחן בסלון יש קופסא של כפפות חד פעמיות ושפופרת KY, קומי מהמיטה והביאי את הקופסא ואת המשחה ותעשי את זה לאט. עוד יותר לאט. הכי לאט שאת יכולה. עכשיו תטפסי על המיטה. כתפיים על המזרון. ישבן מורם אל על. את כבר יכולה להבין איפה אני רוצה שהידיים תהיינה מונחות. לפסק חזק. הקשיבי לצליל הזה, של הכפפות הנמתכות על הידיים. אני מחדיר אצבע אחת פנימה. ספרי לי איך את מרגישה. האצבע השניה שלי מונחת על הדגדגן שלך. אני מתחיל בתפיחות עדינות על הדגדגן ואז סיבובים מעגליים שהולכים ומאיטים. אני מוציא את האצבע מפי הטבעת שלך ומסיר את האצבע מהדגדגן שלך. זה הכל להפעם.

תרגום מכונה:

תן לי לנקות ממך את הלכלוך הזה. קודם הסר את החפתים, אחר כך את הז'קט ואז את נעלי העור. אחר כך ירדו המכנסים, הבוקסרים, העניבה והחולצה. ניתן להשאיר את טבעת הנישואין. תעלה על השולחן, כתפיים אל המשטח. ישבן מורם אל על. שתי ידיים על הישבנים. יד ימין על ישבן ימין ויד שמאל על ישבן שמאל. עכשיו פסק חזק. עוד יותר חזק, אל תוותר לעצמך, אתה יודע שאתה רוצה את זה. עכשיו קום מהשולחן. על המיטה בחדר השינה מונח ויברטור. הבא אותו. עשה זאת בריצה. יותר מהר. לא שמתי לך רגל, נפלת לבד. אם אתה כבר למטה - assume the position. בזמן שאני משמנת את הויברטור, ספר לי איך היה היום במשרד.