לפני 8 חודשים. יום ראשון, 15 ביוני 2025 בשעה 16:27
הייתי בסדר, ואז לא. הרגשתי שאני מתרסקת מבפנים, שכל החוסן שבניתי נמוג ואיננו.
לכל אורך המלחמה הייתי לחוצה, עצובה, כועסת, מתוסכלת, חסרת אונים.
אבל היו מעט מאוד רגעים שבאמת פחדתי. פחד עמוק, נקי.
ואני שם עכשיו. בפחד. והוא משתק לי את כל המערכות.
אני מתחילה לצאת מזה, אני מתחילה להיזכר מחדש איך נושמים.
אני מתחילה להרים שוב את הראש, למצוא בעצמי את הכוחות להתמודד, להאמין, להחזיק.