זה תקף ביחסים
זה תקף בשליטה
זה תקף בסופר
כשעוד נכנסתי לעולם הזה, ובכלל כשהייתי צעירה יותר אז היה לי הרבה יותר קשה להגיד לא.
עם הזמן למדתי שמותר לי ואפשר להגיד שלא מתאים לי ושאני לא רוצה. ולמרבה המזל גם רוב בני הזוג שהכרתי היו כאלה שידעו לכבד את זה.
אתמול הלכתי לנשום קצת ים אחרי בילוי בסביבה. רצה הגורל ופגשתי בחור שהציע לי לשתות יחד איתו ובהמשך לשבת לבירה באחת ממסעדות החוף. יאללה זרמתי.
הוא היה חמוד, אני בעד מפגשים אנושיים וחשבתי שלא יזיק לי להעביר את סוף השבת במעשה ספונטני. חוצמזה, חיכיתי מאד לצאת שבת בגלל עניין אחר והשעה האחרונה הייתה קשה במיוחד (כמו צום) אז נענתי להצעה.
תקציר: הוא רצה אותי, החמיא לי, אמרתי לו שנחמד לי לדבר איתו אבל אני עוד מכירה אותו. הבהרתי שלא בהכרח יהיה מפגש נוסף כי אני מנסה להכיר אותו כרגע. באחד הרגעים הוא שאל שוב אם אני רוצה להיפגש איתו שוב ואמרתי שאני חושבת שאנחנו פחות מתאימים, אבל נעים לי לשבת איתו ולהכיר אותו. בתגובה הוא אמר שהיה מעדיף שלא הייתי אומרת לו את זה כלל, לפחות לא באותו רגע ומאותו רגע התחיל להפוך את כל הברכות שהרעיף בהתחלה לקללות. זה הגיע למצב שהיה לי מאד לא נעים. אמרתי לו. הוא לא נתן מקום להחלטה שלי. רק האגו שלו דיבר. זה היה הזוי. ביקשתי חשבון ושילמתי את חלקי. אז הוא החל להירגע יותר. ניסה שוב ''לכבוש אותי מחדש''.
הייתי מנומסת, מכבדת והלכתי (בתקווה שלא עוקב אחריי).
בתור מי שטיילה במדינות עולם שלישי ''זכיתי'' לפגוש גם גברים כאלה. אבל פה במדינתו הקטנה לא נתקלתי באגרסיביות שכזאת מהולה באגו ונואשות.
לרגעים חששתי, לרגעים צחקתי והיה רגע אחד בו הפסקתי. הפסקתי להיות נעימה והבהרתי שאני לא נשארת במצב הזה. מבאס שיש גברים שלא יודעים לשחק, לא יודעים להפסיד.
בוחרת לא לתת להם להרוס לי את הידיעה שיש עוד הרבה אחרים שכן.
שבוע טוב ומשחקי לכולנו