רוח של אמת

שעת ערב לא מאוחרת. עוברים מהמיטה אל המרפסת. נעלמים בין זרים גמורים-רצינו להרגיש אחד את השניה. בוא נצא... ככה? הוא אומר. ככה. עירומים. בעצם, רגע.. אומרת לו. אשים את הז׳קט. יושבים במרפסת שבקומה הראשונה על כסאות עם פסים שהישבן נכנס ביניהם. שמה את שתי הרגליים על הכסא. הכוס שלי פתוח לפניו. הוא בא מולי ושולח אצבע לספוג את הרטיבות ולהרטיב יותר. הוא מתכופף אליי ואני נעלמת בין גופו. גונחת מעט. מגניבה מבט למעלה, למטה והצידה. הוא עומד. הישבן שלו חשוף לרווחה. נעלמת איתו ברגעים הקסומים של ההתמסרות. מתכופפת מעט ומגיעה אל הזין שלו. מתענגת עליו. הוא ממשיך לגלות אותי עם האצבעות. מגניבה מבט שמאלה - קולטת בחור שחולף מתחתינו מחויך. תהנה לך. מסננת לעצמי. מתמסרת אלייך. חשופה כמו שלא. עירומה כמו שלא. לא אכפת לי כמו שכן. אבל היום מותר לי, כי החלטתי שמותר. נכנסים פנימה. נאנחים על המיטה. וחושך.