לא פעם אמרו לי שזו סדרה אדירה, ואף פעם לא הייתה לי מספיק סבלנות כדי לצפות בה.
עד שאחותי החליטה לעשות שימוש יעיל בVOD ולעשות מרתון של "האנטומיה של גריי".
טוב, זה שהתמכרתי זה ברור.
עוד רגע אנחנו מסיימות את העונה השנייה והתחלנו רק אתמול!
מלבד השמחה שלי לגלות מושגים שלמדתי עליהם,
אני חושבת שמדובר בסדרה מאד רלוונטית שאפשר להשליך אותה על המון דברים שרלוונטיים לנו בתקופה הזו.
תו"כ הצפייה הגעתי למצב שאני פשוט מנהלת דו- שיח עם עצמי על החיים.
מעניין לא?
לצופים מבניכם-
לא יכולתי שלא לקחת את הקשר של איזי-אלכס מול הקשר איזי-דני(חולה הלב)
ולהתמוגג מכמה שההבדל הקטן עושה את ההבדל הגדול
איך במילים, עיניים בורקות, חיוך אמיתי- הוא גורם לה להתרגש ולהיות שלו.
ואלכס- נכון, חתיך הורס, אבל הוא כבר קוטלג אצלה תחת "היזיז המזדמן החתיך והנגיש"
כולנו(או לפחות רובנו) רוצים להיות דני, אבל איכשהו תמיד נגררים ללהיות אלכס.
לילה טוב.
