הוא הציג לי את עצמו.
מקום מגורים, תחום לימודים, מקצוע.
בשטף השיחה הוא גם הזכיר שהוא דתל"ש.
הוא רצה לשבור את הקרח
והתחיל להראות לי תמונות שלו מהפלאפון.
עצר ורצה שאתמקד באלה עם הספידו, השרירים.
כאילו רצה להוכיח לי את מה שיש לו.
ואני מסתכלת, בוחנת, מנסה להבין למה דווקא את אלה הוא שולף.
מניחה הנחות ומשתפת אותו בהן.
מתחסד מצידו ואומר שרצה רק לעורר עניין בשיחה בניינו.
-
באוטו התנשקנו.
בדרך כלל אני זו שמאתרת דרך להגיע ולהיות מעל הנהג.
הפעם הוא איתר את דרכו אליי.
לא הבנתי איך הוא בכלל הצליח להשתחל.
הוא גבוה והרכב קטן.
-
כשהגענו לחניה אצלי הבנתי שזה היה האלכוהול.
הבנתי שלא משיכה היא זו שגרמה לי להחזיר לו מגע.
רצה לעלות אליי.
הסברתי לו שזה לא מתאים לי.
ואז,
כשאזרתי אומץ אמרתי לו משהו שלא חשבתי שאוכל להגיד למישהו שאני רואה בפעם הראשונה.
אמרתי לו, שמכל המפגש שהיה לנו, הבנתי שהוא מנסה להציג מישהו שהוא לא.
שהוא מנסה ממש, אבל בפנים יש משהו אחר.
חששתי מהתגובה שלו לזה, אבל קיבלתי חיבוק.
הוא אמר שהחבר הכי טוב שלו אומר לו את זה תקופה ארוכה.
ובסיטואציה הזו התרגשתי ממש. משום מה.
הרגשתי שנגעתי בו וזה חזר אליי בחזרה.
-
הוא בחר לישון עליי.
הניח את הראש שלו על רגליי ונרדם.
באוטו.
לא רציתי לזוז.
הרגשתי שהוא צריך את זה.
היה לי קשה לראות כמה הוא צריך.
אז נשארתי.
-
נשיקה ועוד אחת.
היה מיוחד.
לא זוגי, אבל מיוחד.
-
ובתוך תוכי,
ממש בתוך תוכי,
רציתי ללחוש לו: "אתה נשלט".
-
אבל החלטתי לסיים עם האבחונים לאותו ערב.
נפרדתי
ואמרתי שלום.
