הכרנו כמה ימים אחרי יום ההולדת ה-32 שלי, גמרתי באמצע הסשן, בלי שליטה, כשהיא דחפה לי אצבע לתחת והורתה לי לאונן כדי להעמיד אותו. השפכתי כשהוא עמד למחצה. מופתע, מגמגם. "סליחה, אני לא יודע איך זה קרה". היא הורתה לי ללקק את הכל מהרצפה והמשיכה לאלף אותי, לאחר חצי שעה גמרתי שוב כשהיא השתינה עליי.
כשחזרה מברלין ליפו לא פחות מאשר בתחילתו של אוגוסט והשתכנה זמנית אצל חבר, קפצתי אליה עם חומוס וטלפון חדש והיא נתנה לי ללקק לה את כפות הרגליים המזיעות ולגמור. כמה ימים לאחר מכן, בערב שבו טסתי לחודש, ישבנו על הבר במזקאל אחרי שקניתי לה שני זוגות נעליים ודנו בהסדר שלנו, חצי משכר דירת 2 חדרים בפלורנטין, ובתמורה אנקה לה את הבית בכל יום שישי. כשחזרתי, הלכנו לראות אחת. היא שנאה אותה. שאלתי אם אפשר לקפוץ לסטודיו אם אנחנו כבר באיזור והיא אמרה שבסדר. ישבתי שם לרגליה, כשהיא במכנסון דמוי עור ובגופיה גותית שקניתי לה, היא הייתה עצבנית וחסרת סבלנות. "הסשן שלך היום הוא למצוא לי דירות, כאן, על הברכיים. יש לך שעה למצוא חמש הצעות לפחות."
הרבה מהפנטזיות שלי היום מתחילות מנקודת המציאות הזו. אם לא הייתי מאורס אז לונילית, אולי היא הייתה שמה עליי חגורת צניעות ואוסרת עליי לגמור עד שאמצא לה דירה. לאחר שבוע הייתי נכנע ומציע לה לעבור אליי, מעביר את חפציי לחצי חדר השירות, שם אתגורר מעתה.
בסוף, היא מצאה. ימי השישי האלה באותה שנה היו עבורי חיים שלמים. ארבע עונות, בוהק או אפור, מזיע בטי שירט או עם סוודר, הייתי מגיע אליה עם שתי שישיות מים. לעתים הייתי מעסה את רגליה, בחורף עם גרביים לבנים דקים ובקיץ בלי. לעתים ניסתה ללמד אותי למשוך לק עד שהתייאשה. בסופ"שים עמוסים במיוחד, הייתי מסתפק רק בשליחות של המים, מוסיף איזה פרח ובקבוק יין בצבע שבהתאם לעונה והיינו מעשנים על המרפסת הצרה, בדמדומים של רחוב וולפסון בערב שישי כשבעיקר הציפורים חיו בנוף.
אהבתי את הדירה הזו, 35 מ"ר שיכולתי לקרצף ביסודיות בשלוש שעות, כולל מקלחת, ארונות וכלים. באותם צהרי קיץ היא שלחה אותי להביא מגב ארוך מהטמבוריה, והורתה לי להבריק את חלונות המרפסת המטונפים. כשבדקה מידי פעם את התקדמות העבודה, הבהירה שדרוש שיפור. הייתי קרוב לשבירה, החום, המאמץ הפיזי. חשבתי למרוד. מי היא חושבת שהיא, להשפיט אותי ככה. בסוף, היא הייתה כמעט מרוצה. "אתה כל כך פתטי, לך תביא את המשפך מתחת לכיור." היא הורתה לי לשכב על הרצפה שגם לא הצליחה להתקרר ונעמדה מעליי בחצאית. "אתה חושב שמגיע לך פרס?"
"לא גבירתי, אני חושב שעשיתי עבודה גרועה."
"נכון, אם היית מתאמץ קצת יותר, היית זוכה בכל. אבל אולי בכל זאת אזרוק לך עצם, אתה רוצה לשתות או לגמור?"
