תלוי על הצלב

כעולה ממספר פרופילים, יש מלכות החפצות בכך שהעבד יהיה כספומט. כחובב גדול של התיאוריה הפונקציונאלית של העבד מחד, וככלכלן מאידך, אני מחזיק בדעה שלמרבית החפצים קיים יתרון גדול עלינו, בעיקר משום שרובם תוכננו לבצע אך ורק פעולה זו (מסאג'ר, ויברטור, שולחן, כסא, מאוורר, מדיח כלים, מכונת כביסה וכד'). יחד עם זאת, לעיתים נדרשת עבודת יד, ואף תשומת לב אנושית לפעולות הנ"ל, המצדיקות שימוש בעבד על פני החפץ (וכמובן שחשוב לציין שעבד טוב יכול להיות גם וגם וגם...).

בנוגע למכשיר הכספומט, אני חייב להודות שנראה לי ממש לא יעיל ומסורבל שעבד יבצע את כל הפונקציות המפורטות להלן (מתוך ויקיפדיה) במקום המכשיר הנדון:

תפעול
הלקוח המעוניין לבצע פעולה בכספומט מזדהה באמצעות הכנסת כרטיס מגנטי או כרטיס חכם לכספומט (פעמים רבות משמש הכרטיס גם ככרטיס אשראי). על הכרטיס נמצא מידע בסיסי אודות בעל הכרטיס. המספר הסודי בוודאי שאינו נמצא על הכרטיס. כל כרטיסי חברת ויזה מתחילים בספרה 4, וכרטיסי חברת מאסטרקארד מתחילים בספרה 5. כמות המידע שאפשר לאחסן על הפס המגנטי אינה גדולה, ולכן בנקים החלו לאמץ "כרטיס חכם" שבו משולב שבב אלקטרוני המאפשר אחסון מידע רב.

לאחר הכנסת הכרטיס לכספומט, הלקוח מקליד מספר זיהוי אישי סודי בן ארבע ספרות או יותר. מספר זיהוי זה נבדק, באמצעות אלגוריתם מתאים מול המידע הרשום בכרטיס, וכאשר הוא נמצא מתאים, הלקוח יכול לבצע פעולות עסקיות. כאשר הלקוח שוגה בהקלדת הקוד הסודי מספר פעמים ברצף (לרוב 3 פעמים באותו הכרטיס) חלק מהכספומטים "יבלעו" את הכרטיס מחשש שזהו כרטיס גנוב.

לחלק מהפעולות, כגון הפקדת המחאה, די ביכולת המקומית של המכונה. לרוב המכריע של הפעולות האחרות, ובפרט משיכת מזומנים מבנק אחר, נדרשת תקשורת של הכספומט עם מאגר מידע מרוחק. לשם כך מחוברים הכספומטים לרשת תקשורת, המאפשרת לקבל מידע זה. כאשר לקוח מבצע משיכה מבנק מסוים, בנק זה מעדכן באופן אלקטרוני את הבנק שאליו שייך הלקוח בפעולה שנעשתה.

לאחר שהפעולה העסקית שהלקוח רצה לבצע הושלמה, מודפס תדפיס של הפעולה העסקית, שבדרך כלל מורכב מתיאור הפעולה, מועד ביצועה, ומיקום המכשיר. לעתים כולל התדפיס גם את היתרה בחשבון של בעל הכרטיס.

בהפקדת מזומנים ניתן פירוט של סוגי השטרות שהתקבלו, סכומם והסיכום הכולל של ההפקדה.