שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל אחד

אל תפחדי ממי שאת, אל תפחדי ממי שאני, אל תפחדי לממש ולנסות, אל תפחדי
לפני 10 שנים. 18 בינואר 2014 בשעה 16:06

הכל מיותר בלעדייך,

לפני 10 שנים. 15 בינואר 2014 בשעה 22:47

בקרוב,
את תיקשרי מהקולר שאת כל כך אוהבת לתקרת החדר המוכר,
אני אחדיר לך את קרס המתכת האהובה לתחת וגם את הקרס אני אקשור לתקרה,
את הידיים שלך אני אקשור מאחורי הגב, ואת הרגליים אקשור מפוסקות מאוד,
וככה כשגופך נמצא על גבול היציבות והאיזון שלך אני אצליף בך חזק,
שכל תנועה שלך כתגובה להצלפה תחדיר את הקרס עמוק לתוכך,
לפטמות שלך אני אחבר את המצבטים היפניים, ככה שהם מופנים כלפי מעלה,
ואת שרשרת המתכת המחברת ביניהם אמקם בפיך,
וכשיגיע הזמן אני אשתמש במאלץ להעניק לך את הגמירה הראשונה שלך,
וכשפיך ייפער את תפילי את השרשרת שתמשוך את המצבטים מטה ויגרמו כאב לפטמות שלך,
אני לא אפסיק, אכוון לגמירה השנייה ובדיוק בנקודת השיא אני אתלוש את המצבטים ממך ואפליק לשדייך,

אני ממש אוהב שאת גומרת בצעקות! זו המטרה

לפני 10 שנים. 14 בינואר 2014 בשעה 22:08

תסבירו למה?

למה שאני כותב סיפורים מושקעים,

עם המון מילים ותאורים, עם המון רגש,

שכל דבר קטן בהן יוצא כחלק ממני,

למה אני מקבל 150 צפיות?

אבל כשאני מפרסם תמונה 300 צפיות!

WTF?

עד כדי כך אנשים לא יודעים לקרוא?

העולם נהייה עולם עצוב של תמונות,

בלי הערכה למילה הכתובה,

זו שיוצאת מתוך עומק הנפש של הכותב,

ממש עצוב,

אבל התמונות שלך יקירתי מדהימות ללא ספק!

לפני 10 שנים. 13 בינואר 2014 בשעה 23:50

סיבה: לא ממש צריך

 

לפני 10 שנים. 12 בינואר 2014 בשעה 13:33

לפני 10 שנים. 12 בינואר 2014 בשעה 10:45

 

I don't know where to find you
I don't know how to look for you

But I feel a voice in the wind
that speaks about you

This soul without a heart
waits for you
slowly

The nights without skin
The dreams without stars

Images of your face
that pass suddenly

make me hope still
that I will find you
slowly

I close my eyes and I see you
I find the way
to the door from agony

I feel it beat in me
This music that
I've invented for you

If you know how to find me
If you know where to look for me
Embrace me with your mind
The sun seems to me extinguished
Ignite your name in the sky

Tell me who you are
The one that I want
lives in you

The sun seems to me extinguished
Embrace me with your mind
I'm lost without you

Tell me who you are and i will believe in us
You are music
slowly

לפני 10 שנים. 12 בינואר 2014 בשעה 10:38

It is senseless that now
You are persisting to say “no”,
Denying an obvious fact.

You need me
On the same way
As I need you.

Let it be like this now,
Take a dream which is now here
And begin to believe in us
And never go away because

Till you stay
You will be the best of my troubles,
You will be the gold in hands
In this stingy years.
I will be the same for you.

And it would be enough to admit
That however what is here
Is the most evident proof.

That a sterile past
Does not allow objections
Neither in the future nor in present.

Like this now
Never go back,
Do not sacrifice us,
You know it

Till you stay
You will be the best of my troubles,
You will be the gold in hands
In this stingy years.
I will be the same for you,
I will be the same for you.

You will be the cure in hands
In my insane days.
I will be the same for you.

It is senseless that now
You persist to say “no”,
Denying an obvious fact..

לפני 10 שנים. 11 בינואר 2014 בשעה 22:22

ככל שהזמן עובר,

ככל שהדקות חולפות מאז,

יותר ויותר חלקים בי חושקים אלייך,

כל החושים, כל האצבעות, כל המילים אלייך,

 

אצבע אחת מלטפת, אחרת מזמינה,

שתיים צובטות, ארבע חודרות,

חמש אוחזות חזק ומושכות,

בכף היד להפליק לך, בשתי ידיים לאזוק ולקשור אותך,

עם כל הגוף להשתמש בכולך,

לראות אותך מביטה בי במעשיי בך,

לשמוע אותך שוב שרה לי,

גניחות, צעקות, אנאקות, צרחות,

גמירות,

 

תיק תק תיק תק

עוד ועוד חלקים בי נוספים לחשוק בך.

לפני 10 שנים. 11 בינואר 2014 בשעה 13:02

אין צורך,

אל תשתפי אותי, אין צורך

אל תגלי לי, אין צורך

אל תדברי איתי, אין צורך

אל תזוזי לעברי, אין צורך

אל תסתכלי עליי, אין צורך

אל תאהבי אותי, אין צורך

רק תגנחי, תצרחי, תסבלי,

תיהני, תצעקי, תצחקי,

תייללי, תתפרקי, תתענגי,

תגמרי,

אל תשכחי,

לי יש צורך,

לפני 10 שנים. 10 בינואר 2014 בשעה 23:07

אני אוהב שאת חושבת עליי שאת רחוקה,

אני אוהב לחשוב עלייך,