אל אחד

אני כאן, מחכה לך שתגיעי, נרגש ומחושב, טיילתי, הייתי כבר בסופר

קניתי לך שוקולד כי אני יודע שאת אוהבת, אני יושב וממתין, חושב על מה שאעשה לך

במכשיר הטלפון אני מדפדף על רשימת העבירות שלך, והיא ארוכה

הפעם אני לא סולח, לא מוותר, לא מרפה, הפעם זה שונה מכל פעם אחרת

הפעם זה מבחן, האם את שלי, הכנתי אותך מראש, כשהתחננת לי הפסקתי אותך

אמרתי לך בברור שכשתתנהגי בהתאם את תקבלי את מה שמגיע לך

לזה אני מתכונן, משנן את רצונותיי ומידי פעם מעיף מבט למראה, אולי הגעת

הרשימה ארוכה, היית כלבה רעה, בתיק שלידי מאוחסנים כלי ההכנעה שלי

חלקם נעימים, רובם פחות, במראה מנצנץ אור, זו את על האופנוע שלך

את לא מבינה כמה שאת מדהימה, קימורי הגוף שלך מושלמים על קימורי גוף האופנוע

מחפשת מקום חנייה, אני כבר מאורגן, התיק, המצלמה, הציוד, אני מוכן

אני מלווה אותך לחדר שלנו, זר ומוכר, כמו בית אך לא בדיוק, מניח הכל בצד

יש לי דקה להתפעל מיצירת האומנות המחויכת והנבוכה שעומדת מולי

אני נצמד אלייך, מנשק ומחבק, הכי חזק, הכי אמיתי, טהור כמונו

משחרר אותך, הטלפון שלך מקרצץ, את יוצאת לענות, אני מארגן

חבלים יש, מצלמה מכוונת ומצלמת יש, המיטה בזווית הנכונה, התיק פתוח

את חוזרת לחדר, "תתפשטי" אני מצווה, את חושפת את גופך הצחור אליי

אני לא נותן לך להשפיע עליי, את יצירת אומנות והפעם אני אצייר עלייך כרצוני

את נבוכה, בידי החבל מסתדר, אני בוחן אותך ואת מה שלמדת בעבר

וכרגיל את טועה, אני מחנך אותך בזמן שהחבל נקשר סביב החזה שלך

מחבק וקושר, סוקר ומלטף, מעריץ מאחורי גביך, שולט מלפנייך

"על המיטה, על שש", כמו כלבה את מטפסת, אני מכוון אותך, "ראש מורם לא לזוז"

המראה משקפת את השוט בידיי, את רואה הכל כמו שהתכוונתי שתראי

היד זזה מעט ואת כבר נרתעת, מכינה את גופך הבהיר לענישה שמגיעה לך

עם הרשימה ביד אני מתחיל בעבירה הראשונה שלך, והיא קשה וכואבת

את מיד מתקפלת וצועקת, אני משיב אותך למקומך, ועובר לסעיף הבא

את כבר יותר מוכנה, אבל כשאני מפליק לך בין רגלייך זה מפתיע אותך מחדש

אני מתעקש שתשאירי את ראשך מורם, אבל כשההצלפות חוזרות את נופלת

המלכודת מוכנה בשבילך שתפלי פנימה, ההצלפות לא פוסקות, את גונחת

שרה לי את כאביך, מנסה להסביר את מעשייך, לסעיף הבא אני מחליף את השוט

קיין, ארוך ודק, מצליף לכפות רגלייך, ושוב את צועקת, מבריחה את ראשך בין ידייך

נפלת במלכודת, אני מכין את הקרס החדשה שלי, ואת מבינה שהכל היה במכוון

אני קושר ומחבר, בין שיערך לבין הקרס, משיל שרוולים ונחדיר לתוכך את המתכת הקרה

לרגע נאנקת לוקחת נשימה ארוכה, ונראה כי את נהנית לאחר שנייה, החבל מתהדק,

מותך את ראשך מעלה, אני מרכין את ראשך בידי, והקרס חודרת עמוק לתוך ישבנך האגסי והעסיסי

הקיין חוזר לידי, את מיללת מחשש, אני מאושר, אני מפליק לכפות רגלייך ברצף

את מנסה להראות נחישות, אבל בכל זאת נשברת, אני חוזר עם שוט הזנבות

מפליק ומצליף בכל גופך, תצעקי, אני מפליק שוב וחזק יותר, את מיללת, שרה לי

אני לא מפסיק, מצליף בין רגלייך מכניעה אותך להיות שלי, מתענג על כאבך

על הקולות שאת עושה, מצליף לכפות רגלייך, נאחז בקרס, ומצליף, את שאת מיללת כמו שאני אוהב

"את תהיי כלבה טובה?",

את עונה "כן אדוני",

"כלבה של מי",

" שלך אדוני"

"עוד נראה" אני אומר,

משחרר את שיערך מהחבל, מלטף את גופך החבול, מחדיר אצבעות לתוכך, את גונחת

נהנית מהמגע של אצבעותיי בנקודה שלך, גונחת חזק יותר, מתענגת, בידי האחת בקרס

ובידי השנייה בתוכך, רק לרגע, ומפסיק, רוכן מולך, מביך אותך כשאני טועם אותך

אני שולף באיטיות את הקרס מתוכך, ומחזיר, משחק בחור ישבנך מעט, "קומי"

אני מושיב אות על קצה המיטה, מכין את שאר החבלים, מתאים אותם לאורכך

אני קושר את ירכייך, לאט ובדיוק, כל אחת בנפרד, את מביטה בי, אני אוחז בצווארך

מנשק אותך בחוזקה, לאחר מכן את ידייך מאחורי גבך, "על המיטה, על הברכיים"

את כבר מיללת שלא נוח לך, ואני קושר את ירכייך מפוסקות לצידי המיטה,

את נאבקת, אני קם ומדליק נרות, את מחייכת, מתרגשת לקראת מה שצופן לך הנר

עדיין נאבקת בתנוחה, מיללת שלא נוח לך, אני מצמיד ויברטור לאיברך הנוטף

מענג אותך מעט, אני מפסיק, בידי כבר את רואה את הפלאג, שחור ועבה, את נבהלת

אני מקפל אותך, ישבן מורם, לאט לאט כשהרטט מוצמד, אני מחדיר את הפלאג

את נאנחת, גונחת, נהנית מהמגע העדין שלי, וכשהפלג נכנס עד הסוף את מבקשת לגמור

אני לא מאשר, קם ומביא חבל נוסף, שוב את מיללת ואני קושר את ידייך האזוקות בחבלים

מותח אותן מעלה, וקושר לתקרה, מיללת מחוסר נוחות, אני מוציא מאלץ מהתיק

את זה את אוהבת, אני מדליק אותו ומצמיד בין רגלייך, את פוערת את פיך באנקות

מתחננת לגמור, אני אוסר עלייך, מוציא מהתיק את הגאג, ואת מחייכת אליו, מכינה את פיך בשבילו

כל כך הולם לך, קשורה, ומלאה, אני מתייצב מולך קרוב קרוב, נושם את נשימותייך

בידי משחק עם המאלץ בין רגלייך, מביט בעינייך מתענגות ומתהפכות, מאזין לשיר האהוב עליי

שיר גניחותייך, מביט ביצירת המופת הנאנחת מולי, מטפטפת ריר מפיך, צוחקת מעונג

את המצבטים את אוהבת, מקומם עלייך מקשט אותך כמו פרס, הפרס שלי

הרטט לא עוצר, מלטף אותך גונחת, נהנה מהקרבה בנינו, שוב את מתחננת לגמור

אני מחייך ומסרב, אוחז בשיערך, חזק, את מתחננת חזק יותר, וכשאני מאשר

משחרר את שיערך, ואת מתפרצת בגמירה ובשירת גניחות מתוך הגאג שלך

נשענת על גופי, וגומרת כמו שמעולם עוד לא שמעתי אותך, היצירה המדהימה שלי

את נמסה מטה, אני מושך אותך בשיערך חזרה, את ממלמלת מילים, לא מרגישה את ידייך

מתלוננת על חוסר הרגש ברגלייך, אני מביא את הנר הדולק, וכשהשעווה נשפכת את צועקת

פתאום מרגישה את רגלייך הזרות, שרה בקולות כאב ועונג, מתחננת שאשחרר את ידייך

אני נאחז בשרשרת שמחברת בין המצבטים, מושך חזק, את צועקת, ואני בידי השנייה

מחזיר את הרטט בין רגלייך, מיללת רועדת , נמסה שוב ושוב, מתלוננת על איך ולמה

אני נשען, דוחף את הפלאג חזק יותר, מזכיר לך שהוא שם, את כולך נוטפת, מדהימה

לצפות בך ממרחק מילימטר, בעינייך הרצות בין עיניי, לשמוע אותך גומרת שוב ושוב

להרגיש את נשימותייך, מושלמת כל כך, כולך כואבת, מתחננת שוב לשחרר את ידייך

אני שופך על גבך שעווה, את מתקפלת לחלוטין, אני נעמד, מוריד את מכנסיי מסיר את הגאג

חודר לפיך עם איברי הזקור, חונק אותך, ומשחרר את ידייך אדומות ורדומות, כואבות

את צועקת מכאב, ואיברי בתוך פיך רוטט מהקולות, משוחררת בידייך, קשורה ברגלייך

איתי בתוך גרונך, נהנה מכל מגע בתוך פיך, את כואבת את ידייך רדומה ברגלייך הקשורות

על שש, אני נעמד מאחורייך, עם פלאג ממלא אותך, אני חודר לתוך רטיבותך

גונחת מהנאה וכאב, עמוק בתוכך, נעים וחם, חזק, שוב, חזק, את שרה גניחות

מפגש הגופות שלי ושלך מוחאים לשירה שלך כפיים, את מבקשת לגעת בעצמך

אני מאשר, רוצה אותך שלי גומרת, כל כך צרה ונעימה, כל כך תמימה וזונה, שלי כל כך מהנה

ישבנך קורץ לי מבעד לחדירות העמוקות שלי בתוכך, קוראת לי בגניחותייך המתגברות

אני מפליק, חודר עמוק יותר ויותר, הגוף שלך מחבק את איברי בצורה מושלמת, לא ייאמן

אני מוציא את הפלאג, מפנה מקום, וחודר לישבנך המושלם, את הגניחה הזו אני לא אשכח

אני בתוך ישבנך המדהים, נוצר בשבילי, צר וחם, מושלם למעני, גונחת במושלמות, נעה עליי

אני מתפרק, איתך ובתוכך, את שכובה על המיטה, קשורה בירכייך, אני נעמד מעלייך

בקושי מצליחה להוציא מילה, אני קם והולך לתיק, מפשפש בתכולתו, ראשך מוטל מקצה המיטה

אני מסיט את שיערך, מקלר את צווארך, מרים את ראשך מביט בעינייך......

השאר שייך רק לי ולך.

לאיש החזק שעתיד להיות אדונה

אליי האל שעוד יקלר את גרונה

בין המון הכוכבים שיש בחלל

את באת אליי כמעשה הגורל

באנחה מתוקה מתוך עדינותך

את שרה לי את צליל כניעתך

את מחכה לי נמוך בתוך חדרנו

עירומה לאור הנר שילטף לגופנו

מצייר על גופך במתיחות הנבל

סיבים קטנים חורשים עם חבל

אני כולאה אותך מצמיד למיטה

גופך נפרש אליי מוכן לפריטה

את מביטה בי חסרת תנועה

מחממת את גרונך לשיר הכניעה

בכף ידי מכין לשוט את גופך

מנגן על עורך ואת שרה כניעתך

מופעים עלייך באדום פסים וצורות

את רוקדת מתמסרת לאור הנרות

שרה לי גונחת יפייפיה נאנקת

גופך צחור מאדים ממני בפיך נחנקת

נלחמת בי ובחבל את השקט שוברת

אני רוכן ונוגעה במבט את חוברת

בין רגליה נוטפת חמה ועצומה

פוערת את פיך  שרה לי נעימה

את גומרת אני מלטף לגופך

את יוצאת מחדרנו נפרדת ממני

אדון גורלך

שקט,

שקט מידיי,

היא נושמת עמוק, אני מחפש לשמוע אותה,

מביטה מעל, מבטה נתקל במבט שלי, היא מרכינה את ראשה מחשש,

אני מסתובב סביב גופה, סביב המיטה שעלייה היא מוצבת, כמו פסל שיש,

חלקה ולבנה, לא זזה, לא יכולה לזוז, ידיים וברכיים נוגעות אוחזות במזרן הרך,

מלטף את כפות רגליה, תלויות מבעד לקצה המיטה, אצבעות רגליה מתכופפות ממגעי,

מתרחק ממנה, חשופה ומפוסקת, קיין חלק מתלטף באצבעותיי, בהנפת יד שובר את נשימותיה,

ראשה נשמט מטה, "ראש מורם" אני קובע, היא מתרוממת, ומכה היא נופלת, פולטת קול צעקה

מלטפת את המזרן בראשה, "אם ככה את רוצה, בואי נראה אם תורידי את הראש שוב"

אני נעמד קרוב, מלטף ואוסף את שיערה המבריק, מאחד את כל הקצוות בקשר מדוקדק

מפסק את ישבנך, מחדיר לתוכך את קרס המתכת המבריקה, קצה החבל משיערך מייצב את הקרס

ראשך מתוח בעזרת החבל, צוואר חלק, מבט ממוקד, כפות רגליים מוכנות, יד מלטפת  את פנייך

ניצב מאחורייך, מניף את הקיין חלק ובהיר, עץ פוגע בעור, מוציא את הקול האמיתי שלך

בין רגליה מצטברת לחות, נוטפת, מצליף שוב ושוב קורה לך לצעוק חזק יותר ואמיתי יותר...

 

המשך יבוא

לפני מגע ידי, היא שואפת פנימה

 לאחר מגע ידי, היא נאנקת קדימה

 

כשאני עומד מולה, היא על ברכיה מתחננת

כשאני יושב לצידה, עליי היא מתרפקת

 

מלטף וסוטר, מחבר ושובר

גם במילים, גם במעשים

 

איתה את כל הגבולות חוקר

 

בואי ונכיר, בואי אצלי להפקיר

את נשמתך, את גופך הצעיר

 

אפרק ואבנה, את היותך אשנה

מאישה לכלבה, ממלכה לשפחה

 

בין ליטוף למכה, בין תענוג לפריקה

 

בואי ומאחורי תהיי בזמן שהלך

בואי ותגלי איך אותך אליי אשייך

בכל צעד שלך אני צריך להיות

אמנע ממך בחבל תנועות לעשות

תצעקי כאב כמו שלא עשית

אחדור לכולך לאן שלא ציפית

 

דמעות יזלגו לפעמים על פנייך

אני אמחק את כולן מלחייך וחייך

משחק שיגרום לגופך להיות דואב

בצעצועי עונג ושירה מברך בכאב

 

על ברכייך תכרעי למילה שאומר

תתחנני לרחמים בלילה מאוחר

וכשסיים להכאיב אותך אחבק

במגע וברטט ללא סוף אספק

 

בשוט אני אספק את צרכייך

שירה צועקת לראות בעינייך

בישבן, בגב, ברגליים ובשדייך

אלטף אנגן אכאיב לתשוקותייך

 

מצד אחד של הדלת את כואבת

מצידה השני נסיכה נאהבת

חלום יצירה יפייפיה מרגשת

כאב ועונג נשמתי לך דורשת

 

מתעורר בכל יום לחלום עלייך

לשמוע גמירה וכאב בגניחותייך