אל אחד

קודם מתכננים

אחכ מכינים את כל החלקים

 

ספירת מלאי

ריפוד

הרכבה

התוצאה הסופית

ככה זה נראה בפועל - תמונת מהאינטרנט

 

 

כמה גשום, הרחובות שטופים ומנצנצים באורות הרחוב,

אנשים נוסעים לאט מידיי במכוניות מבריקות,

ואני, אני יוצא מהאוטו, אוסף את החפצים שיעשו לך ולי נעים וחם,

צועד בין הטיפות, ברחובות זרים לדלת זרה, נכנס לחדר חדש ומרגיש בבית,

פושט את המעיל, מסיר את הצעיף, מדליק אורות וחימום,

מכין לי כוס תה, מתיישב בקצה המיטה ומחכה,

כואבת לך הבטן, חוקן פעם ראשונה, תמיד יש פעם ראשונה,

אינטליגנטית בטעם זהה לשלי, חוששת, מתרגשת, מחממת,

את מתקשרת את כאן, הכתובת שנתתי לך לא הייתה מדויקת, בכוונה, אני מודה,

אני יוצא לקראתך, את המעיל השארתי בחדר, נרטב ומרוגש,

בלונדינית חמודה במעיל ומטרייה, בצעדים קטנים מדלגת בגשם,

אני מוביל אותך לחדר, את סמוקה, מתרגשת וקפוא מקור,

קר לך, המילים יוצאות מבולבלות מסערת הרגשות שבך,

אני אוחז בידיך הקרות כי ביקשת, מושיב אותך על המיטה לצידי, מנסה לנהל שיחה,

את נסערת מידיי, קמה ומתיישבת, מחפשת את מקומך, נבוכה ומתרגשת,

"תורידי את המעיל והצעיף" וכך את עושה,"שבי" אני אומר לך ומצביע על הרצפה,

כמה שהחיוכים שלך מתוקים, את נבוכה, אבל על הרצפה את מוצאת את מקומך,

על הברכיים, אני מביט בך עמוק, מחמיא לך על יופייך, זה מביך אותך, אני ממשיך,

אני פורש מלפניך את החוקים, משחק קצת במילים ובמספרים,

וכשתורך לענות את מתבלבלת, חמודה, כבר בא לי אבל אני מתאפק לא לנשק אותך,

"תעמדי, תתפשטי", אני מתרווח בזמן שאת מולי פושטת את בגדיך

כמו ילדה את שואלת אם להתפשט עד הסוף, אני מחייך את התשובה לעברך,

את נעמדת מולי, עירומה, נבוכה, זקופה, ידיך מאחורי גבך,

רגליים צמודות, ארוכות ובהירות, מתעגלת כמו ציור, חלקה וצחורה,

אני מתרגל את הזיכרון שלך, את מנסה כל כך, ואת לפעמים גם מצליחה,

כשאת טועה אני מצליף, ישבנך הבהיר מוצק ואגסי, מאדים בקלות,

את נעה קדימה ופולטת אנחה, עם הספאנקר זה כואב, עם הקרופ זה כואב יותר,

את מתקפלת, אני אוחז בשיערך מעמיד אותך מולי, שוב אני בעיניך

שוב את נבוכה, אני מזכיר לך את תשוקותיי, את נזכרת

וכשאני מבצע את רצוני בך, את מבוישת, להשתמש במבוכה שלך פשוט כיף,

וכשאני מסיים, ואת מסיטה את עיניך ממבוכה, אני מיישר מבט,

מספר לך על מה שאת רצית, על שש, על המיטה, את מתמקמת,

אני פותח את התיק, מלא ברכישות, מפשפש מחפש את זוג הכדורים הרוטטים,

אני מציג בפנייך, אלו ייכנסו לחור אחד, והתכשיט לחור השני שלך,

פליטת צליל מלווה בחיוך, קוברת את ראשך במזרן ממבוכה,

אני מתיישב, מאחורייך, מפוסקת מולי, מביט בך, בוחן אותך כמו אומנות,

וורוד, ומפתה, צר ומזמין, מכווצת, חודר באצבעותיי, מבפנים את רטובה וחמה,

חודר עמוק, חופר בך בשתי אצבעות, צר, חם, נעים ומזמין,

הכדור הראשון נדחף לתוכך, הרטט מופעל, וכך גם גניחותיך המנגנות לי,

הכדור השני חודר בעקבות הראשון, גניחותיך מתחזקות,

בשביל התכשיט אני מסכך את חור הישבן המזמין שלך, הוא מחליק פנימה,

את מגיבה בגניחה, מתפעל מיצירת האומנות שלי, מתעד בזיכרוני,

מתיישב על המיטה לצידך, "על הברכיים שלי, תשכבי", כמו ילדה את מתייצבת,

וכשהכול רוטט בתוכך, כשישבנך מוצג כמו גבעות בנוף של גופך הצחור,

בדיוק אז, אני מפליק, חזק, את שוב מנגנת בקולך, אני שוב מפליק,

אני מסביר לך את הסיבות לענישה, את צוחקת, אני סוטר לפנייך,

אני יודע מה אמרת שזה יגרום לך, ועדיין האישיות הפגומה שלי רוצה לראות,

את קורסת, הנפש היפיפייה הזו מתנפצת, פה אני מותח את הגבול שחציתי,

מרים אותך, מחבק, מלטף, מדבר, מחזק, את רוצה להמשיך,

אני משיב אותך למקומך על ברכיי, מעניש, מפליק, מאדים, מנגן בגניחותיך,

בפשטות נהנה, וכשאני מרגיש שהספיק לך, אני מעמיד אותך,

מוביל אותך בשיערך לחדר ליד, מעמיד אותך מולך הקיר, "אל תזוזי",

אני חוזר לאחור, מביא את התיק המלא איתי לחדר, מכסה את עינייך,

מסובב אותך, מתחיל לאט לפסל אותך כרצוני,

את הידיים אני קושר מעל ראשך, את רגלייך אני מפסק במוט בגובך הברכיים,

את פיך אני ממלא בגאג כדורי שחור, ואת ידי אני מצייד בפלוגר עור,

מביט בך לדקה, הרטט בתוכך נשמע כמו תקלה, אך את נהנית ממנו,

את ההצלפה הראשונה אני ממקם בין רגלייך, את מזנקת מעלה,

אם את רק הייתה רואה את החיוך שלי עכשיו, אני ממשיך, גופך מגיב,

מצליף לשדייך המפוסלים, חוזר להצליף בין רגלייך, את מגיבה כל כך יפה,

אני מוסיף קישוט ליצירת האומנות, מצבטים יפניים, כל כך הולם אותך,

אומנות כזו, יצירה כזו, יפייפיה כזו, תמונה כזו מזיכרוני לא תחלוף לעד,

יחד עם הכאב אני משלב עונג, הריר הנוטף שלך מכסה את מה שמולך את לא רואה,

מציב אותו בין רגלייך, ועכשיו את מזהה, וכשהרטט העוצמתי מתחיל לנגן בך

את שרה לי, בגניחות, בנשימות, רגלייך רוקדות, אני על ברכיי מולך

יד אוחזת הרטט בין רגלייך, נהנה לצפות בך, נהנית,

וככה זה נמשך, אני מסיר את כיסוי העיניים מעינייך, מביט בך מתענגת,

מושלמת, הכל ממוקם כמו בציור, הגאג הנוטף בפיך,

השרשרת המחברת בין המצבטים רועדים בקצב רעידות ירכייך,

קולך שר גניחות, וכשאת מבקשת לגמור עם הגאג בפיך, אני כל כך מסכים,

מגיע לך ליהנות, אני נהנה יותר מלהביט בך ולשחק בך,

את מתעייפת מלגמור, כפות ידייך האדימו מחוסר דם, רגלייך רועדות,

המצבטים השאירו את עקבותיהן שלהם על פטמותיך,

את הכאב בצוואר אני מאמין שאת מרגישה, אני נעמד,

נצמד לגופך הרותח, מביט בעיינך המשגעות, משחרר את ידייך,

את משאירה את ידייך מעלה, אני מאשר לך להוריד, הן צונחות,

את גאג אני לא ממש רוצה להסיר, הוא כל כך הולם לך, אבל מגיע לך,

את השחרור האחרון אני עושה, רק אחרי שאני מקלר אותך,

הולם, הולם מאוד, הקולר החדש שקניתי בשבילך ביום שלפני,

את השרשרת אני ממקם בפיך, משחרר את המוט מרגלייך,

נאחז ברצועה שלך, "תרימי את התיק" לוקח לך יותר מרגע, אני מאיץ בך"

את הולכת לפניי, אני בוחן את צעדייך העדינים את ישבנך המוצק,

"תניחי את התיק על השולחן" את מבצעת, "תשכבי על הגב", את מבצעת,

שוכבת מפוסקת, אני מביט בך ממעל, כל כך יפה, כל כך שלי,

מוציא מהתיק את נוזל הסיכוך, מולך, בכדי שתראי טוב את מה שאני מכין,

אני מפשיל את השרוול, מסכך את ידי, את מתרגשת, ועדיין נבוכה,

אני מתיישב בין רגלייך, "תפסקי את הרגליים", תענוג להביט בך ככה,

אני מחדיר שתי אצבעות, אני מלטף וחוקר את החום והרטיבות שלך,

את רוקדת לי על האצבעות, אני ממשיך, עמוק, נוגע ומחפש את כל הנקודות שלך,

אצבע נוספת מצטרפת בתוכך, את גונחת, מגבירה את קולותיך, להנאתי,

המבט בעינייך שאצבע רביעית חודרת הוא פשוט תענוג, לסירוגין אני בודק שאת בסדר,

וממשיך להעמיק אותי בתוכך, הקולות התנועות כל מה שאת, משגעת,

כשהאצבע האחרונה מצטרפת זה טיפה יותר מידיי, את אומרת שכואב אני מפסיק מיד,

חוזר לשתי אצבעות, אני עוצר לרגע, מביא מהתיק וויברטור,

ששני ידיי עובדת למענך, את גונחת יותר, נהנית יותר, שרה יותר, רוקדת יותר,

וכשמגיעה הרגע את מבקשת כמו שאמרתי לך, וכשזה לא ברור את מבקשת שוב,

"בבקשה אדוני אני יכולה לגמור?", אני מסכים ברחמיי, את מתפרקת בידיי

מכווצת כל כך חזק, מתנענעת מתנשמת ומתנשפת, מתענגת,

"עכשיו תורי" אני נעמד, סופסוף אני יכול לבדוק את מה שאת יודעת,

אני מתפשט, את יושב על המיטה, ביישנית, ונבוכה, וכשאני חושף את איברי,

את מזנקת ממקומך, סופגת אותי לתוכך, לפיך החם והרטוב,

את עושה כמרב יכולתך, ואני מתענג, את יודעת מה שאת עושה,

ושאני מבקש שתתאמצי יותר, "תחנקי את עצמך" לרגע את משתהה

חושבת שאני מבקש שתחנקי את עצמך בידייך, תחנקי את עצמך על הזין שלי"

אני מבהיר, וככה את עושה, שוב ושוב במרץ, אני מנסה להרגיע אותך

את לא ממש מקשיבה, את מדהימה, וזו הפעם הראשונה שלנו, אני מוותר,

המראה שנפרש מולי מדהים, הגב המתוח שלך מוביל לישבן שלך"

גופך קורא לי, במכה אני נאחז בראשך, חודר ולא משחרר, אני נאנקת, מקיאה מעט,

זה בסדר, אני מאיים למרוח עלייך את מה שפלטת, את מתחננת,

חמודה, אני לא אשפיל אותך כל כך עדיין, אני מתנקה, "תסובבי את הישבן שלך אליי"

את מסתובבת, אני חודר לתוכך, מתענג, על כל מילימטר,

את גונחת תחתיי, אני בהתחלה עדין, לאט מאיץ את הקצב והעוצמה,

את נהנית כשזה חזק, אני נהנה להיות בתוכך, עמוק

אני ממשיך, חזק ועמוק, את שוב מבקשת, תגמרי כמה שאת רק רוצה

וכשאני מסובב אותך על הגב, אני בתוכך, מביט בעינייך

נע בתוכך, לא ממהר, למרות שהזמן שלנו יחד אוזל, אני רוצה להישאר בתוכך

אני מקרב את שפתיי לשפתייך, את מנסה, אני מתרחק,

אני מתקרב, והנה מה שלמדת יוצא ממך, את לא זזה, ממתינה בסבלנות,

אני מצמיד את שפתיי לשפתייך המתוקות, מנשק אותך חזק

מערבב את עצמי בעצמך, מחוברים בשתי מקורות,

חלומית, אנחנו קמים, מתלבשים, את הלכת לשירותים

אני הולך אחרייך, את ישובה נבוכה, והנה זה בה, השחרור הראשון שלך,

יושבת, כמו ילדה, מספרת לי סיפורים, עושה את מה שאת צריכה

אנחנו יוצאים מהחדר, אני מלווה אותך לרכבך בקור

לא ממש רוצה להפסיק להקשיב לך, מחבק, מנשק, שולח אותך לדרכך

ואני, אני מתרחק ממך, הולך עם החפצים שעשו לך ולי נעים וחם,

צועד בין הטיפות, ברחובות זרים לדלת מוכרת, נכנס למכונית מלא ממך.

תודה L

קשורה, עירומה, רטובה ורטובה מביטה בשמי הלילה הנוטפים, כבר לא קר לך,

כבר לא רועדת, פיך פעור סופגת את טיפות הגשם,

נהנית משילובי הרוח הקרה והחום מהמתכת עלייה את קשורה,

מטפס על מכסה המנועה, נעמד מעלייך, החושך מסתיר את איברו הזקור, רק צלילית נראית,

הוא יורד על בירכיו, איברו מעל פיך, ראשך בין ירכיו, וידיו אוחזות בירכייך,

גופו מכסה אותך מטיפות הגשם, הוא יורד אלייך, איברו החם מלטף את שפתייך הפעורות,

בלשון חדה את מלקקת את כיפת איברו הנוקשה, הוא מתחיל לנוע,

משתמש בלשונך להנאתו, מעביר את איברו הזקור מקצה עד לאשכיו מתעכב שם רגע וחוזר,

הוא מסתובב, הגשם מכה בגופך והפעם בעדינות, טיפות קטנות ונעימות מלטפות,

מושך את גופך מעלה על שמשת הרכב, וכשראשך נתמך בידיו הוא חודר לפיך,

ידייך הקשורות מתוחות לקצוות הרכב, רגלייך שוחררו בלי ששמת לב מבעוד מועד,

את מכינה את עצמך לחדירות עוצמתיות ועמוקות, ובמקום זאת את מקבלת אותו בעדינות,

הוא בוחן באיברו כל מילימטר בפיך, מתקדם ויוצא, מתקדם עוד ויוצא,

בפיך נוצר חלל של צורך, הוא מביט בעינייך ממעל, מחייך "מה קרה, מה את רוצה?",

"את הזין שלך עמוק בגרון שלי, אדוני", "איך אפשר לסרב לזה?" הוא אומר ונדחף עמוק,

תחושה של סיפוק והגשמה עוטפת אותך בזמן שאיברו דופק את פיך,

עמוק הוא נעצר, חונק, רוק נוטף מפיך, טיפות כבדות כמו של גשם, מחליקות באיטיות,

בקצב מהיר, הוא אוחז בעורפך ובשיערך, דוחף את עצמו לתוך פיך שוב ושוב,

נותן לך לנשום שצריך, חונק שמגיע לך, גניחות העונג שלו מציפות את אוזנייך,

כמו צלילי גלים בלילה את מתענגת על סיפוקו ממך, הוא משחרר את ידו ממך,

ראשך נשען על שמשת הרכב, הוא מביט בך מביטה בו מעלייך,

"זהו?, את לא רוצה אותי יותר בפה שלך?", את מיד מזנקת, משפדת את פיך על איברו,

במרץ, הוא עומד זקוף, את חונקת את עצמך על איברו, קובעת את הקצב כמו שהוא אוהב,

חונקת את עצמך, לא נותנת לעצמך את מה שהוא לא היה נותן לך,

גניחותיו מתעצמות, מתגברות בחושך, הוא עוצר אותך בידו, יורד על ברכיו, מנשק,

לשונו מתערבבת בפיך המלא ברוק, פיך הרותח מחיכוך ומאמץ,

מחליק על ברכיו, עוצר בין רגלייך, אצבעותיו הקרות חודרות לאיברך הרטוב והחם,

הוא נעצר בתוכך, עיניו לרגע נעצמות, אצבעותיו מתחככות בתוכך, מתחמם,

תנועת ידו מתחילה עמוק ולאט, אגנך משתחרר ונפתח לעברו,

הוא מאיץ את הקצף, עוד אצבעות מצטרפות לריקוד בתוכך,

עכשיו זו את שמפרה את דממת היער בלילה, גונחת וצורחת לתוך החושך,

קולות התענוג נספגות בחושך, ידו בשלמותה נספגת בתוכך,

הוא נע בתנועות קטנות, עם כל אצבעותיו וידו בתוכך, שואב את רטיבותך החוצה,

וכשקולות העונג שלך נעצרים, מתחלפות הגניחות בתחנונים לירח ואליו,

"בבקשה אדוני אני יכולה לגמור?", "בבקשה אדוני תן לי לגמור"

רגלייך רועדות, שרירייך נעולים, כפות רגלייך מתוחות, "תגמרי כלבה שלי!"

את מתכווצת על ידו, הוא נשלף מתוכך, משאיר רק שתי אצבעות, הוא לוחץ,

את מתפרצת, בצעקה אדירה, זיקוקים וגלים, הכל בגופך מתפוצץ, אורגזמה,

הוא נשאר כך בתוכך, ללא תנועה, נותן לך להירגע עליו, מתנשמת, מתנשפת,

ידו מתרוממת, בפיו הוא טועם את תענוגותייך, מסופק מהטעם, מחייך לעינייך,

הוא משחרר את רגלייך המכווצות מכאב שרירים מענג, הוא מקפל אותך אלייך,

משחרר את הכאב, מסובב אותך, ידייך בקצה גג המכונית הרטובה,

הגשם כבר נפסק, המנועה עדיין מחמם, אור כחלחל מבצבץ בשמיים,

הוא חודר באיברו, עמוק, חזק, בפעם הראשונה, עכשיו את מבינה את מה שהיה חסר,

הוא בתוכך, ממלא ומרוקן אותך בעוצמתו, גונח ואת גונחת,

מנגנים זיון על מתכת חמה, ידו נאחזת בשיערך, ידו השנייה במותנך,

מניעה את גופו ואת גופך, מניעה הנאה לך ולו, חזק עמוק, בקצב הנכון,

מדויק ופוגע, משגע, וכשאת חושבת שהוא מתקרב לסיפוקו הוא נעצר,

את שוב מתחננת "בבקשה אדוני אל תפסיק", הוא יוצא, אצבע אחת כבר בתוך ישבנך,

הוא חופר בתוכך, עכשיו כבר עם שתי אצבעות, עמוק בישבנך,

משתמש ברטיבות שלך כסיכוך, הוא חודר מפלס את דרכו לתוכך,

ועכשיו זה טיפה כואב והמון מענג, "בבקשה אדוני אני יכולה לגעת בעצמי?"

"כן זונה שלי, אבל תהיי סבלנית", ידך משתחררת מגג המכונית,

נדחפת בין רגלייך, את בקצב מהיר, מלטפת ומשפשפת, והוא בקצב חודר,

יוצא וחודר, עמוק, חזק, מרחיב את הכאב עד שנעלם,

גניחותיכם מתאחדות, גופכם מאוחד, צליל מחיאות הישבן שלך עליו,

יחד כל הכלים מנגנים, מתגברים, את מתפוצצת, הוא נשלף ופורק את זרעו עלייך"

יחד שניכם צועקים אל השקט, ובפניכם נפרסת זריחה מלטפת,

באור חדש את רואה אותו, שוכב לצידך, על מכסה המנועה,

כל העלים מנצנצים, הציפורים מצייצות, את מביטה בו מביט בך,

מחבק ומלטף, אותך, שלו, זונה שלו, כלבה שלו, חור שלו,

"קומי נסיכה שלי, בואי נלך לשתות קפה"

אנחנו מנהלים את השיחה הזאת, באיזה בית קפה גועלי בנורמאליות שלו,

את מספרת על המוזיקה שאת אוהבת ועל הידע שלך,

אני אוהב שאת אוהבת את מה שאני אוהב, יש לנו את אותו טעם בהמון דברים,

אני אוהב שאת כל כך חכמה, למרות שאת בלונדינית,

אני אוהב איך שאת מתבטאת גם שאת מדברת על זיונים,

אני מביט בך, וכל תנועה שאת עושה, בידיים העדינות שלך, עם השפתיים שלך, העיניים,

מתרגם כל כך טוב את שפת הגוף שלך, ומתחת לשולחן ידיי מתאגרפות,

אני מזנק מהכיסא שלי בחיתיות, אוחז ביד אחת בצווארך, מרים אותך כמו בובה מהכיסא,

מאגרף את השיער שלך בין אצבעותיי, גורר אותך מול כולם לדלת בית הקפה,

הקולות שאת עושה כשאני מוביל אותך מזכירים לי את הכלבלב של השכנה הזקנה שלי,

בחוץ יורד גשם מטורף, זה לילה שחור לחלוטין, רק אורות רחוב רחוקים מאירים את הרחוב,

גורר אותך צועקת ונאבקת לסמטה, מאחורי איזה בניין ישן, בחצר האחורית,

אני מסיר את החגורה מהמכנסיים שלי, וקושר באמצעותה את הצוואר שלך סביב עמוד הבטון,

מצמיד אותך כמעט נחנקת, קורע את חולצתך ומשתמש בא לקשור את ידייך סביב העמוד,

פנייך מביעות בהלה, את מנסה להתנגד, אפילו לכסות את גופך החטוב שנחשף מולי,

קורע את המכנס שלך משתמש בו לקשור את רגלייך,

בתחתון אני משתמש כגאג, שתטעמי את עצמך,  אני יודעת שישבת מולי נוטפת,

שיחקת את עצמך רגוע, ועכשיו המיצים שלך ידאגו שלא תעשי רעשים מיותרים.,

את החזייה אני מסיר בעדינות, אני צריך אותה שלמה בכדי להשתמש בה כשוט,

אני מצליף לך בירכיים הפנימיות שלך, מידי פעם מפספס מרצון ומצליף לך בכוס,

כל פעם שאת מתקפלת מההצלפה אני מחזיר אותך חזרה בחניקה, אוחז בגרונך מרחיק נשימה,

צובט את פטמותייך הזקורות מקור, מסובב ומושך, את מביע קולות של ספל מבעד לתחתון,

מפליק לשדייך, סוטר בכדי שיאדימו, קר בחוץ, וזה כואב יותר,

כשכולך אדומה, אני משחרר אותך, לצנוח עדיין קשורה בידיים וברגליים סביב העמוד,

מקופלת על ברכייך, כואבת ורועדת מקור, אני מוציא לך את התחתון מהפה,

פורם את מכנסיי , ומתקרב לפה שלך כמעט עם איברי הזקור,

את מנסה להגיע בלשונך, אני מתרחק, פוערת את פיך, מתאמצת להגיע, שוב אני מתרחק,

אני יורד על בירכיי, עיניי מול עינייך, דוחף לך אצבעות, את נוטפת רטיבות חמה על אצבעותיי,

אני חופר בך עוד קצת מרטיב טוב טוב, מוציא ודוחף לך לפה,

ושוב מהפה לכוס, מהכוס לפה, עמוק וחונק,

וכשכולך רטובה ומריירת, מלאה בטעם שלך, אני נעמד, ודוחף את הזין שלי עמוק לגרון שלך,

ככה מזיין לך את הפה, הרוק שלך מטפטף עלייך, מקרר את גופך עוד יותר,

אני מתעלם, יודע מה התוצאה של הנוזלים שלך ברוח הקרה, ועדייך ממשיך עד שאת נחנקת,

וכשאת  עוצרת לנשום, אני שוב יורד על בירכיי, חופר בך באצבעותיי,

דוחף חזרה לפיך, מזכיר לך את הטעם שלך, מראה לך שאת נהנית מלהיות הכלבה שלי,

וככה זה נמשך, מזיין לך את הפה ועוצר לחפור בך, עד שאני רואה שאת כבר משתעממת,

וזו הנקודה, זה הרגע שגורם לי לחייך ברשעות, אני מעמיד אותך חזרה,

עדיין מחוברת לעמוד הבטון הקר, מחזיר את התחתונים לפיך, מתרחק ממך שני צעדים,

עומד מולך, צופה בך רועדת, מביטה בי בכעס, משנה מבטים לתחנונים

הקור וכאב השרירים משפיעים, הרעידות מתחילות להיות עוצמתיות וחריפות יותר,

את מנסה להילחם בתנועות הלא רצוניות של הגוף שלך, אני מחייך עושה צעד לעבר,

עובר ליד הגוף הרועד שלך, אני הולך, נעלם בחושך מאחורייך,

אחרי כמה דקות שנראות כמו נצח אני חוזר, בשקט, סבלנות,

אני עומד מאחורייך, את שומעת ולא רואה, קצת מפחדת שזה מישהו זר,

ככה דקות, עד שהקור מתחיל להכניע אותך, אני קולט את הגוף שלך קורא לי,

אני משחרר את גופך הרועד מהעמוד, נעמד מולך, מחבק ומחמם,

על הרצפה אני מניח תיק ספורט שהבאתי מהרכב, אני פותח אותו לא משחרר מגופך,

מתוכו אני מוציא בגדי טריינינג פליז מחממים וריחניים, אני מלביש אותך, רועדת,

מרים אותך, ונושא אותך בזרועותיי חזרה לכיוון בית הקפה, את נשענת ונצמדת לגופי,

רועדת, משקשקת בשינייך, שיער נוטף גשם, גוף כואב, אני נושא אותך לתוך בית הקפה,

מכת חום נושבת עלינו כשהדלת נפתחת, כולם נועצים בנו עיניים שאני נושא אותך לשולחן,

אני מזמין לך כוס חלב חם, את לא מדברת, יושבת מכורבלת לצידי, המלצרית ממהרת לבוא,

היא מניחה את הכוס החמה, את מייד מחבקת אותה בידייך הקפואות, "לאט" אני אומר לך,

את מביטה בי, ואני מביט בך, יושבת, קטנה לצידי, רק שותה, כמו ילדה,

כשסיימת לשתות, אנחנו קמים, אני אוחז בידך, מוביל אותך בין האנשים הסקרנים,

יוצאים מחוץ לבית הקפה, אני מחבק את גופך, מוביל אותך ברחוב לרכבי החונה,

פותח את דלת הנוסע, מושיב וחוגר אותך, מלטף ללחייך, נעמד וסוגר את הדלת,

כשאני צועד סביב הרכב, עיניי נעוצות בעינייך שנועצות בי חזרה,

אני מתיישב לידך, מלטף שוב את שיערך הרטוב, מרחיק טיפות מים מפנייך,

אני מניעה את הרכב, מפעיל חימום, מוזיקה כמו ששנינו אוהבים, אותה זמרת איטלקייה,

האוטו נוסע לא ממהר,הכביש רטוב, הגשם דופק בחוזקה, אני נוהג, הדרך מתפתלת,

הדרך ארוכה, אנחנו מתרחקים מהעיר, מהאורות, נוסעים בין שטחים חקלאיים ויערות,

בדרך ידי מלטפת, מחממת, משפשפת, מבעד לחולצה, את הגב ,החזה, הצוואר והירכיים,

הגשם לא נחלש, אני מפנה את הרכב לכביש עפר, בין עצים גבוהים, ושלוליות מים,

היער עמוק, בקרחתו אני עוצר את הרכב, כבר חם לך ונעים, מביטה בסקרנות,

אני יוצא אל הגשם, משאיר את הרכב מונע, האורות שלו הן מקור האור היחיד,

מסביב חושך מוחלט, רק עצים, שקט חוץ מצליל המנוע וטיפות הגשם הפוגעות,

אני פותח את הדלת שלך, משחרר את החגורה, רוכן מול עינייך, "תתפשטי" אני אומר,

וכך את עושה, בחוסר נוחות בתוך הרכב, את פושטת את הבגדים שכל כך חיממו אותך,

מול הדלת הפתוחה, טיפות הגשם חודרות מבעד לפתח, מרטיבות אותך זו שהתייבשה,

בזמן שאת פושטת את בגדייך, אני הולך ופותח את תא המטען, כשאני חוזר את כבר עירומה,

אני אוחז בידך, שולף אותך מהחום של האוטו לגשם הקר שבחוץ,

יחפה אני מוביל אותך על אדמת היער, לקדמת המכונית שבידי השנייה צרור חבלים את רואה,

אני מושיב אותך על מכסה המנוע החם, מתחת לישבנך פורס בד עבה בכדי שלא יהיו כוויות,

אני משכיב אותך, פורס את ידייך לצדדים, חושף את גופך לשמי הלילה, לגשם הנוטף במרץ,

קושר אותך לגוף הרכב, פרוסה ומפוסקת, טיפות הגשם מקררות, המנוע מחמם,

מים קרים מתערבבים על גופך, על פנייך, ובין רגלייך,

ההמשך יבוא

קוראים וקוראות יקרים,

אני יודע שהסיום של הפוסט הקודם "זר, המשך" היה אכזרי מנטאלית, הפרסום עשה את מטרתו, אפילו מעבר למצופה,

הסוף של הסיפור הוא הדרך הטובה לדעתי לסיים סשן מנטאלי,

אני אשמח לקרוא תגובות.

 

רגע עובר, סדק בשריון שלך מופיע, וכשחשבת שאת לבד הוא נוגע בכתפך החשופה, מסובב אותך אליו

הוא עירום עדיין, חשוף, יושב מולך בגובה העיניים,  מסיר את הקולר מצווארך, פורם את הקשרים האחרונים

מביט בך ואומר ברוך ״כשאת איתי, כשאנחנו יחד, זה המקום שלנו, הרוב ממנו הוא שלך, ולמענך, את לא צריכה ללחוש את רצונותייך, את צריכה לצעוק ללא בושה"

"את לא צריכה להסתיר את תשוקותייך, את צריכה לתת להן בחופשיות להתפרץ, איתי זה המקום שלך לעשות את כל מה שאת רוצה"

"ללא בושה, הכי גלוי, כל מה שאת רוצה לקחת ממני את יכולה, ואני אתן לך את הכל בשמחה, את כל הכוח, הרצון, החוזק, העוצמה, אל תתביישי, תיקחי."

את מביטה בעיניו נטולות המסכה לרגע, מכווצת אגרופים, חיוך עולה על שפתייך כאילו נלקח משפתיו"

הוא מביט חזרה, רואה את האש שמתפתחת בתוכך, את מזנקת מפילה אותו לרצפה, במבט חולף את סוטרת לפניו בחוזקה"

הוא אוחז בפרקי ידייך, את משתחררת מכבליו, מחדירה אותו לתוכך בקצב ובעוצמה שאת רוצה

הוא מגלגל אותך על הגב, רוכן מעלייך מחייך, כועסת מגלגלת אותו חזרה, עכשיו גם את מחייכת, רוקדת עליו

אוחזת בידיו, בקצב שלך, את מביטה במבטו, גונחת, גונח, צורחת, צורח, מתפרקת, גומר, ואת גומרת

לבום הזה לא ציפית, הוא מרעיד את כולך על גופו המסופק,נחה לדקה מתנשמת מרגישה את נשימותיו

נעמדת ממנו, מעליו, מביטה בעוצמתך בעייניו, ״יאללה בוא להתקלח״.

עינייך הכועסות מתמלאות דמעות, פנייך מאדימות מחוסר חמצן, הוא מביט עמוק בעינייך הנעצמות והדומעות ומחייך

ידו משתחררת, את נאנקת לאוויר, מתנשמת בכבודות ולפני שהספק לצרוך את מלאי האוויר שלו את זקוקה ידו חוזרת לחנוק

זה כואב יותר, וחונק יותר, את רוצה להיאבק אך גופך לא נענה לבקשתך, וכשזה כמעט הגבול הוא משחרר

גופך נובל לרצפה, הוא מושך אותך ברצועה, מצמיד את שפתיו לשפתייך, את מתנשמת מתנשפת ומתנשקת עד שריאותייך נרגעות

נעמד מוביל אותך על הרצפה, צמודה לרגלו כמו כלבה נאמנה, מתיישב על המיטה, את על הרצפה

בידו הוא משעין את ראשך לירכו, את מרגישה על לחייך את חום גופו, הוא מלטף את שיערך מביט בך לרגע קצר

מסמן בטפיחות על המיטה, ואת כמו חיה בנמרצות מטפסת על המזרן הרך, "לחי על המזרן" הוא פוקד, את מבצעת

יודעת שעכשיו הוא בוחן את נקבייך בעוד ישבנך מונף לעברו, הוא קושר את פרקי ידייך לפרקי רגלייך

נוגע בך, בתוכך, ברטיבות המציפה אותך, אצבע ועוד אחת לאט לאט מרחיב אותך, התנוחה בה את נמצאת מוסיפה לחץ

הוא לא ממהר, חופר בתוכך באצבעותיו המקצועיות, וכשאצבע האחרונה מצטרפת הנעימות שהייתה מתפוגגת והופכת לגבול של כאב

ידו נדחפת פניה, פרקי אצבעותיו מרחיבות ולוחצות, בקצות אצבעותיו הוא משחק בך כמו בובת גרב, מנסה לגרום לפיך לנועה

כמו בהצגת ילדים זה עובד, תנועת אצבעותיו והלחץ מידו הנדחפת לתוכך מתחילות לגרום הנאה, פיך נפער

גונחת, נאנחת מהנאה, וכשקולך מתגבר גם תנועותיו מתגברות, "תבקשי" הוא אומר, "אני יכולה לגמור אדוני?" את בתחנונים מבקשת

"לא" בקרות הוא עונה, יוצא מתוכך בשליפה מהירה, מפליק לישבנך ודחוף אותך על הצד כמו חיה פצועה

"קומי" הוא פוקד, את נאבקת, הוא נעמד מאחוריי גבך, מביט בך ממעל מתנענעת על המזרן מנסה לשוב למקומך

את מתעייפת מלנסות אך לא מצליחה, "אני לא יכולה אדוני" בקול ילדותי ומתסכל את אומרת, הוא צועד לאחור

להצלפת השוט על גבך המקומר לא ציפית, קצות הגדילים שורפות את גבך, "קומי" הוא אומר בקול החלטי

את נאבקת בעצמך ובמזרן, "מהר יותר" הוא פוקד ומצליף בך במרץ, ואת מחזירה בתנועות נמרצות יותר

הצוואר מתוח על המזרן, הגב מכווץ, ואת מצליחה, ההצלפות נפסקות, הוא מתקרב לפנייך "למה אמרת שאת לא יכולה?"

הוא שוב דוחף אותך, מצליף חזק יותר, את במהרה חוזרת למקומך, ההצלפות נפסקות הוא חוזר קרוב לפנייך

"כשאני אומר לך לעשות משהו את עושה בלי לפקפק ובטח בלי להסס, מובן?", את מביטה בו ועכשיו הנקודה בהירה יותר, "כן אדוני"

הוא מסובב אותך על הגב, מושך את ראשך מעבר לקצה המיטה, פושט את מכנס, איברו הזקור נדחף עמוק לפיך

ענייך מתמלאות דמעות, פיך נוטף רוק סביב איברו, רוק נוזל במעלה פנייך מתערבב עם דמעותייך, נוטף לרצפה

הוא מזיין את פיך הפעור, כשאת צריכה אוויר הוא נותן לך, כשאת לא מוכנה הוא נדחף עמוק וחונק

לאחר דקות של גניחות מצידו והשתנקויות מצידך הוא יוצא, פנייך מכוסים בריר ודמעות, במהירות הוא מסובב את אגנך לכיוונו

אצבעותיו נדחפות לתוכך, בתנועות מהירות הוא נוגע בדיוק במקום הנכון, "אני יכולה אדוני?" את צועקת

הוא רוכן לעברך, מתקרב קרוב קרוב לגניחותייך, מביט עמוק לתוך ענייך הפעורות מעונג, ממתין לרגע הנכון

"כן" הוא עונה בשקט, את מתפרקת ומשפריצה על איברו וידו, רועדת כמו הר געש מתפרץ, "תראי איזה בלאגן עשית"

הוא מנגב את ידיו ואיברו על פנייך, משתמש בך כסמרטוט לנגב את המזרן הספוג במיצייך

ביד אחת מצמיד את ראשך למזרן הרטוב, ובלי הכנה חודר לתוך ישבנך, את נאנקת, שורף ויבש לך

אצבעות נדחפות לפיך, הוא משתמש ברוק שלך לסיכה, לא עוצר את חדירותיו העוצמתיות, דופק אותך בלי עצירה

תנועותיו קבועות וחזקות, עמוקות, צלילי המכות של ישבנך בעגנו מוחאים לו כפיים, גניחותייך מריעות לו

הוא יוצא מישבנך, וחודר לתוך רטיבותך, תנועותיו העמוקות והקבועות בקצבן בתוכך פתאום מובנות לך

את מתענגת על כל תנועה, הוא מתקרב אלייך כשאת מתקרבת, עכשיו את לוחשת לו, מביטה עמוק בעיניו "תגמור אדון שלי",

הוא יוצא ממך בשליפה, משחרר במהירות האת הקשירות שלך, מעיף אותך מהמזרן לרצפה, פניו מעידות על חוסר

"מה זה נראה לך?, ווניליות מפגרת?", את מביטה בו בהלם, הוא יושב על קצה המיטה, איברו זקור מולך

"תנקי את הלכלוך שלך ממני", את זוחלת לעברו, מנקה בפיך מנגבת בלשונך את ערבוב הטעמים שלו ושלך

וכשאת מסיימת, הוא אוחז בשיערך, מחזיר את הגאג לפיך,מושך בך לפינת החדר, מושיב אותך מול הקיר

במקום בו התחלת, "כשיגיע לך את תקבלי אותי, כשתרוויחי, את רחוקה מלהיות מספקת", הוא לוחש

עוזב אותך שם,

מתלבש,

את עדיין לא מכירה אותו במאה אחוז, הוא עדיין זר לך

אחרי השיחות הארוכות והחמות שהעבירו בך גלים של חום ורטיבות

אחרי מפגש לקפה ושיחה, ופגישה קלה במקום שהיו בו לפנייך אחרים

הוא מוביל אותך במעלה מדרגות זרות, ראשך מושפל מבטך מקובע ברגלייך

מביטה בצעדי כפות רגלייך היחפות והמטופחות מטפסות על לוחות שיש מקורצפות

ידו החמה אוחזת בעורפך, וכשנגמרות המדרגות ידו מתאגרפת בשיערך "על הברכיים" הוא פוקד

את יורדת על ברכייך, נוגעות ברצפה קשה והקרה, מורידה את ידייך לרצפה והוא מושך את שיערך חזרה מעלה

"לא אמרתי על ארבע, תקשיבי טוב שאני מדבר, מבינה?, קולו מרעיד את אמיצותך, את מרימה מבטך אליו בכדי לענות

עוד לפני שמבטך הגיע לצווארו הוא סוטר לך משפיל את מבטך חזרה, "את תעשי רק מה שאני אומר, מובן?", "כן אדוני" את בשקט עונה

הוא מוביל אותך במסדרון הצר, אוחז בשיערך, מטה את ראשך לירכו, ברכייך כבר כואבות ממשקל גופך

מלפנייך ניצבת דלת, הוא מושיב אותך ופותח את הדלת, במבט חטוף החושך שבחדר מסתיר את תכולתו

את מובלת פנימה, הדלת נסגרת ומסתירה את החדר כולו בחשכה, הוא מצמיד את ראשך אל הקיר הקר,

צעדיו נשמעים מאחורייך, הוא מדליק את האור, "קומי" הוא פוקד, את נעמדת מול הקיר הלבן, "תסתובבי".

הוא יושב על כיסא לבן, ומסביבו מחשף חדר שינה שנראה רגיל ובנאלי, את מנסה לחפש בעינייך מה טומן החדר בשבילך

הוא קם במהרה וסוטר לך, "עיניים לרצפה", את משפילה מבטך, חום המכה מתפשט בפנייך, נשימותיו קרובות לגופך

מגע ידו העדין מלטף את כאבך, הוא שב למקומו בכיסא, "תתפשטי", את כבר לא מהססת זו לא הפעם הראשונה

כשהחולצה יורדת הבושה מציפה חזרה, תנועותייך מאטות חושפת את שדייך, מורידה את המכנס

"תישארי ככה", את עומדת מולו בתחתונים, הוא קם לעברך, את נרתעת קלות, הוא אוחז בזרועך בולם את תנועתך

מסתובב סביבך ובידיו בוחן את גופך, אוחז בישבנך, אוחז בבטנך, סוקר כל פגם ולו הכי קטן מלטף צלקות

בעודו חופן את בשרך הוא מסביר את מילות הביטחון, את מהנהנת להסכמה, הוא מתעקש שתחזרי עליהן

כשסיימת הוא מתרחק, מסובב את גבו לרגע ושב כשבידו גאג, "עכשיו נבדוק כמה את זוכרת את מילות הביטחון שלך"

הוא חוגר את הגאג על פיך, קושר את ידייך מאחורי גביך ומותח אותן כלפי מעלה, הידיים ננעלות כשגופך מוטה לרצפה

בעוד הרוק מפיך זוחל מטה בורח מחלל פיך, הוא נעמד מאחורייך מפשיל את תחתונייך, ידיו החמות מלטפות את רגלייך כשהתחתון מובל לרצפה

"תפסקי" הוא אומר בעוד ידיו דוחפות את רגלייך החוצה, ידייך נמתחות מעל, גופך מתקפל לרצפה

מלפנייך על הרצפה כבר הצטברה שלולית קטנה, ידו החמה נדחפת בין רגלייך, אצבעותיו ממששות את נקבייך

"כבר את רטובה, זונה!", הוא דוחף אצבעותיו לתוכך מרגיש את רטיבותך, וכשהאצבעות יוצאות רטובות וחמות

הוא משתמש ברטיבות שלך וחודר באצבעותיו הלחות לישבנך, ואחרי שהוא בוחן אותך מבפנים בידיו הוא שולף אותן החוצה

מפליק לישבנך, לא חזק מספיק בכדי שתגיבי, הוא קולט את חוסר התגובה שלך ומתרגם זאת כהתרסה, הוא ציפה לכך לכן הפליק לא חזק

הוא מפליק חזק יותר, את לא מגיבה בכוונה, אם רק היית רואה את החיוך שלו היית יודעת שגם הוא עושה בכוונה

מהפעם השלישית כבר לא יכולת להתעלם, צליל השבירה על ישבנך התערבב עם צליל אנקת גופך

הוא חוזר בעקביות על אותה עוצמה ואותו מיקום, החזרה מגבירה את הכאב בישבנך הבוער, האנקות הופכות לגניחות

נשיכת הגאג לא עוזרת, עכשיו גם הלסת שלך כואבת, גופך מסתובב עם כל מכה, והוא בידו מחזיר אותך למקומך

קצב המכות מתגבר, הוא מחמם את שני לחייך האחוריים, וכשהצליל מגרונך בוקע חזק הוא עוצר

מלטף בעדינות, מצמרר את עורך הכואב, את נרגעת למגע ידו המלטפת, ידייך כואבות ומתוחות, שרירייך שורפים

הוא מפסק בידיו את ישבנך ומחדיר פלאג מתכתי וקר לתוכך, רגלייך נמתחות, את נעמדת על קצות אצבעותייך

שילוב החום מלחייך והקור מתוכך מערבב את חושייך, במשיכה הוא מוציא את הפלאג, וכעבור רגע מחדיר אחר רחב יותר

נקבך נמתח מבפנים, הלחץ מתערבב עם הכאב, ידו מלטפת בין רגלייך, מוסיפה תחושה חדשה של עונג למערבולת הרגשות

ידו החמה נעלמת, ובמקומה חפץ זר נוגע, בלחיצת כפתור רטט עז חוצה את גופך, מפלח את הכאב ומפנה מקום לעונג

"תבקשי רשות לפני שאת גומרת, מובן?" הוא אומר, בצלילים המומים מבעד לגאג את עונה, העוצמה לא נחלשת

נטפי הרוק מפיך לא עוצרים לנטוף, הרטט העז והלחץ מישבנך מביאים אותך לשיא במהירות, את צורחת כמתחננת לגמור

"לא הבנתי" הוא עונה, את מנסה שוב אך לא מצליחה לבלום את עצמך מלהתפרץ, "אמרתי לך לבקש רשות, נכון?"

בקולות המומים את מנסה לענות, הוא מסיר את הרטט ממך, את נוזלת לרצפה, ידייך התלויות מחזיקות את משקל גופך מליפול

הוא נעמד מולך, ידיו נאחזות בפטמותייך מסבבות וצובטות, את משחררת צליל אנקה, הוא מצמיד מצבטי מתכת לגופך

הכאב החד מחדד את כל חושייך, הוא מושך קלות בידו את השרשרת המחברת בין המצבטים, הכאב מתעצם

"את תבקשי מעכשיו?" את מהנהנת בראשך לחיוב, הוא מחייך, מסיר את הגאג, הוא שב לעמוד מאחורייך

בידו האחד הוא מצמיד את הפלאג עמוק יותר, ובידו השנייה מצמיד את הרטט לאיברך הנוטף

רגלייך מיד רועדות, תנועותייך מניעות את שרשרת המצבטים מעצימות את הכאב משדייך

שוב את מתקרבת להתפרצות, בגניחה עזה את מתחננת "בבקשה אדוני אני רוצה לגמור", "מה" הוא עונה בתהייה מכוונת

"בבקשה אדוני אני יכולה לגמור?", השקט הרגעי חולף כמו נצח בעוד זרמים של עונג עוטפים את גופך הרוטט

את נושכת את שפתייך ממתינה לקולו, "תגמרי" בעודו אומר את כבר מתפרצת, גלים של חום וחשמל שוטפים את גופך

הוא לא מרפה מהרטט בין רגלייך, את מנסה להתחמק, והוא לא פוסק, מוציא ממך זיקוקים של עונג שוב

את גונחת, צורחת, משתוללת, מתפתלת, כמו בובה על חוט, גופך רפוי אחרי כל גמירה ושוב נמתח, הוא עוצר

את מתנשמת, בולעת כמויות של אויר, חום וקור שוטפים את גופך, מזיעה ורטובה, "עשית לי כאב ראש" הוא משיב את הגאג לפיך,

הרטט שב למקומות, את נוטפת מהפה ובין רגלייך, הרוק נוזל על גופך הרותח, מקרר, מתערבב בין רגלייך

הוא פורק אותך שוב, את דומעת מעונג, במכה כשאת גומרת בפעם המי יודע כמה הוא משחרר את החבלים מידייך

את נושרת לרצפה, הוא תפוס את גופך, מונע ממך מכה, הוא מתיישב על הרצפה, את יושבת בחיכו נוזלת

הוא אוחז בצווארך מרים את ראשך אליו, את מביטה בו, הוא מחייך אלייך מחמם את נפשך המעונגת

הוא מסיר את הגאג מפיך המתנשם והנוטף, שולף מתוכך את הפלאג שנשכח מעצמך, חוסר נשאר בישבנך

הוא מקרב את שפתיו, את מקרבת חזרה, כמעט נוגעת והוא מתרחק, הוא מתקרב ואת שוב מנסה, הוא שוב מתרחק

מביט באיסור בעינייך, את מביטה בו כמבינה, הוא מתקרב, את לא זזה, הוא ממתין רגעים ארוכים, מתקרב ומנשק אותך בעוצמה

גופך מצטמרר למגע שפתיו הרכות, ידייך אוחזות בו לא משחררות, הוא אוחז בגופך החלוש, מצמיד אות אליו חזק

וכשהנשיקה נגמרת, את מביט בו מביט בך, הוא נעמד במהרה, מותיר אותך על הרצפה הקרה חסרה ממנו

הוא מחפש ורוכן מאחורייך, על צווארך הוא עונד קולר עור, ובידו הרצועה, הוא שב לכיסא שלו, מתיישב

את מסתובבת אליו, יושבת על ברכייך, זוכרת כל מה שנאמר לך, מבטך שקוע ברצפה, על פנייך חיוך מרוח

מתרגשת להיות שלו, מחכה לפקודותיו, אם היה לך זנב היית מקשקשת בו בחוזקה ובמרץ

הוא קם, מתקרב, רוכן לעברך, מלטף את לחייך, מלטף את צווארך, את מתענגת על מגע ידו המפנקת

כמו ברק, היא חונקת אותך, ועדיין את מקשקשת בזנבך

ההמשך יבוא......

איזו חומד את, מחכה לי על שולחן הקפה בתנוחה שאתמול גימרתי אותך לתשישות,

עירומה ומפוסקת, ישבנך מורם באוויר חושפת את נקבייך, ראשך מונח מחויך על השולחן,

ולא, ממש לא, זה לא יהיה היום כמו אתמול, אתמול היית מסופקת ואני אפילו את מכנסיי לא הפשלתי,

היום תורך להוכיח לי כמה מגיע לך לשרת אותי, כמה את רוצה להיות שלי,

מאגרף את ידי בתוך שיערך, מושך וגורר, ואת זוחלת נאבקת ואפילו קצת מחויכת,

משוחררת על רצפת חדר האמבטיה כמו כלבה שלא יודעת שהיא הולכת להיות מקולחת,

יושבת על הרצפה, מקשקשת בזנבך בעוד אני פושט את בגדיי, וכשאיברי נחשף מולך את מקפצת לעברו,

לראות את פנייך הניסטרות בידי ממש עונג, למה את קופצת?, תשבי במקומך בסבלנות!,

האמבט התמלא לכדי שלולית שלאט גובהת. אני מתיישב בשלולית החמה ומסמן לך להתקרב על ברכייך,

מתיישבת קרוב ומבינה בלי רמז, נשענת לעברי מנקה ומלקקת את גופי בלשונך ובספוג,

נשען לאחור מאזין לך מנגנת על גופי ושרה בנשימותייך, ידי מונחת על גבך מלטפת ואת מאושרת ללא ספקות,

מכף רגל ועד ראש כל קימור גבעה ועמק בגופי, מלטפת מקרצפת, מבריקה את גוף האל שלך כמו פסל ברונזה עתיק,

אני נעמד כשאת מסיימת, מהנהן לעבר המגבת ואת במרוצה נעמדת מנגבת כל טיפה מלקקת ומנשקת ברכות את הטיפות האחרונות

אני מחייך ואת מנסה לנשק לשפתיי, התקרבת וכמעט נגעת אך ידי נשלפה ממקומה ובמשיכת שיער הושבת למקומך ברצפה,

מסמן לך באצבעותיי להיצמד לרגלי, וככה אדון וכלבה הולכים לחדר המיטות, אני מתיישב על המיטה, את על הרצפה יושבת,

מלטף לראשך, מביט ארוכות בעינייך המחייכות, אוחז בעורפך מצמיד את פיך לאיברי המוצק,

את מנסה בידייך לגעת וחוטפת על גב ידיך מכה, משיבה את ידייך מאחורי גביך וממשיכה לשואב את איברי לתוך גרונך במרץ,

ידי נאחזת בשיער ראשך מכוונת את הכלי שאת למקומות הנכונים, מעקב את תנועותייך, מעקב את נשימתך,

וכשאת טועה זה כל כך חמוד איך שאת מקבלת סטירה וממשיכה לנוע על איברי בלי לעצור,

מחוברים עד שתלמדי להכיר בפיך כל קימור ומהמורה, דמעות מעורבבות עם רוק יורדות על אשכיי,

מנעימות ומשפרות את העבודה שאת עושה בי, נושמת עליי, מרגישה את המתיקות שלי בפיך,

וכשנרגעת מספיק, ולמדת כל כך טוב עד שבלי עזרתי את עושה הכול כמו שצריך כמו שאני אוהב,

אני קם, ומושך אותך אליי, מקרב ומנשק ללחייך, החיוך על פנייך הוא עונג מושלם בשבילי,

אני מסמן לך לעלות על המיטה, ומיד את מצייתת, מרימה את ישבנך באוויר ובידייך מפסקת,

ואני יודע בדיוק את הטריק שלך, מנסה לפתות אותי בזנותך, אבל את ההפלקה הזאת שכחת מאתמול,

גופך מתקפל, תתיישרי אני פוקד, ואת בהססנות מבצעת, ובשנייה שגופך נעצר במקומו הנכון אני מפליק בך שוב,

ושוב את מתעלמת ממה שאמרתי, זזה ומתקפלת, אני לא אומר כלום, רק ממתין שתביני,

את מנסה להביט בעיני, מבט מתחנן שממנו יש רק להתעלם, דקה ארוכה לקח ולבסוף את חוזרת למקומך,

והפעם רק צליל בכי קט נשמע לאחר צליל המכה בישבנך, שוב ושוב עד שהצבע שאני כל כך אוהב מופיע

וזה לא כמו אתמול שרק קולות וגניחות הנאה בקעו שידי פגשה את ישבנך המוצק,

עכשיו זה אמיתי ואת מבינה שזה הזמן להיענש ולא ליהנות, כי ניסית בלי לבקש,

וכשחשבת שזה לא ייגמר, וכבר איבדת תחושה, ודמעותייך יצרו כתם רטיבות בסדין הלבן

זו בדיוק הנקודה שלה חיכיתי, ובלי הכנה אני חודר עמוק וחזק, לתוך החום והעדינות שלך,

הפה שלך נפער במתיקות מופתעת, והקולות שבוקעים מפתיעים אפילו אותי,

את מתפתלת בידיי האוחזות במותנייך, מתכווצת על איברי העמוק בתוכך, מפלס את דרכי, מפסל אותך לצורתי בפעם הראשונה,

וכשההתכווצויות שלך סביבי מתחזקות, את סופגת את ידי המצליפה חזק, אל תגמרי אני אומר ואת מהנהנת בחיוב,

ממשיך להידחף בתוכך חזק עמוק לאט, בוחן כל פינה בפעם הראשונה,

משייך כל טיפה של רטיבות לעצמי, ננעץ ועוצר, את מזיזה את ישבנך כהמשך לתנועותיי,

ואני נאחז בשיערך, מושך אותך אליי אוזנייך קרוב לשפתיי, אם לא אמרתי לך לזוז את לא זזה מובן?

כן אדוני את מלטפת לי באגו, אני מוריד אותך חזרה למקומך, לא זז בתוכך,

את בכיווצייך מתגרה בי, לא אמרתי שמותר לך לכווץ אני אומר, ואת מפסיקה ומשחררת,

בשקט רק נשימותינו נשמעות, אני מניע אותך לאט על איברי המשפד,

קצת עמוק קצת פחות, נשימותייך מתעצמות, ושוב מהמעט שנתתי לך את מכווצת,

אני נשלף מתוכך, אז ככה את לא מקשיבה? עכשיו תלמדי לשחרר!

ידי מושכת בשערות עורפך, אצבעותיי נדחפות לגרונך, תרטיבי טוב טוב לטובתך אני אומר,

את מביטה בי ונראה שאת יודעת מה הולך לבוא, כי במבטך יש נצנוץ של פחד מעורב עם נצנוץ של סקרנות,

ידי יוצאת מפיך, ובמקום חודר איברי, תרטיבי טוב טוב לטובתך, ואת מתאמצת ובתנועותייך מבקשת סליחה ורחמים,

הרטיבות מאצבעותיי חודרת לחור ישבנך, את מתעקלת, מנסה להתחמק, בידי השנייה מצמיד את ראשך ומשפד,

כשאצבעותיי בתוך ישבנך גרונך נפתח לאין סוף, כבר שתי אצבעות עמוק בתוכך, ואת מתנשמת בכבדות מאפיך,

אני נשלף מגרונך, וחוטים של רוק נוזלים מאיברי הזקור, בידי מצמיד את ראשך למזרן,

ישבנך מתרומם קלות לאוויר, כפות רגלייך מתאגרפות כשאיברי דופק על דלת נקבך,

אני חודר ואת צרה, עמוק עד הסוף, עד שאשכיי נוגעים בשפתייך התחתונות מרגישות את רטיבותך,

וכך אני נעצר, ואת נאנקת, מתנשמת בכבדות, בקולך מצייצת, אני נשען מעט קדימה לעברך,

תנשמי עמוק אני לוחש, וכך את עושה מספר פעמים שאני בתוכך,

אני מתחיל לנוע, ואת כל כך נעימה לי, כל כך צרה, לאט לאט משחררת,

לאט מכל אזיקיי חייך משתחררת, מתחילה לגנוח מעט מהנאה מעט מכאב,

תגעי בעצמך אני אומר, וידך במהירות ננעצת בין שפתייך, מלטפת גם אותך וגם אותי,

וככה אנחנו ממשיכים לרקוד, בחדר הזול הזה, במיטה הרחבה הזו,

וקשה לך אני יודע, את מנסה למצוא את העונג שלך, את מתכווצת עליי וזה כואב לך טיפה,

ואני גם קשוב וגם לא, לא ממהר, נותן לך את הזמן להתרגל,

אני יוצא בעדינות, מסובב אותך על גביך, את מביטה בי ואני חוזר לתוכך איפה שנעים לי ולך יחד,

את מחויכת נהנית מכל דחיפה, מתאפקת לא לגעת בעצמך, מתאפקת לא לגמור,

אני רואה ומרגיש, ומהנהן בראשי לשלילה, לא עכשיו, כי עוד לא בא לי שתיעלמי באורגזמה שלך,

ממשיך עמוק יותר וחזק יותר, רואה כמה זה כבר כואב לך ובוער לך להשתחרר,

את מהנהנת בחיוב אליי, מבקשת את אישורי, מה את רוצה? אני שואל בשקט,

לגמור אדוני, את צועקת, אני מחייך, מושך את התשובה עוד קצת,

הסבלנות הורגת אותך, בעינייך מופיע תמונה, את על ברכייך מתחננת,

אני נשען קדימה, תגמרי, לוחש באוזניך, ואת מתכווצת, צורחת, צועקת, גומרת, מתפרקת לרסיסים,

ובאותה שנייה, ההתכווצות שלי מגיע לשיאה, ואני נפרק לתוכך,

נשכבים אחד ליד השנייה, מתנשמים, ונושמים אותנו, את מלטפת ואומרת תודה,

אדוני רעב? את שואלת ובעצם אומרת, את קמה מתלבשת ונעלמת מעבר לדלת,

כעבור דקות את שבה,אני יושב על הספה צופה במסך, ואת מאכילה אותי על ברכייך מאפים מתוקים,

אני מלטף לשיערך, מלטף ללחייך, את מתרפקת ומנחיה את ראשך כל ברכיי,

כל כך מתוקה, עייפה ואפלולית, נרדמת על אדונך, שלומד לאט לאט כל פינה בגופך