אל אחד

את פותחת את הדלת של אותו חדר שהפך להיות מוכר לך,

עוברת בחדרים והוא לא כאן האהוב המוכר ומלטף, זה שאת חיבוק את עכשיו צריכה,

דפיקות על הדלת, את ניגשת בהתרגשות זה בטח הוא,

מסובבת את הידית המוזהבת, בדלת נפתח רק חריץ,

והיא נדחפת בחוזק פנימה, ללא אזהרה, הוא נכנס לחדר,

נאחז בידו האחת בצווארך, ובשניה סוגר ונועל את הדלת מאחוריו,

את מתקשה לנשום ומהבהלה לא מצליחה להוציא צליל,

הוא קושר סביב עייניך כיסוי, משחרר את אחיזתו בצווארך,

ונאחז בשיערותיך, את נמשכת ומובלת בתוך החדר,

מוטלת על המיטה, הוא מתיישב על רגלייך, אוחז וקושר את ידייך,

"תצעקי וזה הסוף שלך" הוא לוחש באוזנך, "הבנת?"

את מהנהנת בחיוב מחשש, הוא נעמד, את מוטלת קשורה,

רגעים עוברים ורק צלילי צעדיו בחדר נשמעים,

להב מספריים קר נוגע לסירוגין בעורך, הוא גוזר את בגדייך,

במקצועיות תוך דקה בודדה את עירומה, את צליל הרוכסן שנפתח את מזהה,

ידו אוחזת בשיערך, מסובבת את ראשך, ידו השנייה לוחצת על לחייך,

פיך נפער, הוא מחדיר את איברו הקשה והארוך לפיך, עמוק וחזק,

משתמש בחור שנפער להנאתו, נכנס ויוצא, עמוק וחונק,

רוק מתערבב עם דמעות נוזל על המזרן מפיך המשומש,

את טועמת את עוצמתו ואת זרמיו, מרגישה את פעימות ליבו באיברו,

הוא נשלף החוצה, ראשך נושר למזרן הרטוב,

הוא יורד מהמזרן, מתהלך מאחורייך, מפסק בידיו את ישבנך,

אצבעות חמות רטובות ועבות חודרות לתוכך, מטיילות בגופך,

מרחיבות ומרטיבות, מרפות את התנגדותך,

וכשהאצבעות יוצאות, הוא מחדיר את איברו המוצק,

ביד אחת מניע את גופך, ובידו השנייה מפליק לישבנך,

הוא נדחף לתוכך, מפסל ומפלס דרכו, מעצב אותך לצורתו,

משפד אותך, חזק ועמוק, בקצב אחיד לא מהיר ולא איטי,

מדוייק ביעילותו הוא משתמש בגופך לתענוגותיו,

הוא מתנשם, עמוק ומהר, יוצא וחודר, מרחיב ובוער,

הקצב משתנה, תנועותיו מהירות יותר וחדות, חזק,

הוא נשלף מתוכך, טיפות זירמו החם נוחתות על גביך הקר,

הוא גונח ומתנשף, הרוכסן נסגר, הוא מכסה אותך בשמיכה,

יוצא מהחדר, משאיר אותך ככה קשורה, כואבת, משומשת וגמורה,

הלב דופק, לאחר שיחות אין ספור לתוך הלילה השחור

אחרי החלפת תמונות רגילות וחושפניות

אחרי שהוא נתן לך משימות לבצע במקלחת

אחרי שסיפרת וחשפת כל מה שבמוחך הסוער

אחרי ששינית את עולמו ליותר לא משעמם

את יושבת עכשיו איתו, ברכבו, והלב דופק

נוסעים בדרך לא דרך, לעבר בקתות העץ

עוברים בין חורשים ועצי הדר, והדרך קופצת

את מביטה בו לסירוגין, מחייך אלייך, ואת מחייכת

גבר נשוי, צעיר ממך אך לא בהרבה

גבוהה שחום ורזה, שפתיים בשרניות

מלטף בידו את ירכך, בידו החזקה

הוא כבש אותך במילותיו, ובסיפורו העצוב

הוא חמק מבין הגנותייך, לתוך עולמך

אותו עולם כבר מספר שנים

אישה נשואה, קצת יותר מבת שלושים

בלונדינית, חייכנית, והוא קורא לך שובבה

עורך הצחור מציץ מחולצתך, שדיים שופעות

ידיים עדינות, והוא סוקר אותך ומחייך

הרכב עוצר אל מול שער העץ

כמו בסיפור של נסיכות וטירות

עולה באיטיות וחושף עולם של שחיתות

הוא אוסף את המפתח מהשומר

מסיע את הרכב מעט ועוצר

אורות הרכב דלת עץ וחלון מאירות

הוא מכבה את הרכב בסיבוב המפתח

והלב שלך דופק, חזק וצועק

הוא מביט בעינייך, מחייך ומלטף את שיערך

ידו חמה ועדינה עוצרת על לחייך מתכווצת מעט

וממשיכה לצווארך, "רגע האמת" הוא לוחש

ידו השנייה מפירה את הדממה ופותחת את הדלת

הוא יוצא מהרכב, נמתח ומשתהה

כשידך על ניצרת הדלת, לוקחת נשימה עמוקה

ומושכת כמו הדק, הדלת בדפיקה נפתחת

מורידה את רגלייך לקרקע מתייצבת בכורכר

נמתחת ומרימה את גופך, יוצאת מהרכב

מסתובבת לעברו, והוא נעלם וקם

אוסף את תיק הספורט השחור מהמושב האחורי

מביט בך בשנית, מהנהן בראשו לעבר הדלת

וכמו בריקוד בצעדים מסונכרנים לעבר הדלת מתקדמים

דלתות הרכב נטרקות בצליל אחד, הבזק או כתום מבשר נעילתם

עולים בחשש לבימת העץ המובילה לדלת

הוא מחדיר את המפתח ומסובב

הדלת נפתחת ומגלה את חדר העץ

מיטה רחבה נפרשת באור הנדלק

ג'קוזי קטן, מטבחון, שירותים ושלט

החדר מקורר היטב, וגופך חם ובין רגלייך נוטף

כול המילים כול הפנטזיות עכשיו רגע האמת

כול גופך רועד מהתרגשות

הוא כותב כל כך יפה מתאר לך סיפורי אהבה

מתאר נגיעות מטורפות והתעלסויות סוחפות

ועכשיו תורך, להרגיש ולגלות האם הכול אמת

או סתם שקרים והתחרטטויות

הוא אוחז בידך, בידו השנייה טורק את הדלת

מסובב את גופך, מצמיד את גביך לחזהו

בידיו עוטף אותך, בחוזקה עובר על כל קימורי גופך

נושק לצווארך בעדינות, ידיו עוצרות לסירוגין

על צווארך, על שדייך, על בטנך ובן רגלייך

הוא מסובב את גופך חזרה, מביט בעינייך

נושק בחוזקה את שפתייך, שפתותיו הבשרניות ממכרות

לשונותיכם נפגשות, טועמות מגששות

הוא מתוק, ואת נמסה בין זרועותיו המחבקות

הוא מושך אותך איתו, מתיישב בקצה המיטה

את עליו, ודרך שכבות הבד של בגדיכם

מרגישה את התשוקה, חזקה וזקופה.

הוא אוחז בך, מחזיק ומחזק אותך

מלטף את כל גופך, מתמסר ללשונך

מצמיד אותך אליו ולא משחרר

ידייך מלטפות ושורטות בגבו

מנסה להסיר את חולצתו, להרגיש את חום גופו

ידייך תחת חולצתו סוערות, אצבעותייך מתאגרפות ונמתחות

וידיו המגששות תחת חולצתך, בעדינות חולפות

מגב צווארך, יורדות לגביך, חודרות מעט לישבנך

מגע חם, נשיקות מטריפות, התעלסות מענגת

את בקושי מתאפקת, גופך מתחשמל בין רגלייך נוטף

הוא אוחז בידייך מותח אותן מעל ראשך

מפשיט את חולצתך, הוא מנשק לצווארך החשוף

מנשק את כתפייך, משעין אותך אחורה מנשק בין שדייך

מושך אותך חזרה, ואת בידייך אוחזת בחולצתו וחושפת את גופו

גברי, חם, את נצמדת לגופו, ובידך מגששת לבקבוק השמן שבתיקך

את פותחת את הבקבוקון, הוא משחרר את חזייתך חושף את שדייך

שופעים וזקורים, רכים וחמים, הוא תולש את הבקבוק מידך

אוחז ותומך בגבך בעודו משעין אותך אחור

השמן החם זורם, מהבקבוק הקט לשקע צווארך

נוטף לבין שדייך, ובעודו ממשיך לרדת, הוא מושך אותך צמוד

ידייך בין גופותיכם עוברות, מורחות ומושכות את השמן

הוא אוחז בך צמוד וחזק, לא מפסיק בשפתיו לנשקך

גופו מצטמרר, הוא פולט אנחה, ואת בסערה

קולו עובר ומרטיט את גופך, מחזיקה בצווארו חזק

הוא מורח שמן בגבך, נשכב אחור על המיטה הרחבה

את נצמדת אליו, ידיו חולפים על גבך, יורדות ואוחזות בישבנך

מושכות ומניעות את גופך, משפשפות מבעד לבד את איברו הקשה באיברך

מגרה את כל גופך, זרמים של חום עוברים בגופך, חלצייך מתלהטות

וחלציו נעות, מעלה ומטה, את מתנשמת בכבדות והוא נאנח קלות

את מביטה בעיניו, חודרת לנשמתו, והוא אוחז בעורפך מנשקך

חודר בלשונו לנשמתך, גופותיכם מלטפות אחת את השנייה

מתענגות בריקוד משלהן, את נושכת את שפתיו הבשרניות

הוא מתנשם עמוקות, ידייך על לחייו, אוחזות לא נותנות לא ללכת בעודך ניזונה משפתותיו

החדר מתחמם, ידיו חודרות מבעד מכנסייך, אוחזות בישבנך חזק

הוא משחרר את ידיו, במכה אוחז בעורפך, מתרומם ומנחית אותך על גבך

נשכב מעלייך, אוחז בידו החזקה בשתי אמות ידייך, נועל אותן במזרן מעל ראשך

מביט עמוק בעיניך, שפתותיו קרובות אך לא מספיק, את מנסה לנשק

והוא מתרחק קלות, עדיין מביט בעינייך ומחייך, מתקרב בשנית

ואת מנסה שוב מושכת ומתחת צווארך יותר, מתקרבת והוא בך משחק

ידו השנייה נצמדת לגרונך, לשנייה חונקת ומייד מלטפת, יורדת אוחזת בפטמתך

מושך קלות, מביט בך מתענגת וסובלת, הוא חוקר את גבולותייך

שוב צובט ומושך, את מנסה להוכיח בפניו את קשיחותך

נאנחת ואת שפתותיך נושכת, הוא קורא את גופך, משחרר ומלטף

מרגיע את הכאב במגע, מתקרב שוב אלייך, בניסיון נואש את מתקרבת לשפתותיו

הוא מתקרב ומנשקך, ואת נוקמת ונושכת, נושכת את שפתו התחתונה ומושכת

הוא מתרחק מעט מחזק את משיכתך, מגיש לך את שליטתך בו

מביט בעיניך בעודך מבצעת נקמתך, ידו עדיין נועלת ידייך

בידו השנייה הוא חודר בן רגלייך, מרגיש את חומך

את רטובה, משחררת את שפתו באנחה, ראשך נמתח אחור

הוא פורם את מכנסייך, מקלף אותן מגופך, ואת מתנענעת קלות כעזרה

"אל תזוזי" לוחש לאוזנך, משחרר את אחיזתו, ידייך נשארות במקומם לפקודתו

מחליק מעלייך כלפי מטה, מקלף את שארית מכנסייך, מעביר ידו על תחתוניך

את רועדת ממגעו, הוא מקלף את תחתונייך חושף את מבושייך הרטובים

נעמד מעליך, "אל תזוזי" פוקד בשנית, ונעלם לרצפה

מביטה בתקרת העץ, מרגישה את טיפות תשוקתך נעות בן רגלייך

הוא מתרומם ובידו חבל קשירה

"תסתובבי על הבטן", הוא פוקד ואת נענית מיד לפקודתו

הוא קושר אחת אחת את ידייך לפינות המיטה

מלטף בידו הנודדת את גופך החשוף, מכף היד לאט עד כף הרגל

קושר את רגלייך, מפסק אותן, אחת אחת גם כן למיטה

שמן מחמם מוצף על גבך, הוא עולה על המיטה

מתיישב על בירכיו מעלייך, ובידיו מעזה את גופך

לאט וחזק, צוואר ועורף, כתפיים, זרועות

הוא לא מעט ולא מתחלש, גב עליון, מודד לגב תחתון

דרך הצלעות עד לישבנך, מתנענע מעלייך

מידיי פעם נוגע ברטיבותו בך, ואת גונחת, גופך מתפרק

ואז בידיו מורכב כחדש, כשלו

הוא מפסק בידיו את ישבניך, מלטף ומעסה סביב נקבייך

אך לא נוגע, את מתנשמת עמוק, הוא ממשיך בידיו למטה

פנים ירכייך, בחוזקה הוא מעסה, משחרר את שוקייך

יורד לכפות רגלייך, עובר ומשחרר אצבע אצבע מבהונותייך

ומתחיל חזרה לנדוד מעלה בגופך, שממזמן נמס בידו

הוא שוב מתקרב בין רגלייך, גופך נימתח, את עוצרת נשימה

הוא חודר לחורייך מעט, רק טיפה, מעסה וממשיך

מגיע שוב לצווארך בידיו רק הפעם זקפתו הנוטפת, מתחככת בין רגלייך

נצמד לגופך בגופו, איברו נוגע ברטיבותך

הוא מחכך גופו בך, וקם ממשיך בעיסוי ממוקד בנקבייך

את נאבק קלות בתחושת העונג שמציפה את גופך

הוא מקרב עוד בידיו לגמירה, את פולטת אנחה

הוא מפסיק, משחרר את ידייך ורגלייך, "תסתובבי" הוא פוקד

את מבצעת באושר, הוא מפסק את רגלייך, מקפל את ברכייך

קושר יד לרגל, משאיר אותך חשופה ומפוסקת בידיו

הוא מתיישב מעלייך, איברו מטפטף טיפות עונג על בטנך

זה מדגדג, ומרגש, הוא מעסה וכמעט חונק את צווארך

מלטף, מעסה, ומושך בשדייך השופעים

הוא מקרב את איברו בין שדייך, ממשיך עד לשפתייך

טפטופו נוגע בשפתייך, את מלקקת וטועמת את מתיקותו

מנסה להגיע לשובע, הוא מעלייך גונח ונאנח

מרחיק את עצמו ממך, קם ומתיישב בין רגלייך המפוסקות

אצבעותיו חודרות לתוכך קודם אחת, ואז השנייה

הוא מעסה את איבר מינך, באצבעותיו מבפנים, וידיו השנייה מבחוץ

מקרב אותך להתפרצות, ידו השנייה מתנתק ממך

ואז אצבע חודרת לישבנך, לאט לאט עמוק עמוק

חודרת ומעסה, מאחדת קצב עם האצבעות האחרות

הוא ממשיך לעסות ואת גונחת, ונאנחת, מתקרבת וכמעט מתפרצת

הוא לא עוצר, מעסה לאט ועמוק את נקבייך

הוא זז מעט, ומצמיד לשונו בין רגלייך

וכך בריקוד של עונג, אצבעות ולשון

את מתפוצצת עליו, משפריצה ונוטפת, גונחת וצורחת

גופך הקשור משתולל כמו בובה בידיו

הוא משחרר את גופך לנוח, "מה את רוצה יפייפיה"

הוא שואל, מביט בעינייך נושק לשפתייך

את מביטה בו מסוחררת, "את הזין שלך בתוכי" מתחננת

הוא רוכן מעלייך, איברו נצמד בין רגלייך

מנשק לשפתייך, שוב מביט בעינייך, מחייך

עכשיו שהמיטה ספוגה במיצייך

הוא לאט חודר לתוכך, מרגיש את כל ההתכווצויות

מכוון לעומק בו את הכי מכווצת

חודר אלייך לאט, חודר אלייך מהר

מזהה את הקצב בו את הכי נהנית, וכך יישאר

גופו החם לגופך נצמד, מתנענע בחדירות מדהימות בגופך

את מרגישה את גופו מתחמם וזוהר

ידיו אוחזות בך חזק, מידיי פעם מלטף את פנייך

את מביטה בפניו המתענגות ורואה אושר אצלו בעיניים

את מתענגת מתגובות גופו לגופיך

מתענגת מהחדות בה הוא קורא את גופך

הוא לא עוצר לרגע, כמו מכונת תענוגות משומנת היטב

גופו זוהר ונצץ במעט האור שבחדר העץ

הוא מרגיש איך גופך דורש ומתכוון

הוא מספק את דרישת גופך, וחודר חזק ועמוק יותר

את גונחת ומתנשמת, פיך פעור, והוא לתוכו בלשונו חודר

שפתייך ננעלות על שפתיו, נשימותיכם מתאחדות

הוא בתוכך חזק ובוער, ממלא אותך במושלמותו

נשימתך נאנקת, ובצעקה ארוכה את מתפרקת ומתפרצת

הוא לרגע לא עוצר, מחזק ומחזיק את הגמירה שלך עד נצח

גופך מתחשמל בתגובה לא מובנת, שוב ושוב את גומרת

רגלייך את סדיני המיטה בפרועות קורעות ותולשות

שרירי גופך נתפסים ומשתחררים בנמרצות

הוא קורא את גבולות סיפוקך כמפה פרושה

הוא עוצר בבלימה איטית את תנועותיו בתוכך

מחבק אותך ומלטף, מנשק לשפתייך ולצווארך

מביטה ארוכות בעינייך, "עוד לא סיימנו" הוא לוחש

נותן לך לנוח, על המיטה הרטובה

הוא מתרומם, ניגש למטבחון הקטן בפינת החדר

מים נמזגים לכוס זכוכית, הוא מתיישב בקצה המיטה לצידך

מרים בידו בעדינות את ראשך, ידו עוטפת ומעגנת את ראשך הצף

הוא מוזג בעדינות מים קרים משפתייך לפיך

משביאה במושלמותו את רצונותייך הכמוסים

מניח את ראשך בעדינות על הכר, את מתנשמת עמוקות

הוא קם וניגש למקלחת, המים מוזרמים לדקה והוא שב

בכוחותיו הנאגרים הוא נושא אותך מהמיטה למקלחת

כשהמים מכוונים בדיוק, לא חמים מידיי לא קרים

הוא בידו האחת תומך בגופך, ובידו השנייה מלטף במים

על כל גופך הוא לא פוסח, מסבן מלטף ושותף

המים נסגרים, במגבת גדולה הוא עוטף את גופך

מלווה  אותך חזרה אל החדר, מנגב כל טיפה שנשארה

מחבק אותך ומנשק בעוד המגבת אל הרצפה נפלה

את מנשקת אותו ארוכות, מלטפת את גופו הרטוב והחם

הוא מלווה אותך איתו, כשעיניו נעולות בעיינך

הוא צועד לאט לאחור, נופל בעדינות למיטה

משאיר אותך עומדת מעליו בודדה

הוא מחייך אלייך, ואומר

"יש לך חמש דקות, ואחר כך אני חוזר לפקד על גופך"

את נותרת שם בדיוק לשנייה

הזמן בו לקח לך להבין כי עכשיו הוא בשליטתך

עכשיו תעשי בגופו כאהבת נפשך, עכשיו תורך

את מביטה בו שוכב על גבו, כול גופן קורא לך

איברו זקוף, גופו חסון וחשוף

את פותחת את בקבוק השמן שהרמת מרצפת העץ

שופכת עליו ללא הפסקה, מציפה את גופו

יורדת על בירכייך, בידייך מלטפת, תחילה את כפות רגליו

בהונותיו החסונות, עולה בידייך ומעסה את שוקיו השריריות

ידייך ממשיכות לעלות על ירכיו הפנימיות, הוא פולט אנחה

גופו מתמתח קלות, את ממשיכה אל בין רגליו

אוחזת באיברו הזקוף, מלטפת ביד השנייה את אשכיו

הוא גונח, נאנח, מתנשף, את בידייך העדינות משפשפת אותו

עוברת עליו מגזע איברו לראשו, מלטפת באצבעותייך את כיפתו

הוא נוטף, את מלטפת, הוא מתענג ונמתח, גופו רועד קלות

את משפשפת חזק יותר, הוא עונה באנחה חזקה יותר

את מחררת, הוא מתנשף ארוכות, ידייך ממשיכות על גופו

לרגע מלקקת את איברו, הוא מגיב ברטט מלווה בנשימה

שפתייך ממשיכות למעלה, ידייך מלטפות את צווארו

שפתייך מאתרות את פטמותיו, את נושכת אותן קלות

הוא גונח, נושכת שוב, מושכת, מלקקת, גופו רועד ומשתולל

ידך אוחזת באיברו הזקוף, לשונך על פטמתו, והוא שלך

ידך משחררת מאיברו, אך שינייך לא מפטמתו

באצבעותיך מגששת, מאשכיו כלפי מטה בין רגליו

מאתרת את נקבתו, מעסה קלות, הוא נאנק

דוחפת את אצבעך לתוכו, הוא מתכווץ וגונח חזק

מעסה אותו מתוכו, נושכת ומלקקת את פטמתו

משחררת את פיך ממנו, מתמקדת בתוכו, ובפיך על איברו

בעוד אצבעך בתוכו, ידך השנייה מעסה את זקפתו

פיך סופג את טעמי איברו החם, מלטפת אותו בלשונך

הוא גונח, נאנח, כמעט צורח, רגליו סביבך מחבקות

מצמידות אותך בין רגליו, בולם את תנועותיך בתוכו

ידיו משחררות את אגרופן מהסדינים הלבנים

הוא מתרומם, אוחז בידיו החמות בלחייך, מביט עמוק בעינייך

הוא מתנשם, מחייך, מהנהן בשלילה, "נגמר הזמן שלך"

הוא קם, משאיר אותך על בירכייך, מיישר את גופך על המיטה

ישבנך חשוף אליו, הוא מאחורייך, את מושכת את שפתייך

אצבע אחת חודרת לתוך אחורייך, את מתמתחת

אצבעות רגלייך מתאגרפות, "תירגעי, תנשמי עמוק"

את עושה כרצונו, מתנשמת, משחררת

הוא ממשיך לחדור באצבעו, מעסה בעדינו

אצבע נוספת מצטרפת לתוכך, הכאב מנעים לך

בידו השנייה הוא מלטף בין רגלייך, מענג ומאחד את הכאב לעונג

שתי אצבעותיו בתוכך מעסות, את מתנשפת נאנחת

הוא מוציא את אצבעותיו לאט ובעדינות, מרגיע את החום בלשונו

מלטפת ומדגדגת, "תנשמי עמוק" הוא לוחש מאחורייך

בעדינות איברו חודר אל ישבנך, מרחיב ולוחץ, מענג וכואב

הוא חודר אלייך עמוק יותר, נשימתך נאנקת

את נושכת את סדין המיטה בשינייך

הוא נאחז בידו בשערות עורפך, הכאב החדש מעלים את הכאב מהחדירה

הוא מתנענע בתוכך לאט ובעדינות, ידו מלטפת את עורפך

הקצב עולה, אנחותייך מתחזקות, העונג שוטף את גופך

עונג חדש ולא מוכר, כאב חום והנאה מתערבבים בתוכך

לאט הוא חודר עמוק יותר, נוגע מתוכך בנקודות עונג חדשות

מגלה לך באיברו את גופך, את כמעט וצורחת מעונג

הקצב עולה, מאחד את קצב רצונותיך, ידו מלטפת את גביך

יורדת ואוחזת בשדייך בין גופך לבין הסדין, צובטת את פטמותיך

הכאב החדש שותף את גופך, העונג מישבנך מתעלה

הוא מקרב אותך לגמירה, בכול תנועה בכול חדירה

שוב ושוב, רגלייך מתחילות לרעוד, ידו יורדת בין רגלייך

בעודו חודר אלייך, הוא אוחז ומלטף את רטיבותך

עוד קצת, את צורחת, עוד קצת ואת מתפוצצת

ישבנך מתכווץ על איברו, את צועקת מהנאה

וכול גופך נשטף בחשמל גופו, מים ואש, אורגזמה אלוהית

 

מטיילת שוב במסדרונות, המבנה הזה כמו מבוך מוכר

עוד דלת, עוד מעבר, עוד מדרגות

יורדת ויורדת עמוק לתוך המראה המוכר

מה בסך בכל את מחפשת, דפים למדפסת

מסדרון נפרש מלפנייך כאילו לא נגמר

דלתות ודלתות, הכול נעול, צועדת ורק שומעת את צעדייך

נושמת את האוויר הקר, רק קוביות של לבנים אפורות

מנורות תיקרה מהבהבות, ובקצה המסדרון דלת

ובגדול רשום באותיות אדום ושחור, פרטי, אין כניסה לזרים

את בולעת ורק בגרונך, מניחה את היד על הידית הקרה

ופותחת

מביטה בפנים, בחדר עם המון מדפים

את עוברת, מדף מדף מחפשת כבר לא זוכרת מה

ובקצה החדר דלת ואור לבן בוהק בוקע מתחתיה

ושוב, אוזרת אומץ מניחה את ידך על הידית

ונכנסת מעבר לדלת

"מה את עושה כאן?" הוא מסתובב מהכיסא

את ממלמלת בקושי ומילה אחת לא יוצאת

"מה את עושה כאן?" הוא מרים את הקול

את מביטה בזרועות ידיו החזקות, מורמות ואוחזות בצווארך

הוא מטיח את גופך עמוק לתוך רצפת החדר וטורק את הדלת מאחור

את לא מספיק להרים את הראש למשמע נעילת הבריח

את מביטה בו חסרת אונים, "מה אתה הולך לעשות?"

"את לא ממושמעת, אני הולך לחנך אותך", את לא מבינה למה התכוון

את מנסה להבין את המשמעות, מרימה את עצמך מהרצפה

נועלת את רגלייך וממהרת לדלת, יד חזקה בולמת אותך אוחזת בצווארון חולצתך מאחור

הוא גורר אותך, מתיישב על הכיסא, מוריד את בטנך על ברכיו

"עכשיו תלמדי", בקול החלטי הוא אומר.

את נאבקת, "תעזוב אותי" מתחננת.

הוא מפליק לישבנך, "אישה מפונקת, את תדברי שאני אגיד לך" ומפליק לך שוב

כאב חם חודר מבעד למכנסיי האלגנט שלך, כל מה שעולה לראשך זה "רק שלא יתלכלכו מהרצפה"

את מביטה בה, מלוכלכת ומאובקת.

הוא מפליק לך שוב, קול של ילדה בוקע מגרונך "איי", "דיי",

החום מהישבן מתפשט, "אי אפשר ככה" הוא אומר, מרים אותך מהשיער

את נעמדת בלי שליטה, רועדת ולא מבינה למה

הוא מפשיט את מכנסייך, מקלף אותן כמו פרי בשל

את לא זזה, לא מבינה למה, רועדת ומקובעת לרצפה

הוא מושך אותך חזרה על בירכיו, ומפליק לישבנך החשוף

"דיי, מה אתה עושה?" צועקת, "את שנכנסת לכאן שאסור, עכשיו תלמדי" הוא לוחש

"תעזוב אותי" צועקת חזרה, "מה אתה עושה, למה?"

הוא לא עונה רק מפליק לישבנך שוב, ושוב

מפשיל את תחתונייך לברכייך, "מה אתה, מה אתה מתכוון לעשות לי" קולך רועד

"אמרתי לך, וזה פעם אחרונה שאני אומר, את לא מדברת אלה אם אני מרשה לך"

"את תדברי עוד פעם אחת והעונש רק יחמיר", שוב הו מצליף לישבנך, ועכשיו זה כבר כואב

שוב הוא מצליף, את נאנקת, מייללת, ובלי הבנה מתרגשת,

ידו משתחלת בן רגלייך, "מישהי נהנית יותר מידיי?", "כנראה שזה לא עונש מספיק"

הוא מרים אותך מברכיו, מושך בשיערך, מצמיד אותך לקיר הלבנים האפורות

 

"תרימי את הידיים" קולו פוקד, את מסרבת בהנהון ראשך, ידו סוטרת בפנייך

"תרימי את הידיים", את נשמעת לפקודתו, מרימה את ידייך מעל ראשך

הוא מפשיל את חלוצתך מעל לראשך, קורע מגופך את החזייה,

"איך את רוצה להיקשר, פנים קדימה או לקיר?", את מביטה בו ולא מבינה

"אני לא רוצה שתקשור אותי" אומרת בבכייה, הוא סוטר שוב לפנייך

ומביט בכך כשואל שוב ולא מוציא מילה, "קדימה" את עונה

הוא אוחז בידייך, ואוזק אחת אחת לסורג החלון שמעל.

גופך נצמד לקיר הקר, מרגיע את הכאב בישבנך

"הפטמות שלך רגישות" הוא שאול, את מהנהנת "כן"

הוא סוטר לשד הימני שלך, "כן מה?"

את מביטה בו שהכאב מתפשט, "כן אדוני"

"יופי את לומדת מהר", מחייך, מפנה את גבו

הוא ניגש למדף, אחד מתוך הרבה, מרשרש מחפש

"מה אתה עושה, מה תעשה לי?" את שואלת

"לא אמרתי לך לדבר" מקצה החדר נשמע קולו

"הנה זה" הוא מסתובב חזרה ובידו שוט זנבות,

"את יודעת מה זה?" , את מהנהנת בחיוב

"את יודעת איך זה מרגיש?", מהנהנת בשלילה ופחד

"את תלמדי", צועד אחורה משחק עם השוט בידיו

גופך רועד, שרירי רגלייך נמתחים מחשש,

הוא מרים את ידו המחזיקה את השוט

הכול נשבר שהשוט מצליף בשדייך

שוב ושוב, את מנסה להתחמק מהכאב

רגלייך מתקפלות, מפיך בוקעות זעקות, אנחות

"תפסיקי לזוז או שאני אצליף חזק יותר" הוא פוקד

ענייך דומעות, החזה דוקר וכואב, הוא מצליף שוב

"תבליטי את החזה שלך קדימה", "לא" את ממלמלת ומהנהנת

"תבליטי את החזה קדימה וזה יסתיים", את בולעת רוק

אוזרת אומץ, מביטה בו, מביט בך במבט של ציפייה

את מבליטה אתה השדיים האדומות והשרוטות, הרגישות וכואבות

"כל הכבוד, אני גאה בך" ומצליף לשדייך לא חזק, לא חלש

"כל הכבוד" הוא חוזר ואומר, מלטף את פנייך בעדינות, מנשק לשפתייך

את מאושרת, כמו שלא היית מעולם, פתאום הכול מושלם

לא כמו שקיבלת מאה במבחן, לא כמו שקיבלת את התואר

לא כמו שקיבלת קידום, ולא כמו שאבא אומר שהוא אוהב אותך

אושר, ממש אושר. הוא מביט בעינייך מחייך, לוקח צעד אחורה

"תפסקי את הרגליים", בפקודתו חיוכך נמחק, לוקחת נשימה ומפסקת

"כל הכבוד", "יש רק שני  חוקים שאת צריכה לדעת"

"את עושה כל מה שאני אומר, ואסור לך לגמור בלי אישור, הבנת?"

"כן אדוני" את עונה בציפייה להנאה

הוא מותח את השוט אחורה, ומפליק בן רגלייך

כואב הרבה, נעים רק בטיפות, את מנסה להתמקד בהנאה

אך הריכוז נשבר בעוד הצלפה, שוב ושוב את מנסה

שוב ושוב הוא מרחיק אותך חזרה, גונחת מאושר

"עוד?" הוא שואל, ואת בלי להסס "כן אדוני" צורחת

הוא מפליק, ומצליף, חזק וחלש, את מתקרבת ומתרחקת

רגלייך רועדות, אצבעותייך נמתחות, את נעמדת על קצות האצבעות

מנסה להתקרב יותר ויותר,

פתאום הוא מפסיק, לשדייך מפליק

מחדיר לפיך את ידית השוט, "תחזיקי, אל תפילי"

הוא מסתובב לתוך החדר, חוזר לחפש במדף

מזיז דברים, מסתובב חזרה, ענייך נפקחות למראה הוויברטור הגדול

את מחייכת מהנאה וציפייה

הוא מדליק את הרטט, משנה את הקצב ממהיר לאיטי, מקרב לכוס שלך אבל לא נוגע

רק הצליל עושה אותך רטובה, הוא נוגע בשדייך מלטף ואחר כך סוטר להן

את לא מוציא מילה, לא מרגישה את הכאב, רק מהציפייה

"מה החוקים את זוכרת?" הוא שואל, "אסור לגמור" קולך רועד

הוא סוטר לפנייך חזק, מחזיר אותך למציאות, "זה לא מה שאמרתי" הוא כועס

את מחפשת בראשך למה התכוון, מה שכחת, כל המחשבות מתרכזות ברטט ובעיניו

"אסור לגמור, ולעשות כל שאתה אומר לי" את כמעט צועקת מאושר

הוא מחייך, מצמיד את הוויברטור בכוח כמעט דוחף לך אותו פנימה

מרחיב את השפתיים שלך, מפסק את הרגליים שלך

כולך מטפטפת, הרעד עובר לך בכל הגוף, משכך כל כאב

רגלייך מתחילות לרעוד, גלים של חום וקור, הנאה וכאב מתנפצים כמו גלים בגופך

את מזיזה את ישבנך בלי שליטה, ידייך  הקשורות נמתחות, נעמדת על קצות האצבעות

משתוללת, גונחת, נושכת את שפתייך, כמעט וצורחת

הוא מפסיק, מרחיק את ההנאה שאליה את כל כך משתוקקת

"את זזה יותר, אל תדאגי גם בזה נטפל", הוא מכבה את הוויברטור

מניח אותו על הכסא הקרוב, הוא מסתובב חזרה לתוך החדר

צלילים של מתכת נשמעים במדף, הוא מסתובב חזרה מחייך אלייך

ובידיו הוא מחזיק שרשרת, וכדורי מתכת, למצבטים לא שמת לב

הוא מצמיד לפטמותייך הכואבות את המצבטים, מחבר בניהם בשרשרת

הוא מושך בה קלות, ואת מכאב מתקפלת, צורחת

"כואב אה?" הוא שוב מחייך, "כן" את שוב מתבכיינת

הוא אוחז בכדור המתכת, מחבר אותו לשרשרת, משקל הכדור מושך את שדייך

הכאב המענג, כבר נעלם ועכשיו את רק מרגישה את מה שנשאר

"תזוזי וזה יכאב יותר" הוא אומר, את מתיישרת, גופך נצמד לקיר הלבנים הקרות

הוא מרים את הוויברטור, מדליק שוב את הרטט, רק הפעם מכוון על חזק

את בולעת רוק, נושמת עמוק ומתכוננת.

מביטה בעיניו בענייך הבוכיות מביטות בך חזרה בעיניו המחייכות

הוא מלטף את שיעריך, מלטף בידו החמה את פנייך

את נשענת על ידו מתענגת, "אל תדאגי אני שומר עלייך" הוא אומר

ובמילותיו השובות, הכאב, הפחד, הכול נשכח

בעודו קרוב אליך, מבטך בעיניו נעוץ, את שומעת את הרטט מתקרב לגופך

הוא מצמיד אותו הפעם בעדינות, פיך נפער מעונג,

את נושמת עמוק ומהר, מתענגת ולא זזה, וידו עדייך את פנייך מלטפת

נושכת את שפתייך, גונחת מעט, הוא מביט בענייך, מתקרב ונושק לך

"את רוצה לגמור?" הוא בעדינות שואל, את באושר ובשקט עונה "כן"

"כן, בבקשה כן" הוא מחייך אלייך, את מאושרת מחיוכו המבשר את הבאות

"תגמרי, כמה שאת רוצה תגמרי", מוריד את ידו מפנייך ומשחרר לך את הפטמות

את לא מאבדת שליטה, את רוצה להראות לו כמה את טובה, מתקרבת לאט לאט לגמירה

הוא מלטף את שדייך הכואבות, מושך בעדינות בפטמות, כל גופך למגע ידיו משתגע

מרגישה את הרטט נצמד יותר ויותר, את שוב משתוללת, צורחת גונחת, מתנשמת

וכמו אור חזק בחושך, כמו פיצוץ בשקט מוחלט, את גומרת הכי חזק

גופך מתמוטטת על זרועותייך התלויות, מרגישה איך הרגליים מרחפות

הוא מחבק את ידו סביב גופך, מרים אותך בעדינות

משחרר את ידייך, מלטף את שיעריך

נושא אותך לתוך החדר, ענייך מביטות בקיר הלבנים מתרחק

את משוחררת מגופו, מוריד אותך לספא על גביך, מביטה בו והוא מתפשט

יש לו איבר מרשים, מטופח, נוצץ מלחות בקצה

הוא מוציא חבל מתחת לספא, קושר יד לירך

"מה את רוצה?" הוא שואל, "את הזין שלך בתוכי" את עונה

"תתחנני",

"בבקשה, בבקשה תזיין אותי", "בבקשה אני צריכה אותך בתוכי"

קולך נשמע לך מוזר, לא ממש מבינה מה קורה

איש זר ואת מתחננת אליו, מרגישה קרובה אליו וחשופה

הוא מתקרב אלייך, איברו מעט נוגע בך, את רועדת,

כול כולך רגישה, "תירגעי מייד" הוא מתרחק

"מה את רוצה?" הוא שוב שואל, ואת שוב מתחננת

"תזיין אותי בבקשה, אני צריכה אותך", קולך רועד בבכי

הוא מתקרב שוב, חודר בעדינות לגופך, "אההה" את גונחת ונושפת

הוא יוצא מייד, "לא תירגעי?", "אין בעיה כנראה לא מגיע לך"

הוא מסובב אותך, ראשך תלוי מהספא, שיערך נוגע ברצפה

"מה את רוצה?", שואל, "אותך בפה שלי בבקשה" את עונה

הוא חודר לפיך, מתוק ורחב,

נכנס ויוצא, שוב שוב דופק את פיך הפעור

הוא נושם בכבדות, גונח מעט, ויוצא מפיך

מסובב אותך חזרה, מפסק את רגלייך

"את ילדה טובה!", מחייך וחודר כולו לתוכך

את מתאפקת, לא זזה, מאגרפת את ידייך, נושכת את שפתייך

והוא שמביט בענייך, חודר ויוצא חזק ועדין

מקרב אותך לעולם אחר בכל חדירה

ענייך נעצמות ללא שליטה, מתאפקת לא להתרכז בהנאה

הוא נכנס לתוכך, חודר לנשמתך, הוא יוצא משחרר את כל מעצורייך

רגלייך מתכווצות, את שורטת את שוקייך בציפורנייך

מקווה לעוד קצת כאב, מפחדת לגמור, מפחדת שהוא יפסיק

את מקרבת יותר, הכאב כבר לא עוזר, גם הוא הפך להנאה

לאט לאט הוא משחרר את ידייך מהקשירות

את אוחזת את שדייך, צובטת ומושכת את פטמותייך

מנסה להתנתק מההנאה ששותפת את גופך ומציפה בחום

הוא מבין מה את עושה, מתכופף ומרים את שוט הזנבות

את מביטה בו בציפייה, "זה מה שאת רוצה?" הוא שואל בעודו בתוכך

את מהנהנת את ראשך בחיוב ובמרץ, מבליטה את שדייך

הוא מחייך, חודר אלייך חזק יותר, ומצליף

את מתענגת על גלי הכאב והחום

הוא לא מפסיק, את מתקרבת, עוד שנייה מתפוצצת

"את רוצה לגמור", "כן" את צורחת.

"תתחנני" הוא לוחש, "בבקשה אני רוצה לגמור" את זועקת

"עוד לא", הוא מעט את תנועותיו, מתקרב אלייך

אוחז בצווארך, מנשק לשפתייך, את על הסף

לוחש לאוזנך, בעודו מלטף, "תגמרי, תגמרי כמה שאת רק רוצה"

את מתפוצצת, גלים של חום, כל גופך משתולל

הרגליים בועטות והוא גומר בתוכך

נושך לאוזניך, מביט בעינייך,

מנשק אותך, מגלגל לשונו בפיך

עוטף אותך בחום גופו,

את ברקיע השביעי,

הוא יוצא ממך

זורק על גופך מגבת קטנה

"יאללה עופי מפה, ואל תחזרי"

מתנגבת, ובוכה, מתלבשת, ובוכה

יוצאת מבעד לדלת שנטרקת מאחורייך

מתחילה לצעוד, מאחורייך הדלת שוב נפתחת

"היי" קול קורא לך, את מסתובבת ליבך פועם בחוזקה

"שכחת את התיק", אומר ומשליח אותו לרצפה

הדלת נטרקת שוב, את ניגשת דומעת, מרימה את התיק

אוספת את שיצא ממנו, האור מתחת לדלת נדלק ובוהק

הדלת נפתחת, הוא מביט בך ממעל

מתכופף לעבריך, מביט בעינייך,

"תבואי גם מחר יפה"

עוד יום במשרד, את יושבת מאחורי שולחנך, פורסת את ארוחת הצהריים שהכנת

צלצול האינטרקום מסיט את מבטך לדלת, הוא מחייך לעברך מבעד לזכוכית

גבוה ועורו שחום, לא מבוגר ולא צעיר

את לוחצת על מתג הכניסה, ועכשיו הוא מולך, "נקבעה לי פגישה" הוא אומר

"כולם יצאו לצהריים, יחזרו עוד שעה" את עונה ומחייכת.

"אני אמתין, יש לי זמן" הוא מחייך חזרה, "תשתה משהו?" את מציעה

"משהו קר" הוא עונה, את נעמדת, עוברת לצידו מתחככת בו מעט מבקשת "סליחה", וממשיכה לעבר המטבחון, בטוחה שהוא בוחן כל צעד שלך עד לכניסתך למטבחון הקטן בקצה המסדרון.

מחייכת בסיפוק, את מרימה כוס ממתקן הייבוש ופתאום הוא צמוד אלייך, ידיו אוחזות בדלפק משני צדדייך חוסמת את דרכך.

את מסתובבת אליו במהרה, "מה אתה עושה?" את שואלת, "מה שאני רוצה" בשקט הוא עונה,

"אני מבקשת שתשחרר אותי מייד", מרימה את קולך בהחלטיות, "אם את רוצה שאני אעשה משהו בשבילך, את צריכה לעשות משהו בשבילי" הוא מחייך, סקרנית ולא מאמינה את בשקט אומרת "מה?".

הוא משחרר את ידיו מתרחק צעד אחורה, "בואי אחריי" הוא מסמן ואומר, את הולכת אחריו נמשכת כמו מגנט, הוא נכנס לחדר הישיבות ואת אחריו, הדלת נסגרת את מולו נבוכה נעמדת.

"תתפשטי", את לא מאמינה למשמע אוזנייך, ובכל זאת ידייך באיטיות פושטות את בגדייך ומבטו קבוע בענייך, את נשארת מולו עירומה ונבוכה, מנסה להסתיר בידייך את מבושייך, "על השולחן" הוא מכוון ואומר, את מזיזה את הכסא שמפריד בניך לבין שולחן הישיבות הארוך, ומתיישבת על העץ הקר בישבנך. הוא מהנהן בראשו לשלילה "על ברכיים" הוא פוקד, ואת כמו חיילת עושה, מפנה את אחורייך לעברו. מבטך מנסה לראות אותו, כשידו החמה נצמדת לפנים ירכייך ולאט עולה

הוא נוגעה את מתרגשת, הוא מגחך ומפסיק

הרוכסן נפתח והוא חודר אלייך, מרחיב אותך, רטובה ומתענגת

נכנס ויוצא עושה בך כל מה שהוא רוצה, הוא לא מפסיק לענג, את כל גופך מפנק

הוא יוצא ממך ואת רטובה, אוחז בשיערך מסובב והופך אותך על גבך שראשך מופנה אליו

מחזיק בראשך בשתי ידיו בחוזקה, חודר לפיך חם ומתוק

הוא חודר בחזקה ועמוק, את מאמצת לנשום, רוק ודמעות יורד מעינייך

עוד ועוד ואז הוא גומר על פנייך.

חם רטוב ואת דומעת, במכנסייך הוא קושר את רגלייך לשולחן

בחולצתך את ידייך, ומשאיר אותך שם, מכבה את האור ועזב את החדר

את שומעת רעשים, צעדים וקולות של אנשים

פאניקה עוטפת אותך, את רועדת, רק שלא ימצאו אותך כך

מנסה להשתחרר, כל גופך נאבק

ואז האור נדלק

זה הוא שמשחרר את גופך

מרים אותך, מנקה אותך, מחבק אותך, מלטף לראשך

"אל תדאגי בקול מרגיע הוא לוחש"

"את שלי, ולא אתן לאף אחד, לפגוע בנפשך"

את אוחזת בו כאילו תלויה על צוק

מחבקת ודומעת, את האיש שהרחיב לך את הדעת

הוא לא משחרר, וגם את

הוא מעניק לך נשיקה

ועכשיו את יודעת

מה זאת אהבה.

שוב נכנסת לאותו פאב מעושן ומוכר, לבד

מתיישבת על הכיסא המוגבה ליד הבר

הברמן מיד מבחין בך, עם יופי כמו שלך, "כדי לו" את חושבת

"ערב טוב, מה תשתי?" הוא שואל, את מביטה בוא מוחמאת "קוסמו" את משיבה

אותם אנשים, אותם בדיחות, מביטה בהם יושבים ושותים

קולות דיבורים וצחוקים, "איזה חברות?", שוב מאחרות את חושבת

הברמן ניסה כבר את כל  משפטי הפתיחה שלו עלייך

מסכן הנחתת אותו כמו נחיתת אונס, מהר וכואב

את לוגמת מהמשקה שלך, קר ומחמם

עוד לגימה, ארוכה

המכה בכתף מפתיעה אותך, המשקה נשפך מהסנטר לצוואר

מניחה את הכוס המעוצבת בכעס, מביטה מעל

"מי האידיוט?", הוא מביט בך בעיניו החודרות ישר לנשמתך

מבטו אוחז בליבך מונעה ממך לקחת עוד נשימה

הוא מחייך בשפתיו הבשרניות, "זה קורה!" הוא אומר

מתיישב בכיסא לצידך, את עדיין מביטה בו בהלם

והוא שכבר מזמן מתעלם מקיומך, "ברמן גלן 15 בלי קרח" הוא צועק

כאילו הבר ריק מאדם וברמן חירש, הוא יושב שם בחזה מנופח

"חוצפן" את חושבת, מגלגלת בלשונך מספר קללות שלא ממש יוצאות

מנגבת במפית את שאריות המשקה, הברמן ניגש מוזג לאויבך החדש משקה

"תמזוג לה את הזבל הוורוד הזה שהיא שותה, עליי" הוא אומר לברמן בבוז

הברמן צוחק מעט, ומוזג לך עוד כוס, את רותחת מבפנים

והוא שיושב לצידך עדיין מתעלם, את לוגמת מהמשקה שלך שנמזג מחדש

"נרגעת?" הוא שואל במתרסנות, "מי אתה חושב שאתה?" את משיבה בכעס

"אתה מתיישב פה, שופך עליי משקה, נדחף לשקט שלי, פשוט חוצפן"

הוא מביט בך מחייך, "עכשיו נרגעת?" הוא שואל

"אל תדאגי, עד מחר את תסלחי לי" הוא טוען בגאווה וביטחון

ובעוד את חושבת על תשובה שתנחית אותו, את שוקלת אולי הוא צודק

העניים האלה, השפתיים, כתפיים רחבות, בטחון עצמי

כבר מזמן עבר מאז שפגשת גבר, כהגדרתו במילון שלך

"מתי המחזור שלך?" הוא שב לעצבן אותך ללא הססנות

עינייך הכועסות מביטות בו, "מי אתה חושב שאתה?"

"את מתכוונת לענות? או שתתחמקי כמו מכל דבר שמפחיד אותך"

המחשבות שבראשך לא מובנות, "למה את שוקלת בכלל לענות לו?"

את כבר לא מבינה את עצמך, הוא מערער את עולמך הבנוי בחוזקה

מביטה בו שוב, לוגם מהמשקה שלו, "לפני שבוע" את עונה

הוא מהנהן בראשו, "ומתי זיינו אותך לאחרונה?"

השאלה שלו עוצרת את כל נשימתך, טיפה מרטיבה בין רגלייך

את שוקלת את התשובה, חושבת על הפעמים הבודדות שבאמת זיינו אותך

לא על כל הפעמים שגבר מתנשם נשכב מעלייך, ותוך שניות סיים והלך

"מתי באמת?" את חושבת, מגע יד עדין נוגע בכתפך

את מסתובבת, הן כאן, החברות המאחרות שלך שהפקירו אותך

שהשאירו אותך להתמודד איתו.

את קמה ממושבך, הוא כבר לא מביט בך, מתעלם מקיומך

מתיישבות יחד לצד שולחן, ענייך לכיוונו, מביטות בו לוגם

ועיניו נעוצות בך,

ככה כל הערב, הן מדברות, צוחקות, שותות

ואת מביטה בו, והוא בך

הערב סוף סוף הסתיים, הוא כבר לא יושב שם

הוא קם ויצא מעולמך, משלמות את החשבון המנופח

יוצאות מבעד לפאב המעושן, מתחבקות לשלום, הן נכנסות לרכב

"אני אקח מונית" את אומרת, והן טיפה שתויות מנפנפות ונוסעות

מתירות אותך עומדת שם, בלילה, מחכה למונית

יד בחוזקה אוחזת בידך, "אני חונה שם!" הוא מצביעה ומושך אותך בידך

את צועדת איתו, ללא הבנה או תפיסה למה ומדוע

נכנסת למכונית, ונוסעת

את מביטה בו כל הדרך, ללא מילים ליבך פועם בחוזקה

נוסע איתך בין דרכים ועצים, אורות הרחוב בחלון חולפים

האוטו נעצר בחצר מגודרת, פנסי הרכב מאירים את הבית

שתי קומות, חצר רחבה ומטופחת, הוא יוצא מהרכב

הולך סביב ופותח לך את הדלת, "צאי" הוא פוקד ואת נענית

נעמדת באוויר הלילה הקריר, "תסתובבי" הוא אומר

את מסובבת את גבך אליו, הוא קושר את עינייך, אוזק את ידייך מאחורי גבך

"לכי", הוא מוביל אותך, רגלייך מגששות בין אבני החצץ

"מדרגות", את עולה בזהירות, בעודו אוחז בך מאחור

הוא עוצר אותך, צלצול המפתחות, סיבוב המנעול

צירי הדלת חורקים, הוא דוחף אותך, מוביל אותך ברחבי הבית

"מדרגות למטה" הוא אומר, בזהירות את יורדת בגרם המדרגות הארוך

ריח הלחות והטחב מגשש בעדינות באפך, צליל רצפת הבטון מוכר

הוא עוצר אותך, "תרימי רגל", את נענית לפקודתו, הוא מסיר את נעלי העקב ממך

הרצפה הקרה חודרת לרגלייך, הוא משחרר את האזיקים מידייך, קושר בחבל במקום

ידיך נקשרות מאחורי גבך, "רדי על הברכיים" הוא פוקד

את מהנהנת בשלילה, בקולך מביעה התנגדות בצליל ילדותי

"בואי אני אסביר לך מה הולך לקרות פה!, את תעשי כל מה שאגיד אחרת תענשי"

"את מבינה?", את מהנהנת בחיוב "כן" בשקט את עונה

"יופי, עכשיו רדי על הברכיים, אני לא אחזור על כך שוב"

את לוקחת נשימה עמוקה, אוזרת אומץ, ושוב מהנהנת בשלילה מתריסה

גיחוכו נשמע מאחורייך, צעדיו מתרחקים ממך

ליבך פועם בחוזקה, רגלייך רועדות

צעדיו מתקרבים חזרה, הולך סביבך, בשמיעתך את מנסה לעקוב אחריו

ידיו אוחזות בשיערך בחוזקה, הוא מושך אותך, מפיל אותך על ברכייך

מוריד את ראשך בכוח לרצפה הקרה, בידו השנייה מציף את גופך בכאב, סוטר לישבנך

שוב ושוב, חזק ובקצב אחיד, את צועקת ונאנקת מכאב, הוא מפסיק

מרים אותך בכוח לעמידה, ישבנך כואב וחם, הוא משחרר ידיו ממך

"רדי על הברכיים" הוא פוקד, את מיד מבצעת

"יופי, כמו שאמרתי את תעשי כל שאגיד אחרת תענשי"

"גופך שייך לי, אני אעשה בך כל מה שאני רוצה"

"אשתמש בגופך להנאתי, את לא תגמרי בלי אישור שלי"

"את לא תזוזי בלי פקודה שלי", וכך הוא מתהלך סביבך מעלייך

מתאר לך את תחליט היותך, הוא מסיים בלחישה לאוזנך, מסביר על מילות ביטחון

"אני אשמור עלייך, את בטוחה איתי" הוא לוחש

גופך משוחרר מעצורים ועכבות, את מתמסרת להיותך שלו

מילותיו המרגיעות, מרגשות ומסקרנות, את  לא מפחדת שיעשה בך כרצונו

"תעמדי" הוא פוקד, את מנסה לעמוד ומאבדת את יציבותך

הוא אוחז בך, ומרים אותך מהרצפה הקרה

מתכת קרה נוגעת בעור רגלייך, צליל הגזירה חותך את השקט

בעוד הוא גוזר ממך את בגדייך

מחשבותייך נודדות לחומריות עלות השמלה היקרה

נזכרת בחנות, במוכרת שלא ממש הייתה נחמדה

נהייה לך קר, עומדת בחלל השחור של דמיונך עירומה

ידיו סורקות את גופך, מלטפות את כולך

יורדות מצווארך לחזה, מושכות מעט, אוחזות מעט

יורדות אל בין רגלייך, נוגעות ברטיבותך

אוחזות ומפסקות את ישבנך, "מאוד נחמד, את לא מתעמלת מספיק!"

"כדי שתתחילי לשמור על עצמך יותר טוב"

צעדיו מתרחקים, שקט עוטף אותך בחדר הלא ידוע

ידיו חוזרות אלייך, הוא מסיר את כיסוי עינייך

את מביטה בו, ידו מתרוממת והוא אוחז בשוט זנבות עור שחור

"את יודעת מה זה?", את מהנהנת לשלילה

"עכשיו את תכירי, קוראים לזה שוט זנבות, וזה מרגיש ככה"

הוא מלטף אותך עם זנבות השוט, נעלם מאחורייך

צליל ההתנפצות על עורך, כאב עדין חובק בישבנך

הוא מצליף, יותר ויותר חזק מחפש את הגבול שלך

הקצב האחיד עליו הוא שומר מענג אותך, את נאנחת

חזק יותר צועקת, משתחררת, זה מתחיל לכאוב

פחות מענג, הוא קולט את תגובותייך המשתנות

הוא עוצר, מלטף את ישבנך בעדינות בידיו החמות

מרגיע את החום והכאב במגעו, ביד אחת מלטף בין רגלייך

מענג אותך בעדינותו, "עכשיו נעבור לקרופ"

הוא קם, משחרר את אחיזתו מישבנך בליטוף

נעלם לרגע, נעמד בחזרתו מולך, בידו אוחז בשוט שחור וארוך

מעביר את השוט בליטוף על לחייך, יורד לחזה

"תנשמי עמוק" הוא אומר, את לוקחת נשימה עמוקה

הוא מצליף בחזה שלך, תחילה בעדינות, נותן לך להתרגל

ההצלפות מרגישות כמו סטירה, שוב ושוב

יותר ויותר חזק,  את מתחילה להתחמק בתנועת גופך

בפניו הוא מביעה הנאה, הסבל הילדותי שלך

הוא מצליף בכל גופך, בישבן, בחזה, בירכיים

שוב ושוב, את כבר לא שומעת את עצמך צורחת

ראשך מרחף מכאב במקום אחר, הוא סוטר לפנייך

מחזיר אותך לחדר, הוא עוצר את ההצלפות

מביט בך עמוקות, "תפסקי את רגלייך" הוא פוקד

את מהנהנת לשלילה, מיללת בקולך הילדותי ביותר

הוא מפליק בחוזקה לישבנך בידו, "אני לא אחזור על עצמי!"

את נושמת עמוק, בהססנות מפסקת את רגלייך

לא מספיקה לנוע, והוא מצליף לאיברך הנוטף בחוזקה מידתית

עונג וכאב שוטפים את גופך, הוא מצליף שנית

כמו גלים הכאב נשבר בעונג, מציף אותך בחום

"פעם אחרונה, את מוכנה?", את מהנהנת בחיוב הססני

הוא מצליף בעדינות, מחייך בעודו מביט בעינייך

את מתנשפת, מביטה בו מכורה לעיניו

הוא נעלם מאחורייך, את מצפה לו שישוב

הוא חוזר ובידו מקל ארוך ודק, "זה הקיין"

הוא מחייך ברשעות, "את בוטחת בי?" הוא שואל

בכנות מיידית "כן" את עונה,  "זה יכאב" הוא אומר

את מהנהנת בחיוב, מצפה בסקרנות, "שלוש הצלפות"

"תספרי איתי, מבינה?", כן את מהנהנת

צליל החיתוך באוויר של השוט מושך את תשומת ליבך

הוא נעמד מאחורייך, את מתנשמת מהר ובחוזקה

לא מצליחה לדמיין את הכאב שבדרך

כמו סכין חותך בבשרך הרך, ההצלפה הראשונה

"אחחחחחחחחחחחד" את צורחת, "אחד" הוא אומר בשקט

דמעות יורדות על לחייך, מקולך בוקעה קול בכי

גופך מתקפל, רגלייך משתחררות, את נופלת לרצפה הקרה

צליל נפילת השוט לרצפה מפר את הבכי שלך

הוא רוכן אל מולך, מתיישב על הרצפה, מלטף לשיערך

את מתקרבת אליו, הוא מחבק אותך כמו ילדה, מקופלת בין זרועותיו

את נשארת קפוא, צמודה לגופו המנחם והאוהב

נרגעת, מתרפקת עליו, "את רוצה להמשיך?" הוא לוחש

את מרימה את הראש, מביטה בעיניו, "כן" את עונה

הוא קם, אוחז בעורפך, מרים אותך מהרצפה

מוביל אותך חזרה במעלה המדרגות, צועדת במסדרונות

נעמדת מול דלת עץ, הוא דוחף אותך מבעד לדלת

חדר העבודה נפרש מולך, הוא מושיב אותך על הרצפה

מצמיד אותך לשולחן העבודה העתיק

קושר את ידייך ורגלייך לרגליי השולחן, מפוסקת ורטובה

הוא מחטט במגירות השולחן, נעמד מולך ובידו ויברטור ענק

רעש הרטט החזק מעביר בגופך צמרמורת

הוא מקריב את המכשיר לפיך, מסמן בלשונו, את מלקקת את המכשיר

הוא מוריד את המכשיר הפועם בין רגלייך, מצמיד בחוזקה

רטט מענג מעביר חשמל בגופך, מחמם ועוטף

הוא יושב מולך, מביט בעינייך

מתנשפת, מתנשמת, גונחת, נאנחת

הוא מצמיד חזק יותר, מקרב אותך לנקודת השיא

הידיים מתכווצות, הרגלים נמתחות, החבלים מתהדקים

הוא לא מרפה, "את רוצה לגמור?" הוא שואל

"כן" את בצעקה עונה, "תתחנני" הוא אומר מביט בעינייך

"בבקשה, בבקשה" את צועקת, "בבקשה מה?" הוא בשקט שואל

"בבקשה תן לי לגמור" צורחת מתאפקת

"תגמרי נסיכה, תגמרי" הוא אומר, את גומרת בפעם הראשונה

הרטט מדגדג עד כאב, צורחת וגונחת, והוא לא מרפה

הרגליים רועדות ללא שליטה, הידיים נשרטות מהחבל

צורחת ובוכה מהנאה, גומרת בפעם השנייה

חשמל וחום מציפים את גופך, והוא ממולך מחייך

ישבנך מתהדק, מנסה לברוח מהרטט, מתקשה לנשום

מרוב צעקות את על סף איבוד ההכרה, אופוריה טוטלית

את גומרת בפעם השלישית, הוא משחרר את הרטט ממך

את מתנשפת, במהרה הוא משחרר את ידייך ורגלייך מרגלי השולחן

הוא מקים אותך, ללא רחמים מסובב אותך, מצמיד את פנייך לשולחן

קושר את ידייך, קושר את רגלייך מפוסקות, לשנייה מלטף בין רגלייך

נעמד מול פנייך שאיברו מתוח וזקוף מולך, לשנייה את מתפעלת

והוא כבר חודר לפיך, חודר עמוק מגרה את לשונך

טועמת את איברו, והוא חודר שוב ושוב

ידו אוחזת בשיערך, בידו השנייה מפליק לישבנך

ועדייך הוא דופק את גרונך, השולחן מתמלא ברוק שנוזל מסנטרך

הוא רוכן מעלייך, גונח ונאנח, נהנה מהחור הרטוב שלך

קולותיו גורמים לך סיפוק, את מצפה שיגמור ותטעמי את מיציו

את פותחת את פיך ככל האפשר, מרוצה מעצמך שהוא נהנה

דמעות זולגות על לחייך, נחנקת ונאנקת, והוא חודר מהר יותר

הוא עוצר, יוצא מפיך, סוטר לפנייך בחוזקה

נעמד מאחורייך, שומעת את צליל שוט הזנבות בעוד הוא משחק בידו

ההצלפה הראשונה מענגת אותך, ישבנך התגעגע

את מחייכת, מאושרת, מתענגת על כל הצלפה

ההצלפות מפסיקות, יד אחת מפסקת את ישבנך

אצבעות ידו השנייה חודרות לאיברך הרטוב

לדקה קצרה הוא מלטף אותך מבפנים, ואז יוצא

בכוח איברו החם חודר לתוכך, "כןןןן" את צועקת

הוא מזיין אותך חזק ולאט, עמוק איברו חודר לתוכך

נוגע בכל הנקודות שלך, מענג אותך מקצות רגלייך לאצבעות ידייך

זרמים של עונג עוטפים את גופך, רגלייך רועדות

הוא לא עוצר, ידו עוטפת אוחז בגרונך

"תזיין אותי בבקשה" את לא מאמינה שאת צועקת

הוא מרים את הקצב, חודר לתוכך מהר יותר

חזק יותר, שוב את מתקרבת לקצה, לא מבינה איך

מעולם לא הרגשת כל כך מעונגת, רטיבותך מטפטפת על ירכייך

"תבקשי" הוא פוקד, "בבקשה אני רוצה לגמור" את מתחננת בצעקה

"עוד לא!" הוא אומר, את מתאפקת אך ללא הועיל

רגלייך רועדות, מתכווצת ומכווצת, צועקת וגומרת

הוא יוצא מתוכך, בידו מפליק לישבנך חזק ובכעס

"את גמרת ללא אישורי" הוא חוזר ואומר בעודו מפליק וסוטר

ישבנך כואב, את צועקת, "אני מצטערת" מתחננת

"את עוד תצטערי" הוא אומר בלעג וכעס

ההצלפות פוסקות, אצבעו חודרת לישבנך

נשימתך נאנקת, "אני עוד ירחיב את החור הזה"

אצבעו חודרת עמוק, מטיילת בתוכך, אצבע נוספת חודרת

את נאנחת, הכאב החדש שלא היה מוכר מדהים אותך

הסקרנות הסתיימה, עולם חדש מתגלה בכאב

שתי אצבעותיו מרחיבות אותך, הלחץ הפנימי גובר

נשימתך כמעט ונעצרת, "תנשמי עמוק" הוא אומר

את מתנשמת ומתנשפת, הלחץ נרגע לאט

עם כל נשימה ההנאה מהכאב מתגברת

אצבעותיו יוצאות ממך בדיוק שהתרגלת אליהן

הוא מפסק את ישבנך בידיו החמות והלחות

טיפת רוק מפיו נוחתת על חורך המורחב

איברו הקשה חודר באיטיות בודק את תגובתך

הוא חודר עמוק יותר, את מתנשמת עמוק

הכאב החד של איברו המתרחב לא פוסק

זה שורף וחותך והוא נעצר עמוק בתוכך,

את מתנשמת, דמעות זולגות על העץ המבריק

"תנשמי עמוק" הוא אומר, ומתחיל האיטיות לנוע בתוכך

הכאב לא פוסק, "דיי בבקשה תפסיק, זה כואב" את בוכה

"תאונני את עצמך" הוא אומר, "זה יעביר את הכאב"

במשיכת יד הוא משחרר את החבל בידך השמאלית

את משחילה את ידך בין הגוף לשולחן, מצמידה לבין רגלייך המתוחות

מלטפת את הדגדגן, מחדירה אצבע, והוא ממשיך

לאט ועמוק, הכאב מתחיל להתערבב בתענוג

את מתרחבת, הוא מרגיש אותך נפתחת לאיברו

הוא מאיץ את הקצב, חודר עמוק וחזק יותר

אצבעות ידך נדחפות לאיברך הנוטף עמוק יותר

את הכאב החזק מחליפה תחושת העונג

התחושה מתעצמת, את נוגעת בעצמך מהר יותר

הוא חודר אלייך בקצב מהיר וחזק, את גונחת

הוא מקשיב לתנועות גופך, "את גומרת זונה?"

המילה הזאת עשתה את עבודתה, הציתה את כולך

את בוערת וגומרת, צועקת בעוד האורגזמה מציפה את גופך

במשך דקה ארוכה גופך בוער ומתכווץ

את מתנשמת, הוא לא עוצר, בקצב אחיד מזיין אותך

חודר אלייך, משתמש בך כחור, לא מותיר בך החלטה

את מאבדת שליטה טוטלית, מוצאת את החופש החדש שלך

וככה כשאת משוחררת, הוא ממשיך להשתמש בך

נהנה מהעובדה שהתמסרת אליו, נשימתו מתחזקת

גניחותיו מתחזקות, את מרגשת שככה גרמת לו להשתחרר

וכך זה קורה, הוא משתחרר ומשחרר את זרעו בתוכך

הוא יוצא מתוכך, משאיר את זרעו לצמוח בתוכך

הוא משחרר את גופך מהקשירות, את נופלת, צונחת

כמעט מעולפת, הוא מתכופף, מרים את גופך המשוחרר

בחיבוק ענק הוא סוחב אותך, מוביל אותך לאמבטיה

מוריד אותך לתוכה, הוא פותח את זרם המים

כמו לתינוקת הוא בודק את הטמפרטורה, את מביטה בו

הוא עכשיו עומל למענך, המים זורמים הוא נכנס לאמבט

את יושבת על רצפת האמבט, מביטה בו שוטף את גופו

מחכה לתורך, "תרימי את הראש" הוא אומר

את לא מבינה, "תרימי את הראש ותבליטי את החזה"

את מביטה בו ללא תנוע, "אני לא אחזור על עצמי"

את עושה כרצונו, מרימה את הראש חושפת את צווארך

מבליטה את שדייך, את מביטה והוא מזרים את נוזליו על גופך

הנוזל החם עוטף ומלטף, זה מרגש אותך, הוא משתחרר עלייך

הוא מסיים, מביט בך מרוצה, זרם המים עובר מגופו לשלך

שוטף את גופך, מלטף בידיו, מסבן כל קימור בעורך

אצבעותיו חודרות בין רגלייך לתוכך, מענג אותך לגמירה אחרונה

 הוא מחבק בזרועותיו, מוציא אותך מהאמבט

מנגב ומייבש אותך, הוא מוביל אותך לסלון

מתיישב על הספה, מושיב אותך לרגליו, מלטף

את מניחה את ראשך על ירכו, מתענגת מהליטוף

וככה עוברות הדקות, את נרדמת לאט

כשאת מתעוררת, אור השמש בעינייך

הוא רוכן מעלייך, בידו משפשף את איברו הזקור

את מביטה בו, והוא בדיוק משפריץ את זרעו בפנייך

עוד לא מבינה מה קרה, הוא קם יוצא מהחדר

את שוכבת על מיטה רחבה, סדינים לבנים ושמיכה

"האוכל מוכן, את באה?"

את חוזרת הביתה מקניות מניחה את השקיות על הרצפה בעודך מגששת להוציא את המפתח מהתיק.
מחדירה את המפתח למנעול ומסובבת, הדלת נפתחת.

יד חמה אוחזת את צווארך
את נדחפת פנימה, הדלת נטרקת מאחורייך והבריח נסגר.

מובלת לרצפה, נופלת על שקית הקניות.
החלב נשפך תחת גופך מרטיב את בגדייך, מקרר את גופך.

נשימה באוזנך, בקול החלטתי "אם תשתפי פעולה ולא תתנגדי אולי אני אתן לך לחיות".

את מורמת משיערך, והוא בקול כועס "תראי מה עשית, את מלוכלכת"

מובלת בן חדרי הבית, נדחפת לחדר המקלחת.

העניים נקשרות, הידיים נאזקות.

נדחפת נצמדת לקיר, יד חמה על צווארך יורדת וקורעת את חולצתך,

חותכת ומושכת את מכנסייך, את נשארת עומדת קשורה ועירומה.

מים, נשברים על גופך, קרים קרים ולאט מתחממים.

ידיים, חזקות מלטפות את המים על גופך בכח

מצווארך, יורדות ומשפשפות

ממרכז החזה לשדייך, אוחזות קצת וממשיכות לבטן

נדחפות חזק בן רגלייך, מקדימה ומאחור.

בלי מילים.

המים נסגרים, צליל הטיפות על הרצפה

מגבת נצמדת לגופך, ברפרוף שורטת.

שוב נאחז ועכשיו בצווארך

את מובלת מחוץ לאמבטיה, למסדרון ומשם לכיסא.

אזיק אחד יורד מידך וננעל, אזיק נוסף ננעל על ידך המשוחררת ושוב ננעל.

את קשורה לכסא.

שקט, צעדים, רעש מהמטבח, כסא נגרר, משקה נמזג.

קר, טיפות מים נוטפות משערך על הגב והחזה.

קול פיקודי שובר את הדממה

"מה שייקרה מאוד פשוט, אני שואל את עונה בכנות"

"מבינה?"

"שקר יוביל לכאב."

"את מצפה למישהו שיבוא?"

"את מצפה לשיחת טלפון?"

"מישהו מצפה לך?"

"מישהו מצפה לשיחה ממך?"

"את בטוחה?"

"חבל שהטלפון יצלצל ואת תמצאי נענשת"

"מתי זיינו אותך פעם אחרונה?"

"מתי אוננת לאחרונה?"

"יש לך צעצועים שאיתם את מזיינת את עצמך?"

"איפה?"

"מה את חושבת שהולך לקרות לך?"

"חחחח"

"כל הכבוד התנהגת כמו שצריך, שתי קצת."

האזיקים נפתחים, את משוחררת מהכסא.

האזיקים ננעלים, את מובלת לספא.

בכוח, על ברכייך מורדת, פנייך נדחפות לכריות.

"תזוזי וזה הסוף שלך."

הכסא שוב נגרר, ברכייך מפוסקות בנעל גסה

צליל שבירת זכוכית נשמע כשיד חזקה סוטרת את ישבנך

שוב ושוב, פעם בימין פעם בשמאל

צרוב לך, כואב לך, לא מצליחה להבין

כל מכה מרטיטה את אחורייך

"אל תזוזי, אני לא אחזור על זה שוב"

ושוב הצליל שנשמע מוכר, רק עכשיו חזק יותר

שוב ושוב רק בצד אחד, את מתקפלת, דמעה על לחייך

"את מתגרה בי? אמרתי לך לא לזוז ולא הקשבת."

"עכשיו תענשי"

יד חמה נדחפת בן רגלייך, אצבעות מפסקות את הכוס שלך.

"רטובה אהה, ידעתי שאת כלבה חרמנית"

אצבעות נדחפות לתוכך, "אל תזוזי"

נשלפות החוצה, ונדחפות חזרה.

לא מהר מידיי, לא לאט, אבל חזק

את לא מבינה איך רגש הכאב משתלב מושלם עם ההנאה

האצבעות יוצאות שוב, יד נאחזת בשיערך, מושכת את ראשך אחורה

אצבעות חמות רטובות ומתוקות נדחפות לפיך.

"חחח טעים?"

שוב ראשך נדחף לכריות הספא, ואצבעות נדחפות לתוכך

"את חושבת שזה העונש?"

את לא יודעת מה להגיד

"תעני לי"

את מנענעת את הראש בחיוב לא בוטח

"את טועה"

"בואי נבדוק כמה את נקייה?"

האצבעות נשלפות מתוכך, ואחת אחת בעדינות גבולית

נדחפות לתחת שלך.

"אמרתי לך לעשות כל מה שאני אומר, כל פעם שלא תעשי, אני אפתח אותך יותר"

"הבנת?"

האצבעות זזות בתוכך, אצבע נוספת מגרה בעדינות את הדגדגן שלך

שורף, חם, ונעים, את לא מצליחה להתמקד ברגש אחד

האצבעות יוצאות מתוכך, ישבנך ניסטר בחוזקה.

"את זה עדיין לא הרווחת לטעום"

הכיסא נגרר אחור, הוא מתרחק, מים זורמים בכיור.

הצעדים מתקרבים חזרה, את מושבת על ברכייך, נמשכת בשיערך לעמידה.

האזיקים מידייך משתחררים, את מובלת בן החדרים

ידיים נקשרות בחבל, ונמשכות מעל ראשך

"תפסקי את הרגליים,ואל תזוזי"

רגלייך נקשרות בפיסוק

שקט, שקט ארוך. את שומעת נשימות קרוב לגופך

צביטות חדות בן רגלייך, מצבטים על שפתייך

נקשרים לירכייך, מפסקים אותך.

רוכסן נפתח בקרבתך, רעשים, מתג נלחץ

רטט נצמד לאיבר מינך, חזק ומענג.

עוד ועוד, את מתקרבת, כפות רגלייך נמתחות

ופתאום הרטט מורחק ממך, את שומעת את לחיצת מתג הכיבוי

"עכשיו נבדוק מה למדת"

יד דוחפת מתכת קרה ועגולה לתוכך, ועוד אחת נדחפת

"זה מאוד פשוט, אם הכדורים יוצאים ממך, תענשי בחומרה"

"הבנת?"

המתג נלחץ בשנית, הרטט מוצמד בחוזקה ומונח על הדגדגן שלך

כמו מכות חשמל, רטטים עוברים בגופך

את מכווצת, את נלחצת, מפחד ממה שיקרה

את מתקרבת, יותר ויותר, גופך נמתח

הדופק עולה, מפחדת ומתרגשת, אולי מרצון

צליל מתכת, נשמע כשנפלט הכדור מגופך

הכל נפסק במהירות.

הרטט נכבה, יד בחוזקה סוטרת לפנייך

"עכשיו תרגישי מה זה עונש"

ידייך ורגלייך משוחררות במכה, גופך נדחף בחוזקה

את נופלת על מזרן המיטה, ידיים הופכות אותך על גבך ומפסקות את רגלייך

את נאבקת, אבל כבר אין כוח,

"מה אמרתי?, תפסיקי מייד"

הרגליים נקשרות לידיים, הידיים נמתחות לאחור

מרימות את רגליים לכיוון החזה.

ונקשרות מעל ראשך, את מפוסקת ומתוחה

לא יכולה להתנגד, בקושי מסדירה את הנשימה

שקט חוזר לחדר, דממה

המצבטים משתחררים בכאב שמזכיר לך את קיומם

את לא מצליחה לארגן מחשבה, עצמאותך משוחררת

כבר לא זוכרת את קיומך

פתאום מתגעגעת, רוצה את מגע ידיו

לא מובן לך למה, לא מובן לך לאן הוא נעלם

את מנסה לחפש, לא רואה מבעד לחוסם

לא שומעת את נשימתו בחדר

"מה את מחפשת?" קולו חוזר להרגיע אותך

"אותך" בחשש את קולך את שומעת

"מה את רוצה?"

"כל מה שתיתן לי" את עונה.

מזרון המיטה מתעוות, בגופו החם עוטף את גופך

הוא חודר לתוכך.

קשה, רך, חם ונעים, מענג ומרגיע

אושר, אושר חודר בן רגלייך

את מתענגת על כל מה שהוא נותן בך

משחרר, את ידייך את רגלייך את נשמתך הכלואה

את מחבק אותו ולא מאמינה.

הוא, חודר ויוצא, חלש וחזק, מהר ולאט

את כבר לא מבדילה

כל גופך מצטמרר, רגלייך רועדות מעונג

הוא לא מפסיק, את מתחילה להתפתל

נאבקת בעונג, מחושמלת מתשומת ליבו

כל כך רטובה, גומרת וגומרת

והוא ממשיך בחוזקה, מתחזק ומתחזק

ואז את מרגישה, האיבר שלו נמתח בתוכך

והוא גומר בתוכך, חם ומרגיע נעים ומלטף

הוא יוצא ממך ואת כבר מתגעגעת

בקושי מצליחה לסגור את רגלייך

ראשך מרחף על הכרית, גופך מקובע במזרן

הוא שוב נעלם, רעשים בקצה מיטה, רוכסן נסגר

הוא מכסה את גופך בסמיכה, מוריד מענייך את הכיסוי

מביט בך, מביטה חזרה, מנשק על לחייך, מנשק את שפתייך

"עוד נתראה" בשקט הוא לוחש באוזנייך

ונעלם, יוצא מחייך.

את,

מולי בפעם הראשונה,

עומדת נבוכה,

עירומה,

וכשאגיד את תסתובבי,

וכשאגיד תכופפי,

תפסקי את עצמך בכדי שאני אבחן את נקבייך, 

אחר כך תרדי על ברכיך,

ואבחן את הפה שלך עם איברי,

וכשתעשי עבודה טובה,

אלטף ואגיד מילים טובות

וכשתעשי שטויות וטעויות אכאיב גם במילים,

אנצל אותך להנאתי,

אשתמש בך לתענגות קטנות לפעמים רק לליטופים,

ועוד מעט יהיה חורף ותצטרכי לחמם אותי,

ואם ארצה לראות אותך גומרת,

את תגמרי בלי סוף ואם ארצה לשמוע אותך צועקת את תצעקי וכשאסיים,

אקלח אותך בנוזלי,

ואחר כך אקלח במים

ואשטוף את גופך בליטופים

וכשתצטרכי ללכת את תרחפי

וכשתצטרכי לחזור את תזחלי

וכשצריך את תבכי,

וגם תכעסי,

לפעמים תענשי ולפעמים תפוצי,

אבל תמיד תהיי שלי