את חוזרת הביתה מקניות מניחה את השקיות על הרצפה בעודך מגששת להוציא את המפתח מהתיק.
מחדירה את המפתח למנעול ומסובבת, הדלת נפתחת.
יד חמה אוחזת את צווארך
את נדחפת פנימה, הדלת נטרקת מאחורייך והבריח נסגר.
מובלת לרצפה, נופלת על שקית הקניות.
החלב נשפך תחת גופך מרטיב את בגדייך, מקרר את גופך.
נשימה באוזנך, בקול החלטתי "אם תשתפי פעולה ולא תתנגדי אולי אני אתן לך לחיות".
את מורמת משיערך, והוא בקול כועס "תראי מה עשית, את מלוכלכת"
מובלת בן חדרי הבית, נדחפת לחדר המקלחת.
העניים נקשרות, הידיים נאזקות.
נדחפת נצמדת לקיר, יד חמה על צווארך יורדת וקורעת את חולצתך,
חותכת ומושכת את מכנסייך, את נשארת עומדת קשורה ועירומה.
מים, נשברים על גופך, קרים קרים ולאט מתחממים.
ידיים, חזקות מלטפות את המים על גופך בכח
מצווארך, יורדות ומשפשפות
ממרכז החזה לשדייך, אוחזות קצת וממשיכות לבטן
נדחפות חזק בן רגלייך, מקדימה ומאחור.
בלי מילים.
המים נסגרים, צליל הטיפות על הרצפה
מגבת נצמדת לגופך, ברפרוף שורטת.
שוב נאחז ועכשיו בצווארך
את מובלת מחוץ לאמבטיה, למסדרון ומשם לכיסא.
אזיק אחד יורד מידך וננעל, אזיק נוסף ננעל על ידך המשוחררת ושוב ננעל.
את קשורה לכסא.
שקט, צעדים, רעש מהמטבח, כסא נגרר, משקה נמזג.
קר, טיפות מים נוטפות משערך על הגב והחזה.
קול פיקודי שובר את הדממה
"מה שייקרה מאוד פשוט, אני שואל את עונה בכנות"
"מבינה?"
"שקר יוביל לכאב."
"את מצפה למישהו שיבוא?"
"את מצפה לשיחת טלפון?"
"מישהו מצפה לך?"
"מישהו מצפה לשיחה ממך?"
"את בטוחה?"
"חבל שהטלפון יצלצל ואת תמצאי נענשת"
"מתי זיינו אותך פעם אחרונה?"
"מתי אוננת לאחרונה?"
"יש לך צעצועים שאיתם את מזיינת את עצמך?"
"איפה?"
"מה את חושבת שהולך לקרות לך?"
"חחחח"
"כל הכבוד התנהגת כמו שצריך, שתי קצת."
האזיקים נפתחים, את משוחררת מהכסא.
האזיקים ננעלים, את מובלת לספא.
בכוח, על ברכייך מורדת, פנייך נדחפות לכריות.
"תזוזי וזה הסוף שלך."
הכסא שוב נגרר, ברכייך מפוסקות בנעל גסה
צליל שבירת זכוכית נשמע כשיד חזקה סוטרת את ישבנך
שוב ושוב, פעם בימין פעם בשמאל
צרוב לך, כואב לך, לא מצליחה להבין
כל מכה מרטיטה את אחורייך
"אל תזוזי, אני לא אחזור על זה שוב"
ושוב הצליל שנשמע מוכר, רק עכשיו חזק יותר
שוב ושוב רק בצד אחד, את מתקפלת, דמעה על לחייך
"את מתגרה בי? אמרתי לך לא לזוז ולא הקשבת."
"עכשיו תענשי"
יד חמה נדחפת בן רגלייך, אצבעות מפסקות את הכוס שלך.
"רטובה אהה, ידעתי שאת כלבה חרמנית"
אצבעות נדחפות לתוכך, "אל תזוזי"
נשלפות החוצה, ונדחפות חזרה.
לא מהר מידיי, לא לאט, אבל חזק
את לא מבינה איך רגש הכאב משתלב מושלם עם ההנאה
האצבעות יוצאות שוב, יד נאחזת בשיערך, מושכת את ראשך אחורה
אצבעות חמות רטובות ומתוקות נדחפות לפיך.
"חחח טעים?"
שוב ראשך נדחף לכריות הספא, ואצבעות נדחפות לתוכך
"את חושבת שזה העונש?"
את לא יודעת מה להגיד
"תעני לי"
את מנענעת את הראש בחיוב לא בוטח
"את טועה"
"בואי נבדוק כמה את נקייה?"
האצבעות נשלפות מתוכך, ואחת אחת בעדינות גבולית
נדחפות לתחת שלך.
"אמרתי לך לעשות כל מה שאני אומר, כל פעם שלא תעשי, אני אפתח אותך יותר"
"הבנת?"
האצבעות זזות בתוכך, אצבע נוספת מגרה בעדינות את הדגדגן שלך
שורף, חם, ונעים, את לא מצליחה להתמקד ברגש אחד
האצבעות יוצאות מתוכך, ישבנך ניסטר בחוזקה.
"את זה עדיין לא הרווחת לטעום"
הכיסא נגרר אחור, הוא מתרחק, מים זורמים בכיור.
הצעדים מתקרבים חזרה, את מושבת על ברכייך, נמשכת בשיערך לעמידה.
האזיקים מידייך משתחררים, את מובלת בן החדרים
ידיים נקשרות בחבל, ונמשכות מעל ראשך
"תפסקי את הרגליים,ואל תזוזי"
רגלייך נקשרות בפיסוק
שקט, שקט ארוך. את שומעת נשימות קרוב לגופך
צביטות חדות בן רגלייך, מצבטים על שפתייך
נקשרים לירכייך, מפסקים אותך.
רוכסן נפתח בקרבתך, רעשים, מתג נלחץ
רטט נצמד לאיבר מינך, חזק ומענג.
עוד ועוד, את מתקרבת, כפות רגלייך נמתחות
ופתאום הרטט מורחק ממך, את שומעת את לחיצת מתג הכיבוי
"עכשיו נבדוק מה למדת"
יד דוחפת מתכת קרה ועגולה לתוכך, ועוד אחת נדחפת
"זה מאוד פשוט, אם הכדורים יוצאים ממך, תענשי בחומרה"
"הבנת?"
המתג נלחץ בשנית, הרטט מוצמד בחוזקה ומונח על הדגדגן שלך
כמו מכות חשמל, רטטים עוברים בגופך
את מכווצת, את נלחצת, מפחד ממה שיקרה
את מתקרבת, יותר ויותר, גופך נמתח
הדופק עולה, מפחדת ומתרגשת, אולי מרצון
צליל מתכת, נשמע כשנפלט הכדור מגופך
הכל נפסק במהירות.
הרטט נכבה, יד בחוזקה סוטרת לפנייך
"עכשיו תרגישי מה זה עונש"
ידייך ורגלייך משוחררות במכה, גופך נדחף בחוזקה
את נופלת על מזרן המיטה, ידיים הופכות אותך על גבך ומפסקות את רגלייך
את נאבקת, אבל כבר אין כוח,
"מה אמרתי?, תפסיקי מייד"
הרגליים נקשרות לידיים, הידיים נמתחות לאחור
מרימות את רגליים לכיוון החזה.
ונקשרות מעל ראשך, את מפוסקת ומתוחה
לא יכולה להתנגד, בקושי מסדירה את הנשימה
שקט חוזר לחדר, דממה
המצבטים משתחררים בכאב שמזכיר לך את קיומם
את לא מצליחה לארגן מחשבה, עצמאותך משוחררת
כבר לא זוכרת את קיומך
פתאום מתגעגעת, רוצה את מגע ידיו
לא מובן לך למה, לא מובן לך לאן הוא נעלם
את מנסה לחפש, לא רואה מבעד לחוסם
לא שומעת את נשימתו בחדר
"מה את מחפשת?" קולו חוזר להרגיע אותך
"אותך" בחשש את קולך את שומעת
"מה את רוצה?"
"כל מה שתיתן לי" את עונה.
מזרון המיטה מתעוות, בגופו החם עוטף את גופך
הוא חודר לתוכך.
קשה, רך, חם ונעים, מענג ומרגיע
אושר, אושר חודר בן רגלייך
את מתענגת על כל מה שהוא נותן בך
משחרר, את ידייך את רגלייך את נשמתך הכלואה
את מחבק אותו ולא מאמינה.
הוא, חודר ויוצא, חלש וחזק, מהר ולאט
את כבר לא מבדילה
כל גופך מצטמרר, רגלייך רועדות מעונג
הוא לא מפסיק, את מתחילה להתפתל
נאבקת בעונג, מחושמלת מתשומת ליבו
כל כך רטובה, גומרת וגומרת
והוא ממשיך בחוזקה, מתחזק ומתחזק
ואז את מרגישה, האיבר שלו נמתח בתוכך
והוא גומר בתוכך, חם ומרגיע נעים ומלטף
הוא יוצא ממך ואת כבר מתגעגעת
בקושי מצליחה לסגור את רגלייך
ראשך מרחף על הכרית, גופך מקובע במזרן
הוא שוב נעלם, רעשים בקצה מיטה, רוכסן נסגר
הוא מכסה את גופך בסמיכה, מוריד מענייך את הכיסוי
מביט בך, מביטה חזרה, מנשק על לחייך, מנשק את שפתייך
"עוד נתראה" בשקט הוא לוחש באוזנייך
ונעלם, יוצא מחייך.