מטיילת שוב במסדרונות, המבנה הזה כמו מבוך מוכר
עוד דלת, עוד מעבר, עוד מדרגות
יורדת ויורדת עמוק לתוך המראה המוכר
מה בסך בכל את מחפשת, דפים למדפסת
מסדרון נפרש מלפנייך כאילו לא נגמר
דלתות ודלתות, הכול נעול, צועדת ורק שומעת את צעדייך
נושמת את האוויר הקר, רק קוביות של לבנים אפורות
מנורות תיקרה מהבהבות, ובקצה המסדרון דלת
ובגדול רשום באותיות אדום ושחור, פרטי, אין כניסה לזרים
את בולעת ורק בגרונך, מניחה את היד על הידית הקרה
ופותחת
מביטה בפנים, בחדר עם המון מדפים
את עוברת, מדף מדף מחפשת כבר לא זוכרת מה
ובקצה החדר דלת ואור לבן בוהק בוקע מתחתיה
ושוב, אוזרת אומץ מניחה את ידך על הידית
ונכנסת מעבר לדלת
"מה את עושה כאן?" הוא מסתובב מהכיסא
את ממלמלת בקושי ומילה אחת לא יוצאת
"מה את עושה כאן?" הוא מרים את הקול
את מביטה בזרועות ידיו החזקות, מורמות ואוחזות בצווארך
הוא מטיח את גופך עמוק לתוך רצפת החדר וטורק את הדלת מאחור
את לא מספיק להרים את הראש למשמע נעילת הבריח
את מביטה בו חסרת אונים, "מה אתה הולך לעשות?"
"את לא ממושמעת, אני הולך לחנך אותך", את לא מבינה למה התכוון
את מנסה להבין את המשמעות, מרימה את עצמך מהרצפה
נועלת את רגלייך וממהרת לדלת, יד חזקה בולמת אותך אוחזת בצווארון חולצתך מאחור
הוא גורר אותך, מתיישב על הכיסא, מוריד את בטנך על ברכיו
"עכשיו תלמדי", בקול החלטי הוא אומר.
את נאבקת, "תעזוב אותי" מתחננת.
הוא מפליק לישבנך, "אישה מפונקת, את תדברי שאני אגיד לך" ומפליק לך שוב
כאב חם חודר מבעד למכנסיי האלגנט שלך, כל מה שעולה לראשך זה "רק שלא יתלכלכו מהרצפה"
את מביטה בה, מלוכלכת ומאובקת.
הוא מפליק לך שוב, קול של ילדה בוקע מגרונך "איי", "דיי",
החום מהישבן מתפשט, "אי אפשר ככה" הוא אומר, מרים אותך מהשיער
את נעמדת בלי שליטה, רועדת ולא מבינה למה
הוא מפשיט את מכנסייך, מקלף אותן כמו פרי בשל
את לא זזה, לא מבינה למה, רועדת ומקובעת לרצפה
הוא מושך אותך חזרה על בירכיו, ומפליק לישבנך החשוף
"דיי, מה אתה עושה?" צועקת, "את שנכנסת לכאן שאסור, עכשיו תלמדי" הוא לוחש
"תעזוב אותי" צועקת חזרה, "מה אתה עושה, למה?"
הוא לא עונה רק מפליק לישבנך שוב, ושוב
מפשיל את תחתונייך לברכייך, "מה אתה, מה אתה מתכוון לעשות לי" קולך רועד
"אמרתי לך, וזה פעם אחרונה שאני אומר, את לא מדברת אלה אם אני מרשה לך"
"את תדברי עוד פעם אחת והעונש רק יחמיר", שוב הו מצליף לישבנך, ועכשיו זה כבר כואב
שוב הוא מצליף, את נאנקת, מייללת, ובלי הבנה מתרגשת,
ידו משתחלת בן רגלייך, "מישהי נהנית יותר מידיי?", "כנראה שזה לא עונש מספיק"
הוא מרים אותך מברכיו, מושך בשיערך, מצמיד אותך לקיר הלבנים האפורות
"תרימי את הידיים" קולו פוקד, את מסרבת בהנהון ראשך, ידו סוטרת בפנייך
"תרימי את הידיים", את נשמעת לפקודתו, מרימה את ידייך מעל ראשך
הוא מפשיל את חלוצתך מעל לראשך, קורע מגופך את החזייה,
"איך את רוצה להיקשר, פנים קדימה או לקיר?", את מביטה בו ולא מבינה
"אני לא רוצה שתקשור אותי" אומרת בבכייה, הוא סוטר שוב לפנייך
ומביט בכך כשואל שוב ולא מוציא מילה, "קדימה" את עונה
הוא אוחז בידייך, ואוזק אחת אחת לסורג החלון שמעל.
גופך נצמד לקיר הקר, מרגיע את הכאב בישבנך
"הפטמות שלך רגישות" הוא שאול, את מהנהנת "כן"
הוא סוטר לשד הימני שלך, "כן מה?"
את מביטה בו שהכאב מתפשט, "כן אדוני"
"יופי את לומדת מהר", מחייך, מפנה את גבו
הוא ניגש למדף, אחד מתוך הרבה, מרשרש מחפש
"מה אתה עושה, מה תעשה לי?" את שואלת
"לא אמרתי לך לדבר" מקצה החדר נשמע קולו
"הנה זה" הוא מסתובב חזרה ובידו שוט זנבות,
"את יודעת מה זה?" , את מהנהנת בחיוב
"את יודעת איך זה מרגיש?", מהנהנת בשלילה ופחד
"את תלמדי", צועד אחורה משחק עם השוט בידיו
גופך רועד, שרירי רגלייך נמתחים מחשש,
הוא מרים את ידו המחזיקה את השוט
הכול נשבר שהשוט מצליף בשדייך
שוב ושוב, את מנסה להתחמק מהכאב
רגלייך מתקפלות, מפיך בוקעות זעקות, אנחות
"תפסיקי לזוז או שאני אצליף חזק יותר" הוא פוקד
ענייך דומעות, החזה דוקר וכואב, הוא מצליף שוב
"תבליטי את החזה שלך קדימה", "לא" את ממלמלת ומהנהנת
"תבליטי את החזה קדימה וזה יסתיים", את בולעת רוק
אוזרת אומץ, מביטה בו, מביט בך במבט של ציפייה
את מבליטה אתה השדיים האדומות והשרוטות, הרגישות וכואבות
"כל הכבוד, אני גאה בך" ומצליף לשדייך לא חזק, לא חלש
"כל הכבוד" הוא חוזר ואומר, מלטף את פנייך בעדינות, מנשק לשפתייך
את מאושרת, כמו שלא היית מעולם, פתאום הכול מושלם
לא כמו שקיבלת מאה במבחן, לא כמו שקיבלת את התואר
לא כמו שקיבלת קידום, ולא כמו שאבא אומר שהוא אוהב אותך
אושר, ממש אושר. הוא מביט בעינייך מחייך, לוקח צעד אחורה
"תפסקי את הרגליים", בפקודתו חיוכך נמחק, לוקחת נשימה ומפסקת
"כל הכבוד", "יש רק שני חוקים שאת צריכה לדעת"
"את עושה כל מה שאני אומר, ואסור לך לגמור בלי אישור, הבנת?"
"כן אדוני" את עונה בציפייה להנאה
הוא מותח את השוט אחורה, ומפליק בן רגלייך
כואב הרבה, נעים רק בטיפות, את מנסה להתמקד בהנאה
אך הריכוז נשבר בעוד הצלפה, שוב ושוב את מנסה
שוב ושוב הוא מרחיק אותך חזרה, גונחת מאושר
"עוד?" הוא שואל, ואת בלי להסס "כן אדוני" צורחת
הוא מפליק, ומצליף, חזק וחלש, את מתקרבת ומתרחקת
רגלייך רועדות, אצבעותייך נמתחות, את נעמדת על קצות האצבעות
מנסה להתקרב יותר ויותר,
פתאום הוא מפסיק, לשדייך מפליק
מחדיר לפיך את ידית השוט, "תחזיקי, אל תפילי"
הוא מסתובב לתוך החדר, חוזר לחפש במדף
מזיז דברים, מסתובב חזרה, ענייך נפקחות למראה הוויברטור הגדול
את מחייכת מהנאה וציפייה
הוא מדליק את הרטט, משנה את הקצב ממהיר לאיטי, מקרב לכוס שלך אבל לא נוגע
רק הצליל עושה אותך רטובה, הוא נוגע בשדייך מלטף ואחר כך סוטר להן
את לא מוציא מילה, לא מרגישה את הכאב, רק מהציפייה
"מה החוקים את זוכרת?" הוא שואל, "אסור לגמור" קולך רועד
הוא סוטר לפנייך חזק, מחזיר אותך למציאות, "זה לא מה שאמרתי" הוא כועס
את מחפשת בראשך למה התכוון, מה שכחת, כל המחשבות מתרכזות ברטט ובעיניו
"אסור לגמור, ולעשות כל שאתה אומר לי" את כמעט צועקת מאושר
הוא מחייך, מצמיד את הוויברטור בכוח כמעט דוחף לך אותו פנימה
מרחיב את השפתיים שלך, מפסק את הרגליים שלך
כולך מטפטפת, הרעד עובר לך בכל הגוף, משכך כל כאב
רגלייך מתחילות לרעוד, גלים של חום וקור, הנאה וכאב מתנפצים כמו גלים בגופך
את מזיזה את ישבנך בלי שליטה, ידייך הקשורות נמתחות, נעמדת על קצות האצבעות
משתוללת, גונחת, נושכת את שפתייך, כמעט וצורחת
הוא מפסיק, מרחיק את ההנאה שאליה את כל כך משתוקקת
"את זזה יותר, אל תדאגי גם בזה נטפל", הוא מכבה את הוויברטור
מניח אותו על הכסא הקרוב, הוא מסתובב חזרה לתוך החדר
צלילים של מתכת נשמעים במדף, הוא מסתובב חזרה מחייך אלייך
ובידיו הוא מחזיק שרשרת, וכדורי מתכת, למצבטים לא שמת לב
הוא מצמיד לפטמותייך הכואבות את המצבטים, מחבר בניהם בשרשרת
הוא מושך בה קלות, ואת מכאב מתקפלת, צורחת
"כואב אה?" הוא שוב מחייך, "כן" את שוב מתבכיינת
הוא אוחז בכדור המתכת, מחבר אותו לשרשרת, משקל הכדור מושך את שדייך
הכאב המענג, כבר נעלם ועכשיו את רק מרגישה את מה שנשאר
"תזוזי וזה יכאב יותר" הוא אומר, את מתיישרת, גופך נצמד לקיר הלבנים הקרות
הוא מרים את הוויברטור, מדליק שוב את הרטט, רק הפעם מכוון על חזק
את בולעת רוק, נושמת עמוק ומתכוננת.
מביטה בעיניו בענייך הבוכיות מביטות בך חזרה בעיניו המחייכות
הוא מלטף את שיעריך, מלטף בידו החמה את פנייך
את נשענת על ידו מתענגת, "אל תדאגי אני שומר עלייך" הוא אומר
ובמילותיו השובות, הכאב, הפחד, הכול נשכח
בעודו קרוב אליך, מבטך בעיניו נעוץ, את שומעת את הרטט מתקרב לגופך
הוא מצמיד אותו הפעם בעדינות, פיך נפער מעונג,
את נושמת עמוק ומהר, מתענגת ולא זזה, וידו עדייך את פנייך מלטפת
נושכת את שפתייך, גונחת מעט, הוא מביט בענייך, מתקרב ונושק לך
"את רוצה לגמור?" הוא בעדינות שואל, את באושר ובשקט עונה "כן"
"כן, בבקשה כן" הוא מחייך אלייך, את מאושרת מחיוכו המבשר את הבאות
"תגמרי, כמה שאת רוצה תגמרי", מוריד את ידו מפנייך ומשחרר לך את הפטמות
את לא מאבדת שליטה, את רוצה להראות לו כמה את טובה, מתקרבת לאט לאט לגמירה
הוא מלטף את שדייך הכואבות, מושך בעדינות בפטמות, כל גופך למגע ידיו משתגע
מרגישה את הרטט נצמד יותר ויותר, את שוב משתוללת, צורחת גונחת, מתנשמת
וכמו אור חזק בחושך, כמו פיצוץ בשקט מוחלט, את גומרת הכי חזק
גופך מתמוטטת על זרועותייך התלויות, מרגישה איך הרגליים מרחפות
הוא מחבק את ידו סביב גופך, מרים אותך בעדינות
משחרר את ידייך, מלטף את שיעריך
נושא אותך לתוך החדר, ענייך מביטות בקיר הלבנים מתרחק
את משוחררת מגופו, מוריד אותך לספא על גביך, מביטה בו והוא מתפשט
יש לו איבר מרשים, מטופח, נוצץ מלחות בקצה
הוא מוציא חבל מתחת לספא, קושר יד לירך
"מה את רוצה?" הוא שואל, "את הזין שלך בתוכי" את עונה
"תתחנני",
"בבקשה, בבקשה תזיין אותי", "בבקשה אני צריכה אותך בתוכי"
קולך נשמע לך מוזר, לא ממש מבינה מה קורה
איש זר ואת מתחננת אליו, מרגישה קרובה אליו וחשופה
הוא מתקרב אלייך, איברו מעט נוגע בך, את רועדת,
כול כולך רגישה, "תירגעי מייד" הוא מתרחק
"מה את רוצה?" הוא שוב שואל, ואת שוב מתחננת
"תזיין אותי בבקשה, אני צריכה אותך", קולך רועד בבכי
הוא מתקרב שוב, חודר בעדינות לגופך, "אההה" את גונחת ונושפת
הוא יוצא מייד, "לא תירגעי?", "אין בעיה כנראה לא מגיע לך"
הוא מסובב אותך, ראשך תלוי מהספא, שיערך נוגע ברצפה
"מה את רוצה?", שואל, "אותך בפה שלי בבקשה" את עונה
הוא חודר לפיך, מתוק ורחב,
נכנס ויוצא, שוב שוב דופק את פיך הפעור
הוא נושם בכבדות, גונח מעט, ויוצא מפיך
מסובב אותך חזרה, מפסק את רגלייך
"את ילדה טובה!", מחייך וחודר כולו לתוכך
את מתאפקת, לא זזה, מאגרפת את ידייך, נושכת את שפתייך
והוא שמביט בענייך, חודר ויוצא חזק ועדין
מקרב אותך לעולם אחר בכל חדירה
ענייך נעצמות ללא שליטה, מתאפקת לא להתרכז בהנאה
הוא נכנס לתוכך, חודר לנשמתך, הוא יוצא משחרר את כל מעצורייך
רגלייך מתכווצות, את שורטת את שוקייך בציפורנייך
מקווה לעוד קצת כאב, מפחדת לגמור, מפחדת שהוא יפסיק
את מקרבת יותר, הכאב כבר לא עוזר, גם הוא הפך להנאה
לאט לאט הוא משחרר את ידייך מהקשירות
את אוחזת את שדייך, צובטת ומושכת את פטמותייך
מנסה להתנתק מההנאה ששותפת את גופך ומציפה בחום
הוא מבין מה את עושה, מתכופף ומרים את שוט הזנבות
את מביטה בו בציפייה, "זה מה שאת רוצה?" הוא שואל בעודו בתוכך
את מהנהנת את ראשך בחיוב ובמרץ, מבליטה את שדייך
הוא מחייך, חודר אלייך חזק יותר, ומצליף
את מתענגת על גלי הכאב והחום
הוא לא מפסיק, את מתקרבת, עוד שנייה מתפוצצת
"את רוצה לגמור", "כן" את צורחת.
"תתחנני" הוא לוחש, "בבקשה אני רוצה לגמור" את זועקת
"עוד לא", הוא מעט את תנועותיו, מתקרב אלייך
אוחז בצווארך, מנשק לשפתייך, את על הסף
לוחש לאוזנך, בעודו מלטף, "תגמרי, תגמרי כמה שאת רק רוצה"
את מתפוצצת, גלים של חום, כל גופך משתולל
הרגליים בועטות והוא גומר בתוכך
נושך לאוזניך, מביט בעינייך,
מנשק אותך, מגלגל לשונו בפיך
עוטף אותך בחום גופו,
את ברקיע השביעי,
הוא יוצא ממך
זורק על גופך מגבת קטנה
"יאללה עופי מפה, ואל תחזרי"
מתנגבת, ובוכה, מתלבשת, ובוכה
יוצאת מבעד לדלת שנטרקת מאחורייך
מתחילה לצעוד, מאחורייך הדלת שוב נפתחת
"היי" קול קורא לך, את מסתובבת ליבך פועם בחוזקה
"שכחת את התיק", אומר ומשליח אותו לרצפה
הדלת נטרקת שוב, את ניגשת דומעת, מרימה את התיק
אוספת את שיצא ממנו, האור מתחת לדלת נדלק ובוהק
הדלת נפתחת, הוא מביט בך ממעל
מתכופף לעבריך, מביט בעינייך,
"תבואי גם מחר יפה"