אל אחד

את פותחת את הדלת של אותו חדר שהפך להיות מוכר לך,

עוברת בחדרים והוא לא כאן האהוב המוכר ומלטף, זה שאת חיבוק את עכשיו צריכה,

דפיקות על הדלת, את ניגשת בהתרגשות זה בטח הוא,

מסובבת את הידית המוזהבת, בדלת נפתח רק חריץ,

והיא נדחפת בחוזק פנימה, ללא אזהרה, הוא נכנס לחדר,

נאחז בידו האחת בצווארך, ובשניה סוגר ונועל את הדלת מאחוריו,

את מתקשה לנשום ומהבהלה לא מצליחה להוציא צליל,

הוא קושר סביב עייניך כיסוי, משחרר את אחיזתו בצווארך,

ונאחז בשיערותיך, את נמשכת ומובלת בתוך החדר,

מוטלת על המיטה, הוא מתיישב על רגלייך, אוחז וקושר את ידייך,

"תצעקי וזה הסוף שלך" הוא לוחש באוזנך, "הבנת?"

את מהנהנת בחיוב מחשש, הוא נעמד, את מוטלת קשורה,

רגעים עוברים ורק צלילי צעדיו בחדר נשמעים,

להב מספריים קר נוגע לסירוגין בעורך, הוא גוזר את בגדייך,

במקצועיות תוך דקה בודדה את עירומה, את צליל הרוכסן שנפתח את מזהה,

ידו אוחזת בשיערך, מסובבת את ראשך, ידו השנייה לוחצת על לחייך,

פיך נפער, הוא מחדיר את איברו הקשה והארוך לפיך, עמוק וחזק,

משתמש בחור שנפער להנאתו, נכנס ויוצא, עמוק וחונק,

רוק מתערבב עם דמעות נוזל על המזרן מפיך המשומש,

את טועמת את עוצמתו ואת זרמיו, מרגישה את פעימות ליבו באיברו,

הוא נשלף החוצה, ראשך נושר למזרן הרטוב,

הוא יורד מהמזרן, מתהלך מאחורייך, מפסק בידיו את ישבנך,

אצבעות חמות רטובות ועבות חודרות לתוכך, מטיילות בגופך,

מרחיבות ומרטיבות, מרפות את התנגדותך,

וכשהאצבעות יוצאות, הוא מחדיר את איברו המוצק,

ביד אחת מניע את גופך, ובידו השנייה מפליק לישבנך,

הוא נדחף לתוכך, מפסל ומפלס דרכו, מעצב אותך לצורתו,

משפד אותך, חזק ועמוק, בקצב אחיד לא מהיר ולא איטי,

מדוייק ביעילותו הוא משתמש בגופך לתענוגותיו,

הוא מתנשם, עמוק ומהר, יוצא וחודר, מרחיב ובוער,

הקצב משתנה, תנועותיו מהירות יותר וחדות, חזק,

הוא נשלף מתוכך, טיפות זירמו החם נוחתות על גביך הקר,

הוא גונח ומתנשף, הרוכסן נסגר, הוא מכסה אותך בשמיכה,

יוצא מהחדר, משאיר אותך ככה קשורה, כואבת, משומשת וגמורה,